אוהבים כביסה

בין אם אדם מוצא שכביסה היא
דבר מהנה או לא, מקובל על רוב
בני העולם שצריך למיין ולסווג את
פרטי הכביסה לפי תכונות הבגד.
במה שונה דבר זה מחינוך ילדים?

ישנם דברים בחיים שאי אפשר להתעלם מהם – מוות, מיסים ו… כביסה! בין אם אנחנו אוהבים אותם או לא, אי אפשר לברוח מהם.

כביסה היא דבר שהרבה אנשים עושים די בפזיזות מבלי להשקיע מחשבה ותכנון מראש לפני ביצוע משימה שכזו. פשוט עושים את מה שצריך לעשות. באותה מידה שיהיה קשה לומר שמישהו באמת אוהב לעשות כביסה, יש את האנשים שלא מוצאים במשימה זו מועקה מכבידה, ומעניקים טיפול מיוחד לכל בגד אותו הם מכניסים למכונת הכביסה…

אבל ישנה אחריות יוצאת דופן בחיינו שדורשת מאיתנו טיפול לא רגיל, ואני לא מדברת על הכביסה. אני מדברת על משימת חינוך וגידול ילדים! לאלה שהתברכו במשימה זו של גידול ילדים, שום דבר לא יכול להיות מרתיע יותר מלהגשימה. אם נשווה, בהיבט מסוים ויחסי כמובן, בין שני הדברים, נמצא מספר דברים דומים בין חינוך ילדים וכביסה. למשל, כשם שערימות המגבות המקופלות והמסודרות יפה בארון הן הוכחה לעבודה שבוצעה כראוי, גם ילדים שגדלים עם הכוונה נכונה ושמחה אף היא משימה אותה עשיתם, ההורים, על הצד הטוב ביותר והיא ראויה לפרס.

השם מספק לנו אינספור דברים עליהם יש לנו בעלות, ולנו יש את העונג להשתמש בהם בזמן שהותנו בעולם הזה. אין זה משנה באיזו בעלות מדובר שאותה זכינו להשיג, אך עדיין, ניתנה לנו הבחירה להשתמש בה כפי שנבחר. אך לא בדומה לחולצת-T שהיא גמישה בהרבה מצבים ותנאים, חינוך הילדים הוא כבוד עצום ואיננו יכולים להקל ראש בזה. ובנוסף, בניגוד לכל הנכסים שבבעלותנו, על ילדינו אין לנו בעלות. הילד שלנו ניתן לנו כפיקדון בידינו, מתנה שקיבלנו מהשם ואותה לא ניתן להחליף (כלומר, קיבלנו מתנה בלי פתק החלפה…). לכן זהו התפקיד שלנו להשתמש בהוראות שמגיעות עם אריזת המתנה המיוחדת הזו – התורה! אם בגד יקר לכם, נניח סוודר יוקרתי מבד קשמיר, דורש ניקוי יבש, ברור שלא תזרקו אותו עם שאר פריטי הכביסה למכונת הכביסה. ממש שלא. סביר להניח שתקראו היטב את מה שכתוב על התווית שתפורה בצידו הפנימי, המסבירה כיצד לכבס סוודר שכזה, תוודאו שטמפרטורת המים היא כפי שנכתב בה, וכך גם לגבי חומר הניקוי בו תשתמשו.

בין אם אדם מוצא שכביסה היא דבר מהנה או לא, מקובל על רוב בני העולם שצריך למיין ולסווג את פרטי הכביסה לפי תכונות הבגד. למשל, ישנה כביסה לבנה (בה נכללים בגדים לבנים), יש צבעונית, כהה או עדינה (פרטי לבוש עדינים). לא נעלה בדעתנו לכבס בגד שחור בקבוצת הבגדים הלבנים, בה יש, למשל, חולצה לבנה של שבת. כמו שכולנו יודעים, פריט אחד לא במקום שנכנס למכונת הכביסה יכול לגרום נזק לבגדים לקבוצה שהוא לא שייך. אז למה ננהג עם ילדינו כאילו היו ילד אחד? הרי כל נשמה היא מיוחדת ויש לה את התכונות המיוחדות רק לה, ואת הטיפול המיוחד לה. בזמן שילד אחד יגלה כישורים בלימוד וקריאה, הילד השני יגלה את הכישרון המוסיקאלי הטמון בו. מחובתנו לכוון את חושינו ולגלות לילדינו את הדרך המיוחדת לכל אחד מהם, ולעזור להם במסע חייהם.

