הגן הקסום

המקום היחיד בו תוכל למצוא את עצמך – את הכישרונות, היכולות, את כל מה שמייחד אותך – הוא הגן הקסום שלך, אותה שעה של תפילה אישית בה תמצא את כל מה שביקשת לדעת על עצמך. רבי נחמן מברסלב כבר אמר ש"התבודדות היא מעלה עליונה מן הכל!", זאת, משום שהתפילה האישית היא הביטוי הכי יפה והכי טוב לעצמך, לאישיות שלך, לשבילי הגן הקסום הפרטי שלך.
 
התפילה האישית (התבודדות) היא ההזדמנות היומית בה נוכל להביע ולבטא באמת את העצמיות שלנו.
 
רבי נחמן מסביר שכאשר אדם מתבודד כל יום ועושה הערכה עצמית, כלומר חשבון נפש על מעשיו, מתוודה על חטאיו, ומבטא בקול רם ביחד עם בורא עולם את הרהורי ליבו, שאיפותיו וחלומותיו – הוא זוכה שבורא עולם מנהיג אותו בדרך המיוחדת לו ורק לו, דבר שמוביל אותו לתיקון נשמתו ולהשגת המטרה שלשמה הוא ירד לעולם הזה. גם הקשר לצדיק האמיתי מסייע לאדם להשיג זאת.
 
המילים שאנחנו מבטאים בתפילה האישית לא כתובות בשום מקום, אלא רק לוח ליבנו. זאת התפילה היחידה שבאמת מתקבלת משום שהיא נאמת עם כוונות אמיתיות וכנות. תפילה אישית, כמו שאומר רבי נחמן, היא דרך שאינה מוכרת לשום אדם, זה הנתיב שלך, הגן הקסום שלך.
 
ולא רק שתפילה אישית שונה מאדם לאדם, אלא שהיא משתנה מיום ליום גם לאדם עצמו. יש לנו שאיפות לצמוח תמיד, ברוחנית ובגשמיות, התפילה האישית מסייעת לנו לממש את השאיפה הזו, כי אחרי השיחה עם השם אנחנו לא האנשים שהיינו אתמול. ולא רק, אלא שהעולם סביבנו משתנה מיום ליום. כל יום מביא בכנפיו אתגרים ויעדים חדשים. מסיבה זו תפילה אישית מאוד חשובה.
 
בזמן שאנו מצווים לשמור את המצוות שבתורה, תפילה אישית – השתפכות הנפש היומית שלנו, היא השפה והשיחות שלנו עם השם, מה שמאפשר לנו להביע את עצמנו, את העצמיות והייחודיות שלנו, ולהרגיש את זה. וגם, לקיים ולשמור את מצוות התורה עם ההכוונה הטובה ביותר.
 
המילה 'אחדות' מקבילה ודי דומה למילה 'אחידות', אך עדיין, אל לנו לבלבל בין השתיים. ברור שאנו חייבים לשמור על האחדות ולאהוב אחד את השני, אבל אסור לנו לוותר על הייחודיות שלנו, לכופף את עצמנו ולהיות דומים לאחרים. תפילה אישית היא הדרך האידיאלית בה אדם מביע את הייחודיות שלו, את הקשר שלו עם השם בדרך המיוחדת רק לו.
 
חז"ל מלמדים אותנו שעלינו להימנע מלדון את הזולת לכף חובה. כי כמו שלמדנו, כל אחד מאיתנו הוא אדם מיוחד במינו, לכן לא נוכל לאמוד ולחשב את מה שנעשה עם אדם אחר, את קשייו וחסרונותיו. ובגלל שהקשיים שלו בחיים נראים לנו, לא פעם, קלים, אל לנו לדון אותו לכף חובה. וכמו שאומרים חז"ל, אל תדון את חברך עד שתעמוד במקומו – בקשיים ובאתגרים שלו, בנסיבות חייו. ולא רק, אף אחד מאיתנו לא יודע מה התיקון של נשמת חברנו, מהי המשימה שלו בעולם הזה! אז למה לנו לדבר על אחרים? למה לקנא באחרים? הרי ברור שאיננו יכולים לשפוט שום אדם, גם אם ננסה להיות הכי הוגנים זה לא יצליח, אז מי יכול לומר שמישהו אחר יותר מוצלח? בורא עולם נתן לכל אדם את מה שהוא צריך, אז למה לקנא במחרשה של חברך החקלאי, בזמן שאתה יושב במשרד בתור רואה חשבון? וממתי בכלל רואה חשבון צריך מחרשה? יכול להיות שהדוגמה הזו נשמעת קצת מגוחכת, אבל כך נראים הדברים כשאדם מקנא בזולתו, הם מאוד מאוד מגוחכים!
 
