החטא הנורא

כל מי שאומר שרצח הוא החטא
הנורא ביותר בעולם הוא שקרן.
התעללות בילדים, היא החטא הנורא!
כשאדם נרצח אז הוא מת. הוא לא
סובל מכאב מייסר ומענה כל חייו…

הערת המערכת: ריקי מניו-אינגלנד מתכתבת איתנו כבר שנתיים רצופות. היא בעלת תשובה מאוד מוכשרת, חכמה, והקוגל שהיא מכינה מעולה כמו חבטות הטניס שלה. בקלות אפשר להכתיר אותה ל"מיס יהדות אמריקה", אבל היא כבר לא ‘מיס’ (בחורה רווקה) היא נשואה כבר קרוב לשלוש שנים. אולם, בעיה אחת ניצבת בפניה – הלב שלה מלא בצלקות כתוצאה מחוויות איומות שחוותה בילדותה ומסיוטים נוראיים – בגלל אבא שהתעלל בה. אי אפשר להעלות על הכתב אפילו 10% ממה שעבר עליה ומכל מה שעשה לה אביה.

השנה הראשונה בחיי הנישואין שלה הייתה קשה וסוערת, בלשון המעטה. אולם, מאז שהיא יצרה איתנו קשר, ניסינו לעזור לה ככל האפשר ולתת לה כלים ודרך לרפא את הצלקות בליבה בעזרת האמונה. כיום, ריקי כבר לא משתמשת בכדורי הרגעה למיניהם ואף לא נפגשת עם פסיכולוגים. האומץ וכוח הרצון שלה לשקם את עצמה ראויים להערכה גדולה. לא תמיד זה קל לגייס כוחות כאלה, ובמיוחד כשצריך לשקם חיים שלמים מתוך הריסות, שברים והמון המון כאב.

ריקי הסכימה לשתף אתכם באחד המכתבים האחרונים שקיבלנו ממנה:

כבוד הרב, בדיוק סיימתי לשמוע את הדיסקים שלך – "קשר משפחתי" ו"השם אוהב אותי" בזמן שהכנתי את האוכל לכבוד השבת הקרובה. החדשות הטובות הן, שבעלי היה ממש מדהים ומקסים הערב, הוא עזר לי המון בבית, שוחח איתי חצי שעה אחרי ארוחת הערב, וניקה את המטבח עם חיוך מקסים על פניו, ויותר מכל – עם גישה מדהימה.

הייתי רוצה לשתף אותך במה שאני מרגישה עכשיו, לאחר ששמעתי את הדיסקים שלך (וכשאני כותבת את דבריי אלה אני ממש בוכה):

"קשר משפחתי" – תודה רבה לך! על הדיבורים החשובים והכנים על כל נושא האלימות וההתעללות! במשפחה ובכלל. שוב ושוב אני שומעת סיפורים על רבנים שמדרבנים את האישה המוכה והסובלת להישאר עם בעלה המתעלל, וסיפורים על ילדים שאומרים להם שהם צריכים להמשיך לכבד ולחיות עם אבא חסר לב שמתעלל בהם. זה לא מפתיע אותי, אבל תודה רבה לך על שהבעת את עמדתך בנושא!

אנשים כנראה לא מבינים שניתוק הקשר עדיף פי כמה וכמה מההתעללות – "המשפחה קודמת לכל" לא יכולה להיות בעל-הורה-מכה על חשבון ביטחונם והרגשתם של אחרים. לראות משפחה שסובלת מאלימות, או מכל סוג של התעללות, זה הרבה יותר הרסני וכואב מאשר "להיות בקשר". והלוואי שמישהו היה אומר לאמא שלי, והלוואי שאמי החורגת תקשיב לי – הסתלקי משם! תברחי והרחיקי את הילדים שלך! אל תחשבי שהוא לא יעשה להם את מה שהוא עשה לי בגלל שהם הילדים שלו! הוא יעשה!!!

ובהקשר להגדרה הכל כך נכונה שלך – על כך שהילדים נקרעים ממש בבית כזה, שהם ממש כמו "מתים חיים", אומר לך כבוד הרב – שנגעת בנקודה רגישה וכואבת אצלי. אלה הן בדיוק המילים בהן השתמשתי כדי להסביר את מה שאני מרגישה.

