האדם צועד בתוך הזמן, וכל פעם מגיע לתחנה אחרת בעלת אופי מיוחד. ובכל תחנה כזו, יש בעולם התעוררות רוחנית מיוחדת לאותה תחנה, עם עבודה מיוחדת המוטלת על האדם דווקא באותו זמן.
בקשת ה"הבא לי את דליה", פירושה: אנא, בורא עולם עשה שלא ארגיש בודדה בטיול הזה. ובכן, הוא ענה לי: בואי ואלמד אותך איך לא להיות בודדה, את יודעת מה, גילי תלמד אותך. וכך גיליתי...
"עם ישראל חי" אנחנו מסכמים לעצמנו בהזדמנויות שונות בפאתוס וברוב גאווה, אבל לולי מילכה ואנשים פשוטים והרואיים מסוגה, זו הייתה לא יותר מאשר סיסמת שרידות עלובה...
אני לא הייתי עושה את זה. למה באמת שאעשה? אבל הוא כן. הוא, עם מנת המשכל שהוא קיבל, עם הילדים שלו, הצרות, המיגרנה ותלוש המשכורת שלו. הוא מארץ התפוחים, ואני מארץ התפוזים...