לילה של מדורות
'יהודית! זה ל"ג בעומר! את מבינה על איזה יום את מדברת?! מה את מקטרת? מה את עושה בשביל ל"ג בעומר, הא?'...איך נשאבתי למחשבות אפורות כאלה?
יהודית לוי
'יהודית! זה ל"ג בעומר! את מבינה על איזה יום את מדברת?! מה את מקטרת? מה את עושה בשביל ל"ג בעומר, הא?'...איך נשאבתי למחשבות אפורות כאלה?
הדמעות כבר יבשו. התלונות נעלמו כלא היו. כל מה שנשאר היה טישו מקומט, כוס קפה קר, והנוכחות המנחמת של בורא עולם. בוקר לא רע, אחרי הכל.
איבדתי אותך פעמיים: פעם אחת לפני אלפי שנים ופעם שנייה לפני כמה שנים. פעם בחיים קודמים ופעם בחיים האלה. אבל זיכית אותי במתנה עצומה, בכאב והאבלות על חורבנך.
לפעמים אני חושבת שאני צריכה להיות הפנינה האמיתית. ולפעמים, אני מפחדת להסתכל פנימה, על שכבות הלכלוך. אבל ראיתי את החותמת במו עיניי - "פנינים אמיתיות"!
רציתי למצוא את דף הקסם שיציל לי את היום, את העצה שתיתן לי את הברק והחיות שאני צריכה. בינגו. זה הגיע בדמות כנפיים.
קינוח. אני רוצה שהוא יהיה חלק מהארוחה, לא עוד איזה פרס דביק. רק שבאותה שבת זה נפלט לי מהפה. וזהו. זה כבר באוויר. קינוח אחד, שלוש תגובות והרבה תובנות.
זה היה הרבה יותר גרוע מרע. פגישה שגרתית אצל רופא אף אוזן גרון בה התגלה גוש בגרון הילד, הפכה לסיוט. מסרים, טירוף וניסים – זה חלק ממה שהיינו עדים לו.
עובדות מדעיות והגיוניות זה מה 'שדיבר אלי'. מלך ומלכה? הרים מעופפים? ארמונות עם קירות של מים? תרנגול הודו? מי חשב על זה בכלל. אבל יום אחד זה קרה.
איך אישה עם אובססיה לשיער שלה עושה שינוי כזה בפליק של קוקו? טוב, התשובה לשאלה זו היא סיפור בפני עצמו, סיפור עם כיסוי מושלם.
לא פלא שהחברה של ימינו מכורה ל – SMS, מסנג'ר, פייסבוק וצ'טים למיניהם. כולם עסוקים בלפענח את המסרים מכל מקום אפשרי, רק לא את המסרים האמיתיים שבאים ממקום אחר...
שאמא שלי לא תשב עם אבא שלי?!? רגע, מה אני שומעת אתכם אומרים? הכלה לא תשב עם החתן?!? ארבע חתונות ולוויה אחת, גם אני הייתי בסרט הזה. איך, אתם שואלים?
אל תחשבו על העתיד עכשיו. אל תתחילו להתקשר בהיסטריה לכל מי שאתם מכירים ולדבר על תחזיות מבשרות רעות. תחשבו רק על דבר אחד קטן שיכול לעשות את ההבדל...