חטוף ולך!

הכל או כלום – הגישה הרווחת בעולם, וממנה צריך להיפטר וכמה שיותר מהר!
 
למה? כי רבי נחמן מברסלב אומר לנו שזה מה שצריך לעשות אם אנחנו רוצים להיות אנשים מאושרים, אם אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו שווים, והרבה.
 
אז זהו, לסלק את ההרגשה הזו שאנחנו לא שווים כלום, זו שמבלבלת אותנו וגורמת לנו לא פעם לחשוב אם יש בכלל מטרה לחיים האלה. אז תחשבו. תחשבו! כי יש לנו אחת כזו. תחשבו על בורא עולם. תבינו שאם הוא חלק מהחיים שלנו שום דבר לא יכול לעצור אותנו. רבי נחמן אומר, כי גם אם הוא היה עבד באפריקה הרחוקה הוא היה עובד את השם. הוא היה מוצא דרך. כי תמיד יש עצה ויש מוצא.
 
אנחנו צריכים למצוא את הדרך לעצור הכל ולהפסיק לומר "לא!" לעצות שרבי נחמן נותן לנו, לעצות שאנשים טובים באמצע הדרך, כמו הצדיקים ואנשי מעשה, נותנים לנו בכל מפגש איתם. אבל אנחנו חושבים שהם לא יודעים על מה הם מדברים. 'מה? לא ללכת על כל הקופה? למי יש זמן ועצבים וסבלנות להשיג את מה שאני רוצה כל כך הרבה זמן? ככה לא מתקדמים בחיים. צריך לרוץ, צריך לדחוף, להדוף…' וכמו שכולנו יודעים – זה לא עובד כך! לא סתם רבי נחמן אומר לנו ש"גם מעט זה טוב" – השלב בו אתה נמצא הוא מצוין, מה שחטפת, מה שהשגת – זה נפלא. תמשיך כך. אף אחד לא אמר לך לבלוע את כל העולם, בטח לא בבת אחת.
 
תחטוף פה, תחטוף שם, עוד חסד, עוד מצווה, עוד שלב בחיים, עוד צעד, אפילו הקטן, עוד מטבע לצדקה, עוד חיוך שיעשה לך ולעוד מישהו את היום. חטפת כמה מילים עם המלך? ענק! זה ניצחון! תמשיך כך, בסוף תגיע לשעת התבודדות שלמה! אבל גם שעה מתחילה בכמה מילים, אל תשכחו את זה.
 
אז מה אם קיבלת נוקאואט מהיצר הרע? קום על הרגליים. תגיד לעצמך 'בשביל זה נוצרתי, לקבל את כל הנוקאואטים האלה ולעמוד שוב פעם על הרגליים שלי'. זה תיקון העולם. רק מה, אנשים לא משתכנעים, הם חושבים שהם צריכים לעשות דברים 'גדולים'. מה גדולים? ענקים! אם לא הכל, אז כלום. אז זהו, שלא. תחטוף פה ושם ותמשיך הלאה, תגיע לעוד נקודה בחיים, תחטוף שוב, תהנה, תצמח, תחייך ותשיר. כי תמיד יש מה לעשות, לכל דבר שאתה עושה יש ערך גדול מאוד אצל בורא עולם, אצלו הכל יקר, גם הדבר הקטן.
 
קצב אחד מאמריקה פעם פנה לרב שלו ואמר לו שהוא צריך לנסוע לארץ ישראל כדי לקבל השראה. הוא נסע וחזר מאוד מאוכזב. הוא טען בפני הרב שלו שהוא לא מצא שם רוחניות. כולם לעגו לו. היה שם חם והיו לו הרבה בעיות.
 
"האם ראית שם את בניין הכוכב?" שאל הרב.
 
האמת, הוא לא ידע על איזה בניין הרב שלו מדבר. "לא, כבוד הרב, מצטער. לא ידעתי אפילו שיש בניין כזה. אולי עברתי לידו ולא ראיתי?…"
 
"אה, אתה לא יודע אם יש בניין כזה? אבל רוחניות אתה כן יודע אם יש או אין? אם היית באמת יודע משהו על רוחניות היית רואה אותה בכל מקום!"
 
המסר הזה בשבילנו.
 
צריך לחטוף – מצוות, חסדים, חיוכים, כמה דקות של שמחה. זאת רוחניות. אבל מה הבעיה? שאנחנו לא רואים את זה.
 
רבי נחמן אמר שאיכות חיים תלויה בשמחה של האדם. לא השמחה של העולם הזה, מלהרוויח ולבלוע עוד ועוד, לא. גם לא לצפות לשמחה של עולם הבא. אלא, מהשמחה שרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע דיבר עליה – השמחה מקיום המצוות, מחסדים, מאהבת חברים, מחיוך קטן על הפנים שעושה לנו ולעוד כמה אנשים את היום. זאת שמחה מיוחדת. זאת שמחה של דבקות בבורא עולם. וכשאדם רואה את זה בצורה ברורה הוא קופץ מרוב שמחה, כי זו השמחה שממתיקה את הדינים.
 
והעיקר, לא לפחד ולדאוג בכלל. משום דבר. כי הדבר העיקרי הוא לרצות לחיות באמת, שכל יום יהיה מלא בטוב. באמונה, בתפילה, בתודה, בחסדים ובחיות עצומה, כי יש לנו את בורא עולם, אבא יקר בשמים שאוהב אותנו, שדואג לכל מחסורנו, ששומר ומגן עלינו, ששמח בכל דבר, אפילו הכי קטן, שאנחנו עושים בשבילו.
 
הכל או כלום? לא בבית ספרנו, רק חטוף ולך!