מי מאיתנו לא מכיר את תופעת הקפל המיוחד בחולצות ובמכנסיים חדשים? היצרן פשוט דאג, ודי בנחישות, שהקפל הזה יופיע על הבגד בצורה יפה והולמת, כדי להבטיח ‘לוק’ הולם. ככל שננסה להיפטר מהקפל הזה, הן על ידי כיבוס הבגד או גיהוצו, הוא לא יעלם, במיוחד כשהבגד עדיין חדש. אבל בסופו של דבר, עם הזמן, הקפל הזה יעלם, ול’דאבונו’ של הבגד עם נזק מסוים. הבגד ‘יסבול’ מזה – רעננותו ואיכותו יאבדו. כך גם לגבי ילדים. כהורים, אנחנו יכולים לנסות לעצב את ילדינו כדי שיהיו כפי שאנו רוצים, אבל זה לא יהיה כמו ה’קפל’ שהשם יתברך עיצב בהם לכתחילה. הם לא ישגשגו. אם לא נתפתה לשנות את טבעם, את מה שהשם טבע בהם למימוש ייעודם, נחזה בשמחה ובגאווה בפריחתם ושגשוגם.

יש גם את המקרה בו אנו מבחינים בכתם על הבגד, כתם שצריך תשומת לב מיוחדת. במצב כזה, אדם יכול להשתמש במסיר כתמים מיוחד כדי לנסות ולהסיר אותו. הוא יקרצף וישפשף את הבגד עם כל הכוח כדי לנקות ולהסיר את הכתם, אך עדיין, הוא יגלה עדינות מסוימת כדי לא להרוס את הבגד. באותה מידה, אנו משליטים משמעת בילדים. חכמינו ז"ל אמרו שאנחנו חייבים "להרחיק ביד שמאל ולקרב ביד ימין". בדרך זו איננו גורמים ל’נזק’ בנשמתו מכיוון שאנו מקרבים אותו עם היד החזקה, על ידי שאנו מראים לו אהבה, תוך כדי הסרת ה’כתם’ בעדינות רבה בעקבות מעשה לא טוב שעשה.

רבים מאיתנו, במיוחד בישראל, תולים את הכביסה על מתלה כביסה כדי שתתייבש. כדי להגן על המתקן הזה מפני רוח חזקה שלא ייפול, אנו צריכים לעשות הכל כדי שהמתקן יונח בצורה איתנה על הקרקע. ללא בסיס מוצק, המתלה הזה נמצא בסכנת נפילה והבגדים יכולים ליפול ממנו ולהתלכלך, ואולי גם לעוף ברוח. גם היבט זה מתאים לחינוך הילדים, והמשפחה בכלל. סיפוק בסיס רגשי מוצק ואיתן לילדינו מאפשר להם ‘לעוף חופשי ברוח’, אך במקביל מונע מאיתנו את החשש שנאבד אותם חלילה. באותה מידה שאבינו האוהב שבשמים תמיד שם בשבילנו כאשר אנו רוצים לדבר איתו, גם ילדינו צריכים להרגיש בטוחים שאנו, ההורים, נמצאים שם תמיד בשבילם.

הן חינוך הילדים והן כיבוס הכביסה מצריכים טיפול מיוחד והשקעה בזמנים מכריעים. בשני המקרים דרוש מאמץ רב ולפעמים שניהם נראים כמשהו גדול יותר מעבר למה שאנו מסוגלים להתמודד. כשדברים, בזמנים מסוים, אינם מתבצעים או קורים כשורה, זכרו שכל דבר יקר לא יכול להגיע ללא קשיים. אבל כאשר אנו מקבלים את האחריות המוטלת עלינו באהבה, המחויבויות שלנו מתגשמות ברוגע ובקלות. וכמו שרבי נחמן אומר: "שבתחילה צריכין לשמוח עצמו במילי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמיתית" (שיחות הר"ן קע"ז).