ויש גם צעד ראשון

התו הראשון שניגן הכנר הטוב ביותר
היה זיוף צורם, אבל הייתה זו ההתחלה
של קריירה מדהימה. זה חייב לקרות,
חייבים לעשות את הצעד הראשון!
 
 
רון הוא טיפוס שצמוד לטלוויזיה. מה זה צמוד? מחובר עם אינפוזיה. בעיקר למשחק כדורסל של הקבוצה שהוא 'שרוף' עליה. פתאום הפסקת פרסומות. רון ניגש למקרר, שולף בירה ולוקח איזה חטיף טוב לנשנש. חוזרים. השחקנים שוב על המסך. רון מביט בערגה/קנאה על השחקן האהוב עליו – גבוה, שרירי, רץ כאיילה… והוא, רון, לא נמוך אבל גם לא גבוה בשביל להיות שחקן כדורסל, עם 'צמיגים' מסביב לבטן, כל היום רובץ מול הטלוויזיה, ואם הוא כבר מטריח להזיז את עצמו מהמסך הקטן הוא כבר מתיישב שוב, אבל על הכסא מול המחשב, גולש ברשת או מוסיף עוד כמה פוסטים ל'קיר' שלו בפייסבוק. 'מה יהיה איתי?' השאלה הזו לא מפסיקה לנקר לו בראש.
 
ברור, רון היה רוצה להיות שחקן כדורסל שרירי. אבל אם תשאלו אותו, הוא ממש לא נהנה להסתכל על עצמו במראה, אומנם בשנות העשרים הראשונות של חייו, אבל נראה כמו שק של תפוחי אדמה, כל היום חי על קולה, בירה, והרבה ג'אנק פוד. הרבה.
 
המשחק ממשיך, ופתאום המצלמה עושה זום על השחקן שהוא מעריץ, יותר נכון על הידיים שלו, שנראות מוצקות ושריריות. רון חש צביטה בלב כשהוא מלטף את השריר הריפוי של זרועו הימנית. המקסימום שהוא יכול לעשות עם השריר הזה הוא רק לשחק פינג פונג… הדיכאון משתלט, לוח הניקוד מראה שהקבוצה 'שלו' מנצחת, אבל הלב, הלב נצבט…
 
הוא קם מהספה והולך ל… ניחשתם נכון, לשחק במחשב.
 
רון לא רואה את ההשלכות שיש להתנהלות חייו, על הדיכאון שתופס אותו והחלום שגנז במגירה עד יבוא גואל. הוא מוכן לעשות ולשנות, אבל שזה יהיה אינסטנט, מהיר כזה. הוא לא שונה מחבריו, יש לו הרבה חברים שמנהלים את חייהם מול כמה מכשירים חשמליים/טכנולוגיים. לכולם אומנם יש חלום, אבל אף אחד מהם הוא לא מאלה 'שעושים'. שעות רבות הולכות לאיבוד כל יום בלי שהם יעשו משהו עם עצמם.
 
ובכן, יש רק סיבה אחת למה רון לא יכול להיות שחקן כדורסל – מכיוון שבורא עולם נתן לו כישורים ויכולות דווקא של משהו אחר, רון רק צריך לגלות. טוב, הוא לא יהיה שחקן ב-NBA, אבל הוא יכול, למשל, להיות אתלט טוב אם רק ירצה. כל מה שהוא צריך לעשות זה רק את הצעד הראשון – לקום מהספה, להפסיק עם כל החטיפים, הבירה והקולה, ולצאת לריצה קלה בשכונה. אם הייתי המאמן של רון, הייתי מתחיל איתו בהליכה של עשר דקות כל יום ועם הזמן מוסיף, עד שהיה מגיע לשעה הליכה כל יום, וזה חובה! תפריט בריא יותר – מה השאלה! ותוך 90 יום יש מולכם בן אדם אחר. בהמשך, הייתי מוסיף ריצה, גם כן בצורה מבוקרת, קצת הרמת משקולות, והשינוי – במראה ובתדמית האישית – יהיה נוצץ ומעניין.
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שהפעולה הכי קריטית וחשובה בחייו של אדם היא – הצעד הראשון! וכמו שכולם יודעים, גם הקילומטר הראשון מתחיל בצעד הראשון. כך הוא הדבר גם ברוחניות ובחיים בכלל, אבל זאת הדרך להצלחה.
 
אנשים מקנאים בבעל אחוזה מפוארת, אבל הם אף פעם לא הניחו את הלבנה הראשונה של בית החלומות שלהם.
 
האצן האולימפי הכי טוב היה פעם תינוק, שאת הצעד הראשון שלו עשה כשהוא רועד ומפוחד.
 
התו הראשון שהכנר הטוב ביותר ניגן פעם על הכינור שלו היה זיוף צורם, אבל הייתה זו ההתחלה של קריירה מדהימה.
 
אשתי אופה מעולה, אבל החלות הראשונות שלה היו קשות ללעיסה ופיצוח, יותר מהחידות של חמיצר.
 
אל תתייאשו! תהיו האלופים. תעשו את הצעד הראשון.
 
תנעלו נעלי ספורט, קחו את הגמרא, לושו את העיסה, תחתמו על הצ'ק לקורס שאתם רוצים, הכריזו בקולי קולות – ברגע זה ממש אני עושה את הצעד הראשון. ההצלחה היא עניין של זמן.
 
תאמינו בעצמכם, אתם יכולים לעשות את זה.