משמעות הזמן ביהדות
האדם צועד בתוך הזמן, וכל פעם מגיע לתחנה אחרת בעלת אופי מיוחד. ובכל תחנה כזו, יש בעולם התעוררות רוחנית מיוחדת לאותה תחנה, עם עבודה מיוחדת המוטלת על האדם דווקא באותו זמן.
מ. רות
מ. רות
סבתא בשלה דייסה
"יש אנשים", אומרת לי מיכל, "היודעים לבשל דייסות סמיכות ודביקות. הם יודעים לבחוש בקלחת, אוהו איך שהם יודעים! אבל איזו קטי צריכה לבוא מהיער במרוצה לפני שכולם יטבעו.
כל הזכויות שמורות
יש כאלה שהתבלבלו ולא ידעו, יש גם שהתביישו, ויש שהיו עייפים או כאב להם הראש. כן, סיבות פשוטות, לא מסעירות, לא סוחטות אנחות התפעלות. ממש כך!
בחירה או בכי רע?
את ה"בכי רע" שיש לנו בעולם הזה, את הקשיים והחסרונות, יכולים אנו על ידי "בחירה" טובה להפוך למנוף אדיר לצמיחה!
אם תאמין שיכולים לקלקל
כולם דומים לכולם: מרוכזים בעצמם, שועטים אל השקל הבא. חזקים, קולניים ולא עוצרים באדום. הופכים כל גיחה אקראית אל העולם ליציאה אל שדה קרב. ובכן, אינני סולחת!
הבוקר של הקב”ה – צריך רק להקשיב
באיזו עדינות ברא הקב"ה את הבוקר שלו. מי ששמע את הקב"ה אומר בבוקר יהי אור, ורואה את האור המופלא הזה מתהווה מול פניו, אז הבוקר ההוא זורח בליבו לאורך כל היום כולו...
קצוות
אבל רק רגע, רק רגע בעצם. מי אמר שזו הדרך היחידה לחיות? אולי דווקא צריך לרוץ? להספיק? להתנשם ולהתנשף?...
חבל קפיצה אל האושר
לפעמים אנחנו בטוחים שבשביל לרצות, לשמח ולהלהיב אנחנו חייבים לקטוף את הירח, לתלות אותו יחד עם כוכבים ולכתוב הקדשה באותיות אש. אז זהו, שלא...
דברים קורים לאט אבל בטוח!
פתאום הכל פשוט ונהיר בעיניך ואת עומדת מדרגה אחת גבוה יותר ומשקיפה על עצמך של אתמול במבט חדש, קצת שמחה וקצת תמה...
תפוס אותו אם אתה יכול
תפוס את הרגע. אל תיתן לו לחמוק. ההווה כמו אלקטרון בלתי נראה. מסלולו הנתון למעקב, מובזק חלושות על מסך מושחר, נמלט, חומק ונעלם...
אנא צייר לי שופר
אחר כך הלך קו המתאר שלו והתבהר, וגיליתי לא רחוק ממני איזה יצור אפל וחסר זהות יושב שתול בתוכי, ומפלח אותי במבטים. זה היה מפחיד, ועם זאת די מוכר...
האישה עם השקל
"יש לך שקל?" היא לא מבקשת הרבה, רק שקל. בינינו, מה זה שקל אחד? שקל זה לא הרבה, אמנם, אבל אם אגורה לאגורה מצטרפת – שקל לשקל מצטרף, ושקל איננו אגורה אלא הרבה יותר מזה...