האהבה לאוכל
רגע, מה פתאום כל דבר הופך להתמכרות? אלכוהול, סמים, קניות, ועכשיו גם אוכל? אז זהו, שבתוכנית הזאת אתה מגלה דברים שלא ידעת, ובעיקר את הכוח שמלווה אותך בכל רגע.
אליס ג’ונסון
רגע, מה פתאום כל דבר הופך להתמכרות? אלכוהול, סמים, קניות, ועכשיו גם אוכל? אז זהו, שבתוכנית הזאת אתה מגלה דברים שלא ידעת, ובעיקר את הכוח שמלווה אותך בכל רגע.
מדוע יש אנשים שקל להם לסלוח ולאחרים לא? האם לסלוח למישהו זה אומר שצריך לבטוח בו? מושג ה'סליחה' יכול להיות ענק בשבילי ובשביל הרבה אנשים, וגם בשביל כאלה שלא מבקשים אותו בכלל...
אני לא חושבת שסו-אלן וחיה המר חשבו שהן יצליחו לעזור לכל כך הרבה אנשים בתחילת דרכן. מן הסתם, המיקרופון עבר לצד שאמר להן "כן, את יכולה!"...
אנחנו כל כך שחוקים ועייפים, עסוקים ואובססיביים לגבי מציאות חיינו, עד שאיננו מצליחים להרגיש את הרגע שמשהו חיצוני מצליח לגעת בנו. זה כמו קסם, כאילו השם מפתיע אותנו...
אנשים חושבים שהתחמקות זה משחק של ילדים, אבל הלשון שלנו צריכה להיות "אלופה" ב'משחק הזה' ולו רק כדי להימנע מלשון הרע, הכפשות ודיבורים רעים...
יש אנשים שמתחילים להאמין ששואה נוספת עלולה לקרות גם בזמננו, ח"ו. האנטישמיות רק גוברת מיום ליום, ונראית כמעט בכל מקום...
אני רוצה להישאר בסביבה זמן רב אבל עם חיים איכותיים, ברוחניות ובגשמיות. אז בשביל זה אני צריכה להיות רזה? כן. אבל לא בגלל שזה נחמד, ולא בגלל שזה מה שעורכי "ווג" מכתיבים.
כשאני אומרת 'לא טוב' אני מתכוונת שזה באמת הוציא אתכם מדעתכם, עד שהחלטת יחד עם בן/בת הזוג לקיים כינוס חירום, מה שנקרא 'קבינט הורים'.
כדי לחיות נכון את הרגע אנו צריכים ראייה רחבה יותר. וכדי לעשות זאת, עלינו לבצע שתי פעולות: אחת - להפעיל את המוח והשנייה – השהייה. ואתם בטח שואלים איך זה עובד?
אתם יכולים לכבות את הטלוויזיה ולשמוע מוסיקה טובה, או לדגדג את הילד שלכם, או לדבר עם הכלב שלכם שמת לקצת תשומת לב. או יותר פשוט - לשנות גישה.
צריך להתכונן למצבים מסוג זה ולמנוע את הביקורת, גם אם מישהו חושב שיש לה מקום והיא מוצדקת. זה קשה, אבל תבלעו את זה.
אני מחייכת מכיוון שהבן שלי מצחיק, ואני בוכה על אותה אישה שאני לא ממש מכירה, ומרגישה איך הלב שלה נתלש ממקומו. דברים שקורים ממש כאן ועכשיו.