היום לא עשיתי את זה!
מי מאיתנו יכולה לומר שבעלה לא שאל אותה את השאלה, שלא פעם מעצבנת אותנו: "תגידי, מה כבר עשית כל היום?"
הרבנית שיינדל מוסקוויטש
מי מאיתנו יכולה לומר שבעלה לא שאל אותה את השאלה, שלא פעם מעצבנת אותנו: "תגידי, מה כבר עשית כל היום?"
איננו יכולים לשנות את נסיבות חיינו, אבל אנחנו יכולים לשנות את נקודת המבט שלנו עליהם, ובכלל כל זה – להפסיק את משחק ה'אני מאשים' שהפך לטרנד מקובל בחברה.
לצד הסטנדרטים "הגבוהים" לפיהם אנו חיים, יש לנו גם ציפיות "גבוהות". אנו "דור האינסטנט". דורשים ומצפים לקבל כל דבר במהירות הבזק. אבל כאן נמצאת המלכודת...
למרות כל הקדמה, לא נראה שמישהו מאיתנו מרגיש שמח וטוב יותר מהסבתות שלנו, שלא היה להן פסיק ממה שיש לנו!
יש כל כך הרבה דברים שאפשר לעשות במהלך היום כדי שבן הזוג ירגיש... מיליון דולר! אתם מבינים? בלי להתאמץ יותר מדי. רק עם דברים קטנים, שהם בעצם גדולים.
משימות החיים הפשוטות, כמו לפתוח את דלת המקרר, יכולות להיות אתגר עצום לאדם המוגבל. האם אנחנו באמת מעריכים את ברכות החיים הטובות ביותר?
חינוך ילדים הוא עבודה שמקיפה את כל היבטי חייו של הילד. זה מתחיל בבית, ממשיך בבית הספר והחברים. למעשה, מדובר בעבודה שנוגעת בכל רגע ורגע בחייו של הילד...
חינוך אמיתי, שהוא משרה פול-טיים-ג'וב, עולה המון זמן, כוח ואפילו כסף. אבל אם אנחנו, ההורים, משקיעים את כל המאמצים, התוצאות יהיו בהתאם!
תארו לכם מה קורה בגוף שלנו כשפירור נכנס לתוכו? וזה כשעוד לא דיברנו על ארוחה דשנה. ככל שנעמיק ונגיע אל הבסיס נהיה אנשים יותר שמחים. משוואה מעניינת, לא?
כשהמרדף אחרי הכסף, או כל דבר אחר, הופך למרוץ אובססיבי, אז לאף אחד כבר לא נשאר זמן כדי לעצור מעט, להתבונן על מה שיש לו ולומר מילה אחת: תודה!
החברה מכתיבה מרתון של "מימוש עצמי", ונראה כי הרבה נשים מוצאות עצמן במרדף המסחרר הזה. "מרתון תחביבים והפוטנציאל הנעלם" הוליד את הטיעון שכולנו אוהבים להיתלות עליו...
אחת הנוסעות הודיעה לנהג שהיא שכחה שקית בחנות בצידו השני של הכביש, והוא, הנהג, המתין בסבלנות בזמן שהיא הלכה להביא אותה...