למרבה הפלא לראשונים יש כוח עצום, וגם כאשר התקוה לא מתממשת, עדיין אין זו סיבה למרירות ולטרוניות, ואילו כאשר ה"יהיה בסדר" מתנפץ, אזי המפולת והחורבן הם גדולים וגורמים נזק נפשי רב...
ברכת "אשר יצר" נאמרת על ידינו כהודאה על חסדיו של הבורא השומר על תקינות המכונה – אדם. אך כפי שניווכח במאמר שלפנינו, אמירת ברכה זו, בכוונה, היא גם סגולה נפלאה לבריאות שלמה.
קסם הכמיהה מעורר בנו רגשות שלא הכרנו, תשוקה עזה להיות ''שם'', באותו תסריט דמיוני ורוד וחינני עטור יופי וחן, הכמיהה לא מניחה לנו אף במרתפי חלומותינו, להיפך
היא מתפתחת שם...
לא נרעיש ולא נפריע, אבל אין בינינו דבר. נהיה מנומסים, נאמר תודה, בבקשה, אבל מעבר למילים הקרות הללו לא קיים כל קשר, חיבור ואחריות. והקב"ה אומר: "עולם – חסד יבנה"!
חשיבה והתייחסות זו מקבלת בסלחנות ובהבנה צורות שונות של גניבה, אבל תחת שמות יותר מעודנים, כגון: ''השלמת ציוד'', ''לפלח'', ועוד מגוון של הגדרות ההופכות מעשה שלילי לנסלח או מובן...
''תגיד, בשביל 240$ אתה מוכן להיות גנב? אתה יודע למי זה שייך. למה לקחת? אם אתה היית המאבד, והמוצא היה לוקח לעצמו את הארנק עם הכסף, היית רואה בזה מעשה נכון וצודק?''
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב