הפנמתי בליבי שתי מילים פשוטות שחזרו על עצמן, אותן אומר רבי נחמן מברסלב שוב ושוב לכל אחד מאיתנו, שתי מילים שכתבה לי חברה מקסימה בימים שהסבל עלה על גדותיו: תתחילי מחדש!
טרקתי את הדלת כשנכנסתי לרכב. "אף פעם לא מרדתי" אמרתי, וזה היה די מפתיע, כאילו שעכשיו אני כן מורדת. אבל התגובה שקיבלתי הייתה מפתיעה: "את לא חושבת שהגיע הזמן?"
הקנאה הזו לא העלתה את המוטיבציה שלי או הפכה אותי לאדם טוב יותר. אני יודעת שזה לא מה שהקב"ה רוצה, גם אם העוגה שהכנתי לשבת לא תהיה תמונת השער במגזין של מרתה סטיוארט...