“החודש הזה לכם”
הניסיונות שהקב"ה מעביר את האדם הם לחשל את האדם על מנת שהאדם ידע לעבוד את ה' גם בזמן שהוא נמצא בתוך קושי וכל שכן כשהוא נמצא בתוך פדות.
הרב נחמן ארוש
הניסיונות שהקב"ה מעביר את האדם הם לחשל את האדם על מנת שהאדם ידע לעבוד את ה' גם בזמן שהוא נמצא בתוך קושי וכל שכן כשהוא נמצא בתוך פדות.
ועכ״פ אנו למדים מזה גודל כוח התפילה, אשר בידה להקדים את הקץ שנגזר לפני מאות שנים ונמסר לאבות הקדושים.
בשבועות אלו יש סיוע מיוחד לכל אחד לחזור בתשובה אליו יתברך, עם ישראל שבאותו דור תיקנו את חטא אדם הראשון שעיקרו היה חטא פגם הברית, והמשיכו ברוב סיבלם כל תיקון עד כדי כך שהיום יש לנו כוח בכוחם לתקן חטא זה בימים אלו.
הסיבה הטובה(האמיתית) ביותר בעולם לא מצדיקה להיות בעצבות כי עצבות כתוב בשיחות הר"ן שהוא כמו מי שבא בכעס וברוגז כמו שמתרעם ומתלונן על הבורא יתברך על שאינו עושה לו רצונו"
מכאלה פנים יש מה להתבייש. ומעתה הבינו האחים כי יוסף תיקן כבר את כל הארבעה יסודות שלו, ולכן כתבה התורה דווקא את המילים "נבהלו מפניו" ולא כתוב נבהלו ממנו לגלות לנו שע"י שרואים פני צדיק אמת זוכים לעשות תשובה ,מפני שמתביישים בעצמנו ורואים היכן אנו אוחזים בעבודת ה'.
יוסף הצדיק יורד למצרים להעלות ולתקן את כל ניצוצות הקדושה שנפלו שם, אבל יוסף הצדיק קודם כל עבד והִרבָּה בעשיית טוב אצל אביו שבע עשרה שנה כמנין טוב ורק אחרי שחיזק את הטוב שבו אזי ממילא כבר יכל לרדת למצרים ולתקן ולהכין גם את הירידה הכללית של עם ישראל לשם בהמשך הזמנים.
על האדם לדעת כי זהו המבחן האמיתי, אם באמת רוצה את דרך ה' או לא, כי מי שאוהב את ה' יתברך יעבור עליו מה שיעבור עליו הוא לא יפול בדעתו לעולם וישלים עם עצת יצרו, שהרי הוא חפץ באמת, ואת האמת להשיג קשה וצריך לעבור הרבה מבחנים עד שזוכים.
"אין עצה ואין חכמה ואין תבונה נגד ה'", כל אחד מאיתנו, בכל שלב בחיים, זקוק לכמויות של שמירה, כמויות של רחמים, על כל צעד ושעל, מי מאיתנו יודע מה ילד יום, ועד כמה בכל שלב יש כל כך הרבה דברים שמצריכים כל כך הרבה סייעתא דשמיא .
אשר בני ישראל צועקים הם נענים, כי כח זה ניתן להם. ומוסיף המדרש ואומר שמצינו בתורה שיעקב מתגאה בירושתו, ואומר: ״ונצעק אל ה׳ אלוקי אבותינו וישמע ה׳ את קולנו וגו׳ ויוציאנו ממצרים״
אך זאת עלינו לדעת שרבינו מאוד דיבר ממעלת מצוות השמחה, עד שאמר "מצוה גדולה להיות בשמחה" שהרי כל המצוות השורש שלהם היא מדת השמחה.
תכלית בריאת העולם הוא כדי לגלות את כבודו ורחמנותו של ה' יתברך כמו שכתוב: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו ...", וכדברי הזוה"ק "בגין דישתמודעין ליה", וכדי שידעו כל בשר שמלכותו בכל משלה, "ומלא כל הארץ כבודו", ובכך יואר כל העולם מכבודו, ונתקיים "והארץ האירה מכבודו ".
אדם הולך לו בדרך ומחפש מים או שאר צרכיו, עליו לזכור את ההבטחה: "אל הארץ אשר אראך", לדעת ולהאמין שהנה המים נמצאים לידו רק הוא לא רואה אותם בלי שיקרא אל ה' שיפקח את עיניו, ויזכה שהקב"ה יפקח את עיניו להראות לו מה שהוא צריך למצוא בארץ.