מכתב פרידה
אובדן הוא אחד הדברים שהכי קשה לנו להתמודד איתם. איך מתמודדת אמא עם אובדן עוברה היקר והאהוב? היא כתבה לו מכתב פרידה.
טליה לוי
טליה לוי
הולכת במדבר
אני מביטה בכפות הידיים שלי, הן ריקות עכשיו. מחבקות בכאב את עצמן. והראש שלי? הוא רחוק מכאן. אבל אני לא מפסיקה ללכת אחריך במדבר.
רק לכבד
הכל היה ורוד ויפה, רקמנו חלומות יפים, היו לנו הרבה תוכניות. הכל היה מתואם, איפה נהיה ומה נעשה, אבל לרגע אחד לא חלמנו שהמציאות תהיה שונה וכואבת.
לרגע הזה חיכיתי!
מה קורה כשהרגע שאתם כל כך מחכים לו הוא דווקא הרגע שמחורר את הלב? אישה אמיצה אחת לא פחדה להתמודד עם הכאב והעלבון שבא עם רגע שכזה.
תעשו לו דווקא
זה הזמן לעשות לו דווקא. לא להיכנע ולא להישבר, להישיר מבט ישר לתוך העיניים שלו ולומר לו "דווקא". טליה לוי עם הטיפים המוצלחים לעשות שרירים.
ליהנות משני עולמות
אחרי שעברתי צד, גיליתי שאפשר ליהנות משני עולמות. דווקא בגלל שטועמים את כל הצדדים יודעים להתאים את התפריט המנצח.
זה היום שלהם
השבוע הם חוגגים את היום שלהם, את ראש השנה המיוחד להם. טליה לוי על היום הכי מיוחד בשנה לעצים, ותתפלאו לשמוע – גם לנו!
בצעדים קטנים אל האושר
הרבה אנשים חושבים שרק אם הם יגיעו לפסגה הם יהיו מאושרים, אבל זה לא נכון, אל האושר מגיעים בצעדים קטנים.
אהבה של אמא
לא סתם אומרים אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא! שום דבר לא יכול להכין למציאות הקשה והלא טבעית שהעולם הקטן מתמוטט ואז מבינים ש"אמא יש רק אחת!"
לא כל יום חנוכה
אומרים שלא כל יום פורים, אבל אני אומרת שגם לא כל יום חנוכה. למה? טליה לוי עם כמה תובנות מעניינות על החג הכי מדליק שקיבלנו רק פעם בשנה.
המכבי שבי
אני יושבת מולה, נזכרת בסיפור היוונים ואיך שלתמונה נוספו עוד גוונים, תוהה היכן היציבות, החומות והמכבי שבי.
מחוברת
זה מפליא אותי כל פעם מחדש. מאיפה יש לנו את הכוח לנשום עמוק, לעצום את העיניים, לפקוח אותן להרגיש חדשים כמו תינוקות? טליה לוי, מחוברת עם תשובות.