שווה שתיקה

הרגע בו נפל לפתע האסימון היה כשהבנתי שזו אותה אילנה, שהלבינה את פניי ברבים. הלשון נשלפה כמו חרב חדה, מוכנה לסגור את החשבון הפתוח, אבל משהו עצר אותי.