כיום אני מרגישה שאחת המטרות החשובות ביותר בחיי, היא לנסות לחזור לחיים מבפנים. הרבה חלקים בנפשו של ילד מוכה פשוט מתים או הופכים לאטומים. סביב ליבי ישנה שכבה עבה של אטימות וכבדות. הפכתי לאדם מוגבל מאוד בגלל ההתעללות ממנה סבלתי… וההרגשה היא כל כך קרה ומנוכרת, מכיוון שהרבה אנשים פשוט לא יודעים איך להתמודד עם אדם מת-חי שמסתובב ביניהם. לכן, לא פעם אני פשוט מוצאת את עצמי, אמנם בתוכי, צועקת: "אתם לא מבינים את זה, הא? אתם חושבים שאני חיה! אבל אתם לא רואים שאני באמת מתה?"

ברוב הפעמים, הם באמת לא רוצים לדעת. זה כבר יותר מדי מפחיד. זה הורס להם את עולם הדמיונות הורוד והמתוק בו הם חיים, עולם שלא תמיד מכיל בתוכו מצבי התמודדות. גם לבעלי היה קשה להבין ולהתמודד עם זה, במיוחד מסוג ההתעללות שחוויתי. ולידיעתכם, הוא ניסה מאוד מאוד. הלוואי שהכל היה נורמאלי ובלי כאב. הלוואי שיכולתי להרגיש הכל רק לא את הכאב הזה.

כל מי שאומר שרצח הוא החטא הנורא ביותר בעולם הוא שקרן. התעללות בילדים היא החטא הנורא! במיוחד אם ההתעללות היא קשה וחמורה, במיוחד אם היא פיזית ומינית. כי כשאדם נרצח אז הוא מת. הוא לא סובל מכאב מייסר ומענה כל חייו. אבל ילד – עוד לא מספיק להבין מהם החיים בכלל וכבר הם נלקחים ממנו, ואז הוא צריך להעמיד פנים כאילו הוא חי בעולם שאינו רוצה לדעת את האמת ולא רוצה לקחת חלק בהתמודדות הזאת. אני מרגישה לכודה בתוך גוף שלא פעם ‘מעיר לתחייה’ את המוות שלי. אני חייבת להיות מתה כי ההרגשה היא ממש גיהינום…

ומהרגשה זו הגעתי לדיסק "השם אוהב אותי". כבוד הרב, איזה דיסק מדהים. אני חושבת שהוא הטוב ביותר שהוצאת אי פעם. ההסבר שנתת למזמור ג’ בתהלים היה ממש נפלא.

לקראת סיום הדיסק, כבר ישבתי על הרצפה ובכיתי כמו תינוקת בגלל שמישהו אוהב אותי! זה יכול להישמע מאוד מטופש, אבל אומר לך בכנות – אף פעם לא האמנתי שמישהו בעולם הזה אוהב אותי, עד ששמעתי את הדיסק. קשה להאמין, אבל עמוק עמוק בתוכי אני לא מאמינה שאני אדם נאהב. כל כך הרבה פעמים בחיי שמעתי, שוב ושוב, שאני זבל, ומקומי הוא בזבל, שאני מפלצת… ועוד המון מילים שלא אחזור עליהן.

אתה מתכוון בדבריך שאיני צריכה להיות הצדיקה הגדולה ביותר בעולם כדי לקבל מעט אהבה? גם אם אני לא מושלמת, וזה בהחלט בסדר כמו שאתה מסביר, אלא פשוט להמשיך ולנסות לעשות את הטוב ביותר – וזה מספיק? אם טעיתי זה לא אומר שאני זבל? אני לא צריכה להרוג את עצמי כדי להיות מושלמת?

אני מודה לכם – הרב ברוידא והרב שלום ארוש, על שהענקתם לי את המתנה הכי יפה בעולם – את החיים, ואת הגילוי המדהים שהשם באמת אוהב אותי.

תודה רבה ושבת שלום. סליחה אם המכתב היה קצת ‘כבד’, אבל הדיסקים הללו פשוט גרמו לי להיפתח ולהוציא דברים החוצה (וכמובן להרגיש נפלא)… תודה רבה לכם צוות ברסלב ישראל, ותודה מיוחדת לך, הרב ברוידא, שאתה תמיד שם לכל מי שזקוק לך… ריקי.