החיים כמו מגהץ – חם וחלק
החיים הם כמו מגהץ: מחליקים, מיישרים, עושים טעויות ועוברים לסדר היום עד שמקבלים מכה, חוטפים לקח. כי המגהץ הוא המורה הטוב ביותר, וכוויה אחת...
ב. עליזה
ב. עליזה
חצי הכוס המלאה
כמה מילים על תופעה עצובה וכואבת, על בעיה ושמה "חצי הכוס המלאה". לא ביום אחד צמחה לה השיטה הסדיסטית הזו והיא גם לא נוצרה מאליה.
איך כל העולם כבר יודע?
נקודת הזינוק מתחילה תמיד מטפיחה רכה על השכם: "קיבלתי ד"ש ממך". זה יכול להיות מחבר רחוק או מהשכן, אך הקולגה פוקח עיניים אשמות: "מה, זה כבר התפרסם?"
החיים התלויים בהשערה
מדהים ומרגש לראות בכל פעם מחדש, איך לכל צרה הניחתת עלינו מתעוררת לפתע תרופה מאיזה מוח קודח של מדען מפוזר המפריח מחקרים לחלל העולם, וכולם נאלמים דום.
אנשי השמיניות
מהמקום שיצאנו לשם הגענו, עבדנו, טרחנו, יגענו, הפכנו עולמות ונשארנו באותו מקום. המון עבודה ואפס תוצאות. אנחנו נעשה שמיניות באויר כדי להגיע בסופו של דבר לכלום.
חופש טוב ומבורך
אם חלילה היה לכם טוב, נחתם, ישנתם - גן עדן עלי אדמות – לא היה לכם חופש אמיתי. אולם אם סבלתם כהוגן, נקרעתם, התפוררתם, היה גיהנום – האח! זכיתם בחופשה חלומית.
אישיות לוחצת
בתוך כל אישיות יש שד קטן המנסה בכוח להרוס אותה, קוראים לו: "למה?", זהו היצר הרע שלא נותן לקבל דברים כהווייתם ומוכרח תמיד לשאול 'למה?'
מעשה ידי הזמן
מדוע התפתח אצלנו הפגם הגנטי הזה עד כי נוטים אנו לראות בכל יקה המחבב שעות מדויקות מין רבולוציונר השואף לחבל בסדר האנושי?
כל זמן שהמצלמה ביד
בעולם חולף זה, יש בידינו כוח להנציח דברים, להמשיכם לעד בהשקעה מינימאלית, והאירוע ישרוד לנצח. אז במקום ליהנות מהחיים ההולכים ומתבזבזים, לא עדיף לשמר אותם?
סוד קסמה של הסופגנייה
"סופגניות". אין מילה המסוגלת לתאר טוב יותר מאכל עם אופי כמו הסופגנייה. שחמחמה ועגולה, מציתה את כיסופי הנפש והערגה, הנה, חנוכה מגיע, הנה הסופגנייה...
הזדמנות חד פעמית
יום אחד זה קרה. סתם כך כאילו במקרה, התחיל המזל להאיר לי פנים. מודעה צנועה בלשון סטנדרטית ובאותיות דפוס שאי אפשר לטעות בהן: "דרושה מזכירה שיודעת לקרוא בלי משקפיים".
זמן שווה כסף
לכל דבר יש פעם ראשונה, פעם ראשונה שתינוק אומר אבא, פעם ראשונה שזורקים בקבוק ספרייט מהחלון, פעם ראשונה ששוטר תופס על עבירת תנועה, כל אירוע...