משה רבנו פונה אל השמים והארץ בפניה ישירה ואפילו אישית באומרו: האזינו השמיים.. ותשמע הארץ. כלומר שהשמיים מאזינות והארץ שומעת. מה פירוש? כיצד שמיים וארץ יכולות לשמוע ולהאזין?
כמה נעים שבעוד שלושה שבועות נחגוג את ראש השנה. ראש השנה הוא לא רק חג. הוא גם היום הראשון בשנה שבו נקבע כיצד ייראו חיינו בכל משך השנה הקרובה וכפי שרבי נחמן אומר "הכל הולך אחרי ההתחלות" לכן ישנה גם חשיבות רבה להתחלה טובה, מבורכת ושמחה.
כידוע משה רבנו התפלל 515 תפילות והייתה חסרה לו רק עוד תפילה אחת שתשלים את מניין התפילות ואז תתקבל בקשתו להיכנס לארץ ישראל. ברצוני להתייחס לשני נקודות מהותיות:
מסתברא שכאשר אדם עושה פעולה שהיא לשם שמיים, שיש בה קידוש שם שמיים, שהיא אינה מונעת מתוך אינטרס אישי ו/או דעה אישית כזו או אחרת , אלא לפי דעת חכמים ודעתה של תורתנו הקדושה, וכאשר אותה פעולה נעשית בצורה פשוטה, תמימה, נקייה, טהורה - היא מצליחה להשמיד את כל המקטרגים ואת הס"מ, ולא רק זאת, אלא זוקפת זכויות רבות לעם ישראל. ויש בכוחה לחולל פלאים!
מפניני הפרשה: "וַיָּבֹאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל כָּל-הָעֵדָה מִדְבַּר-צִן, בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, וַיֵּשֶׁב הָעָם, בְּקָדֵשׁ; וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם, וַתִּקָּבֵר שָׁם" (במדבר כ, א)
בואו נודה על האמת, שמצד עצמנו לא מגיע לנו שום דבר ואיננו ראויים לכלום. ה' לא חייב לי כלום וכל מה שנותן לי זה מרחמיו וחסדיו ואהבתו אליי - זוהי נקראת ענווה ושפלות. זוהי נקראת הכנעה. זוהי נקראת עבודת ה' הנכונה. ולפיכך עם ההרגשה והמחשבה הזו אנחנו צריכים ללכת 24/7 בכל מצב ובכל סיטואציה.
הכלל הראשון בחינוך הוא לא לדרוש מהילדים דברים שהם לא יכולים לעמוד בהם. ולמעשה, הקדוש ברוך הוא בעצמו כבר מתנהג לפי הכלל הזה כמו שאומרים חז"ל שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה עם בריותיו – הוא לא דורש מאיתנו דברים שהם מעבר לכוחותינו.
אז מה עושים בל"ג בעומר? נוסעים למירון! נוסעים לציון הקדוש שנבחר משמיים בדרך ניסית ומופלאה להיות מקום גניזתו של קודש הקודשים, אדונינו רבי שמעון בר יוחאי.
"וַיְדַבֵּר ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר אֲלֵהֶם דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ" (ויקרא י"א, א-ב)
ה' מצווה את משה להקהל את עם ישראל ובו ידובר על מלאכת השבת וכן הקמת המשכן בה מבקש ה' שכל אחד ואחת יתנו מנדבת ליבו
י"ג מידות הרחמים' הן שלוש עשרה 'תכונות/מידות' אלוקיות, כביכול, שבהן אלוקים מנהיג את העולם ברחמים וסולח על החטאים. בפסוקים אלו רמוזים כל מידות הרחמים של ה' יתברך
ה' יתברך מבקש לקחת לו תרומה. מדוע לקחת ולא להביא? הרי מביאים תרומה. ועוד, ה' מבקש שמי שרוצה להשתתף ולהביא לבית המקדש מוזמן ובשמחה יכול להביא מה וכמה שרוצה ממה שהשם ביקש, כלומר ישנה אפשרות בחירה.
בספר משלי כ"א, כ כותב החכם באדם: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה' עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ".
לכאורה אנו נוטים לחשוב בטעות גדולה מאוד שלמלך היושב על כסא המלכות יש כוחות עילאיים ומיוחדים. נכון שהוא בדרך כלל אדם עשיר מאוד, פופולרי, מוכר כדמות ציבורית, בעל סמכויות נרחבות ורחבות ביותר, רוב האנשים חולקים לו כבוד מפאת מעמדו הרם שבדרך כלל עבר בייחוס.
לדאבוננו ולצערנו הרב, גם כיום אנחנו נמצאים תחת שעבוד, מלכות אדום, של האומה הריקה; שבה הכל ריק, שקרי, הכל בבחינת נראות, חיצוניות בלי שום טיפת דעת בגין הפנימיות
לאחר כחודשיים של דממת אלחוט, החליט המאמן לראות איך הולך לדביר עם העסק החדש. להפתעתו סיפר לו דביר שהוא עוד לא פתח את העסק שלו.
יעקב יורד למצרים יחד איתו יורדים כולם, כל הצאצאים וכל המקנה, הרכוש והשפע הן הרוחני והן הגשמי. מצרים מתברכת בכל טוב בזכותו. 'ויחי'. למה קוראים חיים? האם מתייחסים לחיי אדם לפי הגיל הכרונולוגי שלו, כלומר כמה שנות חיים הוא חי כאן? האם ההתייחסות היא להספק הרוחני, היינו אריכות ימים?
יוסף מגלה פעם אחרי פעם, שוב ושוב בצורה קבועה ויציבה, ניסיון אחרי ניסיון מידה נאצלת מיוחדת ומכובדת במיוחד, מידה של מלכות ואמת.