אדם צריך להרגיש שהשם יצר את העולם כולו במיוחד בשבילו. אבל אין זה אומר שאנו צריכים להרגיש זחוחים בדעתנו, עם גאווה איומה, אלא לדעת שהשם נותן לנו – לכל אחד מאיתנו, ארגז כלים ונסיבות שמותאמים לנו במדויק על מנת שנשיג את היעדים שלנו בחיים, את התיקון של נשמתנו, ואת התפקיד המיוחד לכל אחד מאיתנו.
 
את התפקיד שלנו בחיים אפשר להשוות לפסי רכבת. כאשר אדם עושה את תפקידו הוא למעשה נמצא "על הפסים", ואילו מי שלא עושה את תפקידו "ירד מהפסים", ואדם כזה, מן הסתם, מבזבז את זמנו על דברים שאינם שייכים לתיקון או למסלול שלו, הוא עוסק בדברים חסרי חשיבות שלא תורמים לו שום דבר.
 
לרכבת מתל אביב לירושלים יש את הפסים והמסלול המיוחדים רק לה. אם היא תנסה לעלות על פסים של רכבת אחרת, ברור שיהיה כאן באסון. על אותו משקל, ברגע שאדם מנסה להחליף את פסי הרכבת שלו, את הדרך המיוחדת לו, לא רק שהוא לא מצליח להשיג את היעד שלו בחיים, אלא בהחלט לא יצליח להשיג את היעד שבחר על הפסים האחרים. זאת לא המשימה שלו, אלא של חברו! הירידה מהפסים גורמת לנזקים והפסדים רבים, לסבל וצער בחיים מכל הבחינות. הנה עוד סיבה למה לא לקנא או להשוות את עצמנו לאחרים. עלינו להימנע מכל סוג של השוואה – של בני הזוג שלנו, של ילדינו, של עצמנו. כל השוואה כזו גורמת רק להרס נוראי. ההשוואות הן פעולה אכזרית ולא הוגנת שיש להימנע ממנה בכל מחיר. לכן ההורים חייבים לזכור שכפי שיש לכל אחד מהם, כהורה, את המסלול והמשימה המיוחדים רק לו, כך גם לכל אחד מילדיהם.
 
כשאדם מגיע לרמת מודעות רוחנית שגם חסרונותיו הם אך ורק לטובה, הוא לעולם לא ינסה "לקפוץ מהמסלול" ולפלוש למסלול אחר. ברור אם כן, שאם אדם נולד עם ראיה חלשה, אז הוא לא נועד להיות טייס של מטוס קרבי. זו לא המשימה של חייו. אז למה לקנא? מוסיקאים רבים, למשל, היו עיוורים ונכים, ומוגבלות זו לא הפריעה לאף אחד מהם להשיג את המטרה שלהם בחיים, להטביע את חותמם בעולם המוסיקה. וזה רק תחום אחד, מה עם אמנות הציור – ציירים שמציירים בפה או ברגל? מה עם ספורטאים מעולים שיושבים על כסא גלגלים? בכל תחום תמצאו את המעולים שלא נתנו למגבלות להפריע להם להגיע למטרה שלהם בחיים.
 
אל תיפול ברוחך בגלל המחשבה שאתה לא מוכשר. גם אל תחלום חלומות באספמיא שאתה מישהו אחר, כי אתה לא. אתה זה אתה, מי שבורא עולם ברא אותך. התמקד בידיעה זו, בכל מה שמיוחד לך, בגן הקסום שלך, בלי להשוות את עצמך לשום אדם בעולם, עם ארגז הכלים שבורא עולם העמיד לרשותך. ובעזרת השם, תצליח במשימה שלך!