יש זמן כזה בחיים

הכי החשוב להגיע לחיים של אמת
מלאים בשמחה, כאשר הפרנסה ועוד
פרמטרים אחרים בחיינו לא הורסים
לנו את היום. כי מה לעשות, החיים
הם כאלה, כסדר ושלא כסדר.
 
 
יש חיים שנקראים "כסדר". זה הזמן שהדוד מאמריקה שולח לך המחאה נחמדה כל חודש שמסדרת לך קצת את חשבון הבנק. יש לך בית משלך. אתה, אשתך והילדים אנשים שמחים, בריאים, הכל הולך כמו שצריך. הכל טוב.
 
אבל, יש עוד סוג של חיים – "שלא כסדר". בסוג החיים האלה הכל נראה שונה. חיים שבהם אהבתו ורחמיו של השם לא נראים ברורים. זה זמן שבו אדם מרגיש שהוא כבר מזמן היה צריך להסתדר ולהמשיך את החיים, שהיה צריך להיות לו משהו – אבל שום דבר. לא הולך, לא מסתדר… ההרגשה העיקרית בחיים שלא כסדר מגיעה לאדם שרוצה להיות טוב, אבל זה לא הולך לו כמו שהוא רוצה. הוא לא מצליח.
 
השם רוצה לתת לנו את כל הטוב – ברוחניות ובגשמיות, שכל דבר בחיינו יהיה כסדר. ספרי החסידות והזוהר הקדוש מלמדים אותנו עובדה מאוד מעניינית – השם נמצא בכל מקום ובכל דבר. אין שום דבר מלבדו. זהו לימוד מדהים, אבל עלינו להבין כיצד לקשר אותו לחיינו כדי שלא יבלבל אותנו. כי אם השם הוא הכל – אז מה אני עושה? לשם כך השם נתן לנו את ה"שולחן הערוך", שמסביר ומגדיר מה השם רוצה שנעשה בדיוק, דבר המראה שהבחירה החופשית והמעשים שלנו אכן נלקחים בחשבון. ההסבר העיקרי של להיות 'מומחה בלחזור' הוא לדעת, למרות שנכשלתי, שאני מתוסכל או ממורמר בגלל דבר מסוים, אבל אני גם יודע שהשם כאן אתי, רוצה שאהפוך את הירידה הזו לעליה.
 
כאשר אדם רואה שהוא לא מצליח, הוא חושב שהוא אף פעם לא יצליח. האבות הקדושים קיימו את התורה בשלמות. אבל אף אחד מאיתנו לא יכול להגיע לדרגות הרוחניות שלהם, מה גם ש"אין מלך בלא עם". השם לא יכול להיות מלך רק של שלושה או קצת יותר אנשים. לכן השם צריך אותנו – אנשים פשוטים שלא יודעים שום כוונות או את עומק הכוונות. ברחמיו, הוא נתן לנו לקיים מצוות פשוטות. מצווה אחת עם שכר של מיליון דולר לא מספיקה, לכן הוא נתן לנו מאות של מצוות – עשה ולא תעשה. זו התורה שבעל פה, המלכות, חוה אימנו.
 
וזה מה שחוה אימנו מייצגת – את הקיום הפשוט של המצוות. בדבר זה עצמו אנחנו צריכים לשעות תשובה, כי לפעמים, למרות שאנו לא מצליחים, אנחנו מתמרמרים וזועמים ומתרחקים מהשם. זה בעצם מצב הפוך ממה שצריך להיות באמת. השם נתן לנו את המצוות כדי להתקרב אליו, אבל הגאווה שלנו – 'לא הלך לי', 'לא הצלחתי' – אנחנו רוצים שדברים יהיו מושלמים. אנחנו רוצים להיות, בשיטת האינסטנט, צדיקים. לכן קיום המצוות עם גישה כזו גורם לנו ריחוק מהשם. זו החומרה והדקדקנות של יצחק, שצריך להמתיק אותה עם… שמחה. כן, זה רק יקרב אותנו. יעזור לנו להבין שאפילו ה'לא כסדר' הוא באמת ה'כסדר' שהשם רוצה.
 
בדרך זו אנו מקשרים עצמנו אל התורה שבכתב ואל התורה שבעל פה. אנחנו צריכים להיות שמחים. לא להיות כאלה רציניים עם פנים חמוצות. שימו חיוך גדול על הפנים, אל תיראו אומללים.
 
הדבר העיקרי והחשוב הוא לא להישבר כשאתה מגיע לשלב של 'שלא כסדר'. רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו איך להפוך את ה'שלא כסדר' ל'כסדר', וכיצד למשוך את שמחת החגים והרגלים לכל השנה. לא משנה מה עובר עליך –  כששום דבר לא הולך, כשאתה לא יכול להירדם, כשאתה מוטרד, כשאתה לא מצליח ללמוד וגם לא להתפלל, והיצר הרע בוער בתוכך – דע, שכל זה הוא 'כסדר' מושלם. למה? מכיוון שהשם מנהל את הכל. הכל בהשגחה הפרטית שלו. "אם זה קרה לי, מה אני צריך להיכנס לזה. השם עשה את זה. נקודה"… לכן אנחנו חייבים להתרחק מכל המחשבות על העבר. "האם מגיע לי משהו? השם נותן לי הכל ברחמיו והוא מטפל בהכל. הוא מעלה אותי והוא גם מוריד אותי. כל מה שקורה לי זה לא עסקי, השם מטפל בהכל…"
 
העולם הזה הוא שלא כסדר, ועדיין, אנחנו יכולים לחיות בשמחה ובחיוניות. כאשר אנחנו יודעים שהכל מהשם – אנו מגלים את מלכותו. בדרך זו יש ביכולתנו לקבל כל מה שקורה איתנו באהבה, אמון וביטחון בהשם, ולהציל את עצמנו מכעס, לחץ וחרדות. "כך השם רוצה, הכל כסדר…"
 
איך משיגים את המעלה הנפלאה הזו? את השלווה הפנימית?
 
בשעת ההתבודדות.
 
הדבר העיקרי והחשוב הוא להגיע לחיים של אמת מלאים בשמחה וחיות, כאשר הפרנסה ועוד פרמטרים אחרים בחיינו לא הורסים לנו את היום. השם עזר, עוזר ותמיד יעזור לנו לעבור את המניעות בשמחה, ויזכה אותנו לחיות חיים אמיתיים כמו של שרה אימנו, אמן.