הבחירה החופשית

הרבה אנשים נבוכים מאוד מעניין
הבחירה החופשית ולא תמיד יודעים
איך בפועל היא מתבצעת. רבי נחמן
מברסלב אומר לנו שהדבר הרבה
יותר פשוט ממה שאנו חושבים…

מבצר המרגליות, חלק 9

תכלית החיים

אמר רבי נחמן מברסלב: כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים? (ליקוטי מוהר"ן קמ"א רס"ח).

רווח העולם הזה

רווח העולם הזה אין לשער, דהיינו מה שאדם יכול להרוויח בזה העולם, ואין צריך על זה הוצאות משלו, רק ממה שהכין לפניו הבורא יתברך, יכול להרחיב ידו ולהרוויח הרבה מאוד. (ליקוטי מוהר"ן ח"ב נה).

מכל מצווה נעשה נר

דע, שכל מצווה ומצווה שהאדם עושה בזה העולם, נעשה ממנה נר אחד, וכשנסתלק האדם, אם היא נשמה גדולה שהיא יקרה מאוד בעיני השם יתברך, אזי נותנין לה להיות מחפש בגנזיא דמלכא, שיחפש ויקח לו מה שירצה מגנזי המלך יתברך, וזהו תכלית כל תענוגי עולם הבא. ולחיפוש צריכין נרות, והנרות נעשין מן המצוות, ואצל אלו הנרות מחפשת הנשמה אחר ההסתלקות בגנזיא דמלכא (ליקוטי מוהר"ן קמ"א ער"ה).

שכר העולם הבא

טוּב העולם הבא, מה שיכולין לזכות על ידי עבודת השם באמת, מוכרחין לומר ולקרותו בשם ‘טוב’, כי אי אפשר לקרותו בשם אחר להודיע לבני אדם. אבל באמת, אפילו שם טוב אין שייך לומר על זה, כלומר שהוא אפילו למעלה למעלה מטוב, אך אי אפשר להודיע יותר לבני אדם, כי אם כשמכנין אותו בשם טוב, אבל באמת: "עין לא ראתה" (ישעיהו סד, ג). (שיחות הר"ן נ"ה).

התכלית של ישראל

איש הישראלי נברא שיהיה לו ממשלה על המלאכים, וזה התכלית והסוף של ישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל: "עתידין צדיקים, שיהיה מחיצתן לפנים ממלאכי השרת, שנאמר: "כעת יאמר ליעקב ולישראל, מה פעל אל" (ירושלמי שבת פרק ב, על פי במדבר כ"ג, כ"ג), שהמלאכים יצטרכו לשאול מישראל, כשירצו לידע ‘מה פעל אל’.

וצריך כל אחד לראות שיבוא לזה התכלית, שיהיה לו ממשלה על מלאכים. אך צריך לשמור עצמו מאוד ולראות שיהיה לו כוח לעמוד בממשלה זו, שלא יקנאו בו מלאכי השרת ויפילו אותו חס ושלום. כי המלאכים מתקנאים מאוד באדם כזה שיש לו ממשלה עליהם, כמו שמצינו שאמרו רבותינו ז"ל על כמה גדולים שביקשו מלאכי השרת לדחפו (חגיגה ט"ו ע"ב).

והעצה על זה, לקשר עצמו עם כל נשמות ישראל. והנה כל נשמות ישראל נחלקים תחת כל מנהיגי הדור, כי כל מנהיג הדור יש לו כמה נשמות פרטיות השייכים לחלקו. ועל כן צריך לקשר עצמו עם כל מנהיגי הדור, ועל ידי זה הוא ממילא מקושר עם כל פרטי נשמות ישראל, ועל ידי זה ינצל מקנאת המלאכים ותתקיים ממשלתו עליהם. (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, א).

ממדרגה למדרגה

צריך האדם לכסוף למדרגה הגבוהה ביותר ולא ליפול מהמדרגה הקטנה ביותר (שיח שרפי קודש א, ע).

כשאדם הולך בזה העולם מדרגא לדרגא ואינו מפסיק להתחדש ולהמשיך בעבודת השם, גם בעולם הבא ימשיך לעלות מדרגא לדרגא. (שיח שרפי קודש א, פ"ה).

בחירה חופשית

כל מה שאתה רואה בעולם, כל מה שנמצא בעולם, הכל בשביל הבחירה והניסיון. כי כל העולם ומלואו לא נברא רק בשביל הבחירה. (שיחות הר"ן ש, חיי מוהר"ן תקי"ט).

הלא האדם בשביל תענוג קטן אחד של רבע שעה, הוא יכול לאבד ולהפסיד כל העולם הזה עם העולם הבא (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ק"ח).

כיצד הוא הבחירה? הבחירה היא ביד האדם בפשיטות – אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה. כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאוד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאוד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה. והבן הדברים מאוד (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ק"י).

כשהאדם עושה כך בידיו, נעשה כך בכל העולמות. וכשעושה כך בידיו, נעשה כך בכל העולמות.

אם היו מהפכין את האדם לראות את פנימיותו, היו רואין שבכל גיד וגיד מגידיו, תלויים אלפי אלפים ורבי רבבות עולמות. (חיי מוהר"ן תק"ד-תק"ה).

עיקר העבודה שיש בכל דבר, מה שמניחין לאדם על הבחירה שלו, היינו שנשאר הדבר על דעתו ואין בזה מצווה, היינו שאין מצווין אותו על אותו הדבר שום מצווה, ואין אומרים לו כלל לעשות כן, רק שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. כי בכל עבודה מעבודת השם יש דבר שמניחין ומשאירין לאדם בלי מצווה ואזהרה ואין מצווין עליו שיעשה כן, רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו. ובזאת הבחינה היא עיקר העבודה והבחירה, כי נשאר מסופק תמיד איך הוא רצון השם יתברך, מאחר שלא ציווה עליו איך לעשות (חיי מוהר"ן קצ"ז).

סוגים שונים של חיים

יכול להיות שימות אחד בן שמונים שנה ואף על פי כן מת בקיצור ימים לגמרי, כלומר מאחר שלא היטיב מעשיו, בודאי כל שנותיו בהבל.

אין צריכין רק לחיות אפילו מעט, רק שיהיה יפה ונאה (חיי מוהר"ן תקע"ו).

בעניין ההנהגה שמתנהג העולם עכשיו, כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה, שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאוד בעולם, ולא היה העולם מתנהג באמת. ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מונח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כולו, והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כולו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך, והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים.

כי יש כמה מיני חיים, וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין ניכר להעולם כלל, ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם בחיי צער יש חילוקים, כי אין צער של כל אחד ואחד שווה. וגם מי שאינו חי חיי צער ממש, גם כן אין החיים שלו שווה לשל אחר, כי אין כל החיים שווין. כמו שאנו רואים שבודאי אין שווה החיים של הסוס לחיים של אדם. וכמו שבגשמיות יש חילוקים גדולים בין החיים, כמו כן ברוחניות בחיים אמיתיים לשעשע בו יתברך, יש מי שגם בעולם הזה זוכה לחיים אמיתיים, ויש להיפך, ויש גם כן כל החילוקים הנ"ל. ואיני מקנא כלל הגדוּלה של הגדולים שיש להם עכשיו. (חיי מוהר"ן ת).

(מתוך "מבצר המרגליות" מאת המחבר)