כביסה עדינה

כביסה. עוד פעולה שגרתית בעוד יום שגרתי.

הכנסתי למכונת הכביסה את בגדיו של בעלי – מכנסיים והרעקל (הבגד העליון הארוך) ו… מגבות.

ומה לבגדים כאלה ולמגבות באותה מכונה, אתם בוודאי שואלים? ככה זה כשאין מספיק בגדים במכונה, מוסיפים עוד כמה פריטים שיוסיפו נפח. בכל אופן, הפעלתי את המכונה על טמפרטורה גבוהה מאוד (מתי אלמד שדבר כזה לא עושים?!?) והמכונה יצאה לדרך. כשסיימה, הכביסה יצאה ריחנית, נקייה ו… מקומטת עד אימה.

לא שאני מתכוונת לכתוב לכם על כביסה ודרכי המשובשת לעשות אותה, ממש לא. אבל כשדיברתי עם חברתי לא מזמן, נזכרתי בזה.

מאמרים נוספים בנושא:

אוהבים כביסה

בלוז לכביסה

להתחיל מההתחלה?

"הילד השאיר כאן כמה דברים לכביסה, רק שאני צריכה להכניס עוד בגדים למכונה, יש עוד הרבה מקום" היא אמרה לי, ולי היה דה-ז'ה-וו על אותו יום שגרתי.

"מעניין אם היינו יכולים להכניס את עצמנו למכונה ולהתנקות", יצא המשפט הזה מפי.

חברתי, שהיא אישה חכמה ובעלת ניסיון חיים עשיר למדי, אמרה לי בצורה הכי פשוטה, "יקירה, אי אפשר להכניס אותנו למכונה, אנחנו צריכים לכבס את עצמנו. אם יכניסו אותנו למכונה זה יהיה אירוע טראומתי מדי לנשמה הרכה שלנו. מה גם, שאת הכביסה אף אחד לא יעשה בשבילנו, את הפעולה הזו אנחנו צריכים לעשות בעצמנו".

עכשיו הכל התחבר לי בראש. כמה שזה נפלא, הבורא מלמד אותנו בצורה כל כך פשוטה ומחכימה דברים על החיים. כשאנחנו מתחילים להתבונן על חיינו מנקודת מבט של אדם המחובר לבוראו, הכל מקבל פתאום משמעות אחרת – הכביסה, מכונת הכביסה, שיחת החולין על הכביסה, היציאה מחוץ לבית לקנות, כל פרט שקופץ מול עינינו עשוי להוות עבורנו רמז גדול לצמיחה הרוחנית שלנו, לעוד סימן במסלול הפרטי שלנו, ובעיקר, לקשר שלנו עם הבורא.

"כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי" כך אומר רבי נחמן מברסלב, "צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר" (ליקוטי מוהר"ן תורה א).

זה העניין. כשמתחילים להתבונן על פרטי חיינו מנקודת מבט המקושרת אל התכלית, החיים נראים אחרת לגמרי. כל פרט הופך למשהו חשוב המועיל להתקדמות האישית שלנו ולקשר עם אבא שבשמים האהוב והיקר.

ולגבי טיב הכביסה לה זקוקה הנשמה שלנו, ובכן, היא זקוקה למגע רך ומבין, למזון המיוחד לה, ממש כמו תיוק הזקוק לינוק חלב.

"כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם (יְשַׁעְיָה מ''ט)" אומר רבי נחמן, "הַיְינוּ מִי שֶׁהוּא רַחֲמָן הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת מַנְהִיג… וְכֵן מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת אֲזַי יוּכַל לְרַחֵם עַל תִּינוֹק שֶׁל אַרְבָּעָה יָמִים לִתֵּן לוֹ מַאֲכָל הַצָּרִיך לְגָדוֹל וְלא לְקָטָן כָּזֶה, כִּי קָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְזוּנוֹ רַק עַל יְדֵי חָלָב דַּווְקָא. עַל כֵּן צָרִיך לֵידַע אֵיך לְהִתְנַהֵג עִם הָרַחֲמָנוּת שֶׁלְּקָטָן כָּזֶה צְרִיכִין לְרַחֵם לִתֵּן לוֹ חָלָב דַיְקָא וּלְגָדוֹל מַאֲכָל הַצָּרִיך לוֹ, וְכֵן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד צְרִיכִין לְרַחֵם בַּמֶּה שֶׁצָּרִיך לוֹ…" (שם, ז).

זו הכביסה העדינה עליה דיברה חברתי. אני חושבת שהיא התכוונה לכביסה ידנית, פרטית לנשמה, משהו שעושים באופן אישי עם כל תשומת הלב ומה שנחוץ. כי בתיקון הנשמה אין שום הנחות, אין קיצורי דרך, אחרת הנשמה תצא 'מקומטת' יותר מאיך שירדה לעולם. זאת אומרת, שכביסה במכונה, שהיא קיצור דרך, זה משהו שלא בא בחשבון. צריך את העבודה הידנית.

אולי גם זה יעניין אתכם:

לקבל את המציאות

עצה של מומחה

עוד קצת וזהו

לא רובוטים!

תגיד את זה לשופט

הכנסת הנשמה למכונת הכביסה יחד עם עוד נשמות, שזקוקות לצורת טיפול שונה משלה, עלולה להזיק לה להתפתחותה בעולם המעשה, לכן הכביסה ביד מאפשרת למנהיג הרחמן האמיתי שבדור לתת את היחס המדויק ביותר לכל אחד ואחת מאיתנו. (אגב, זה מה שהיה עם אברהם אבינו. על מנת ליצור אומה יהודית, הקב"ה בודד אותו מכולם ואמר לו את ה"לך לך" המפורסם, כי כדי להתנקות צריך להיות יחידי בעולם…)

היום זכינו שיש לנו את הכובס המקסים שיכול לטפל בכביסה עדינה וידנית בנשמה שלנו, להעניק לה את הטיפול הראוי לה, כל אחד לפי העניין שלו – רבי נחמן מברסלב. האיש שיכול היה לומר על עצמו "אני נהר המטהר מכל הכתמים"!

"רַק לֹא לַעֲשׂוֹת רָע" הוא מחזק אותנו. "רַק לַעֲשׂוֹת הַכֹּל רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אָז כָּל מַה שֶּׁלּוֹמְדִים אֲפִילּוּ מַה שֶּׁלּוֹמְדִים כָּל הַסְּפָרִים, הַכֹּל מֵאִיר רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּמוֹצְאִים בְּכָל דִּיבּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה מַה שֶּׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, אֵיךְ לִחְיוֹת וְאֵיךְ לְתַקֵּן וְאֵיךְ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. "רַחֲמָנָא לִבָּא בָּעֵי", הָעִקָּר הַלֵּב! רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אָמַר: "תְּנוּ לִי אֶת לִיבְּכֶם, וַאֲנִי אוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ". לִיבְּכֶם – אֶת הַלֵּב. וְגַם אִם הָאָדָם מְחַפֵּשׂ אֱמֶת, אָז הוּא זוֹכֶה!"

כביסה נעימה.

* * *

אודל תהלים, סופרת ומאמנת אישית על פי משנתו של רבי נחמן מברסלב. אתן מוזמנות ליצור קשר במייל nofarn91@gmail.com