משמעות הזמן ביהדות
האדם צועד בתוך הזמן, וכל פעם מגיע לתחנה אחרת בעלת אופי מיוחד. ובכל תחנה כזו, יש בעולם התעוררות רוחנית מיוחדת לאותה תחנה, עם עבודה מיוחדת המוטלת על האדם דווקא באותו זמן.
מ. רות
האדם צועד בתוך הזמן, וכל פעם מגיע לתחנה אחרת בעלת אופי מיוחד. ובכל תחנה כזו, יש בעולם התעוררות רוחנית מיוחדת לאותה תחנה, עם עבודה מיוחדת המוטלת על האדם דווקא באותו זמן.
מה יהיה? הייתי חושבת לעצמי אילו הושלכתי אל המדבר, האם הייתי מחזיקה שם מעמד, או היו עתידים החולות לכסות על סוד אפל?
אני לא הייתי עושה את זה. למה באמת שאעשה? אבל הוא כן. הוא, עם מנת המשכל שהוא קיבל, עם הילדים שלו, הצרות, המיגרנה ותלוש המשכורת שלו. הוא מארץ התפוחים, ואני מארץ התפוזים...
"הסיפור הזה עצמו מוכיח, שכל אחד חוזר למקורו בסופו של דבר, כך שאחרי הכל, הוא איננו סיפר עצוב. זהו בעצם סיפור של תקווה".
היא למדה לדעת, שאם אתה נותן את עצמך אינך עשוי להתרוקן אף פעם. קתלין למדה מזמן לתת את עצמה. זו היתה קמצנות מצידה שלא לגלות לה את הסוד הזה...
אף אחד לא יוכל לשכנע אותנו לעשות זאת, אלא רק רצון עמוק ואמיתי, החלטה אמיצה שלנו בעצמנו, תיתן את הכוח לעבודה הקשה. הרבה אנשים ניסו וגם הצליחו, כי כל זמן שהנר דולק – זה אפשרי...
אצלי הכל תמיד באמצע. באמצע הכביסות, באמצע הארגון, באמצע הטלפונים, באמצע האמבטיות, באמצע שיפוצים, ואחר כך...שכחתי כי הלכתי לגמור משהו אחר שעמד לי באמצע החיים...
זו משאלתי מול הנר הדולק, בטרם אנשוף בו. מכאן ואילך, אנא, אחוז בידי ולווה אותי אל תוך השנה הבאה...
ידעתי שעד שאגיע הביתה הפרחים יבלו, אבל בהחלטה של רגע ירדתי מן המדרכה ושוב קטפתי כמו פעם צרור ריחני ומרהיב בשביל המטבח שלי...
"יש אנשים", אומרת לי מיכל, "היודעים לבשל דייסות סמיכות ודביקות. הם יודעים לבחוש בקלחת, אוהו איך שהם יודעים! אבל איזו קטי צריכה לבוא מהיער במרוצה לפני שכולם יטבעו.
יש כאלה שהתבלבלו ולא ידעו, יש גם שהתביישו, ויש שהיו עייפים או כאב להם הראש. כן, סיבות פשוטות, לא מסעירות, לא סוחטות אנחות התפעלות. ממש כך!