כסף מצחיק

זאת העסקה הכי טובה בעיר. במקום להגיב או להתעדכן במבזקי הרכילות העסיסיים, רבקה לוי מעדיפה לסתום את הפה ולהרוויח את הכסף המצחיק כל הדרך למיליון.

3 דק' קריאה

רבקה לוי

פורסם בתאריך 05.04.21

זאת העסקה הכי טובה בעיר.
במקום להגיב או להתעדכן במבזקי
הרכילות העסיסיים, רבקה לוי מעדיפה
לסתום את הפה ולהרוויח את הכסף
המצחיק כל הדרך למיליון.
 
 
אחד הדברים שאני מתמודדת איתם בשנים האחרונות, על מנת להשתפר ולהתייעל, הוא לשון הרע, ובמובנים מסוימים יש שיפור לטובה (ועכשיו כשאני כותבת על זה, אני מגרדת את הראש ומנסה לחפש דוגמה טובה לתת לכם…)
 
ובמובנים אחרים, גיליתי שאני תקועה עם עובדה לא קלה: יש לי חוש הומור נורא. אם כי כשאני לא אוהבת, במילים עדינות, אדם מסוים או קבוצת אנשים, אני שולפת מתוכי, כמו ארנבות מכובע קסמים, שפע של בדיחות או תובנות משעשעות על חשבון אחרים, אפילו כאלה שהפילו אותי על הרצפה (אבל בכל מה שקשור אלי אני הרבה יותר הוגנת, עמוסה וגדושה בתירוצים שונים ומשונים רק כדי להצדיק את עצמי. אני יודעת שאני צריכה לדון את כולם לכף זכות, אבל כל מידה רעה בעיתה…)
 
הכל כל כך מצחיק. חוץ, מבחינה רוחנית, מהעובדה שזה לא מצחיק בכלל. למה? כי כל 'צחוק' כזה, כל בדיחה או תגובה, גובים ממני מחיר גבוה שמתנקה מהחשבון הרוחני והעזרה משמים (ובדרך כלל אני צריכה הרבה עזרה משמים, במיוחד ברגעים אלה ממש).
 
מאמרים נוספים בנושא:
שווה  שתיקה
משימה בלתי אפשרית?
לשונות  חמקמקות
חורף – השתיקה הקודמת לדיבור
 
אז לפני כמה שבועות, כשקראתי את הלימוד היומי שלי מספרו של "החפץ חיים", נחתה עלי ההשראה. בספר אפשר ללמוד על הצ'ק הרוחני עם הסכום העצום שאנחנו מקבלים בכל פעם שאנחנו פשוט סותמים את הפה ומוותרים על עוד מבזק רכילות עסיסי, או נמנעים מלהשתעשע על חשבון מישהו אחר.
 
כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק לחשוב על כל האפסים הרוחניים האלה, וזהו! הבעיה נפתרה.
 
אמממ….
 
חשבתי על זה קצת ביני לבין עצמי, כי היום יותר מתמיד אני צריכה מיליון כדי לכסות את המשכנתא הישנה, ועוד שני מיליונים כדי לקנות בית במקום אחר (וזה כבר סיפור ארוך לפעם אחרת). אז אתם מבינים שעוד כמה 'אפסים' חיוביים בחשבון הבנק שלי באמת יעזרו לי… אבל בו זמנית, קשה מאוד לוותר פה ושם על המילים החדות כמו סכין, במיוחד אלה שגורמות לבעלי לצחוק לפחות עשר דקות בלי הפסקה, ואני יודעת שזה ממש ממש אסור.
 
אז מה עושים? כאן בדיוק אלוקים נתן לי רעיון נפלא: לקחתי כמה ניירות ויצרתי מהם 'כסף מצחיק' מהבנק של "החפץ חיים", שטרות בסכום של 10,000 דולר. הדפסתי מיליון דולר (כמה קל להגיד, הא?) ועשיתי דיל עם עצמי: רבקה, בכל פעם שאת מצליחה לסתום את הפה ומוותרת על ההזדמנות לומר משהו רע, תשלמי לעצמך 10,000 דולר רוחניים, עד שתקבלי את הסכום שאת צריכה – 3 מיליון. (די השתעשעתי עם הרעיון של לעשות 'כסף מצחיק' בשווי מיליון, אבל גם הבנתי שאלוקים לא יתרשם אם אנסה לעשות כמה קיצורים ותוך שלושה ניסיונות אשיג אותם. ושלא תטעו, אני צריכה את הניסים האלה כמו אוויר לנשימה…)
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לשמור על זכות השתיקה
חופש  הדיבור
שימו הכל על השולחן
 
אחרי חודש, זכיתי במיליון. עדיין יש לי משכנתא, אבל באופן מפתיע זה באמת נהיה קל יותר לסתום את הפה.
 
אבל בשבוע שעבר קרה דבר מוזר: אנשים שאני באמת לא אוהבת ציערו את בעלי. בדרך כלל, מדובר באנשים רעים, מלאי גאווה ודי משוגעים אם אפשר לומר, ולי כמובן יש מה לומר. אבל הפעם לאנשים האלה לא היה גבול לחוצפה, ולי יותר מתמיד היה הרבה מאוד מה לומר… אבל מצד שני, גם הרבה מאוד עבודה. היו לפחות עשר תגובות בבועות האלה מעל הראש, אבל העדפתי לשמור על זכות השתיקה. הטיפשים האלה עזרו לי לקבל עוד 200,000 דולר בסיבוב הזה והיד עוד נטויה…
 
עם הזמן זה נהיה סימן היכר. כשאני פתאום מתחילה לצחוק בהיסטריה כשאנחנו, למשל, אוכלים, כולם בבית יודעים שהרווחתי עוד קצת 'כסף מצחיק'.
 
היום, על מסלול ההליכה ליד הבית שלי הברכה המשיכה להציף אותי. מישהי שאני מנסה להתעלם ממנה ולא להיות איתה בקשר ניגשה אלי וניסתה לפתח שיחה. בעבר, הייתי חוזרת הביתה נסערת וכועסת וחייבת לספר לבעלי הכל, אפילו עד לפרטים הקטנים, את כל מה שהיא אמרה או נעשה. הפעם, אמרתי לבעלי "אתה יודע, היום פגשתי את ____ על המסלול" – ואז, הלכתי להוסיף עוד 40,000 לחשבון הרוחני שלי.
 
בקצב הזה, אני מתקרבת למיליון השני של המשכנתא, ונראה לי שזה יקרה לקראת סוף השבוע (אעדכן אתכם כשהכסף הרוחני יהפוך לשטרות אמיתיים. בינתיים, אין לי שמץ של מושג איך אלוקים ישיג לי את הבית שאני רוצה. אבל זאת הדאגה שלו, לא שלי…)
 
מה אומר לכם, הכסף המצחיק הזה נותן לי הרבה מוטיבציה לשמור על פה סגור, למרות שבאופן בלתי נמנע כמה תגובות לא רצויות נפלטו פה ושם החוצה. גם זה קרה, אבל העיקר הוא לא לרדוף את עצמי ורק להשתדל לעשות את זה מתוך אהבה.
 
יש לי תמונה גדולה של "החפץ חיים" על הקיר בסלון. במשך שנתיים חיכיתי שהוא יחייך אלי אבל שום דבר לא קרה. נאדה. אותו פרצוף קשוח. בשבוע שעבר, אני חושבת שהצלחתי לזהות איזה חיוך קטן. "החפץ חיים" סוף סוף מאיר לי פנים…

כתבו לנו מה דעתכם!

1. רינת

י"ד שבט התשע"ד

1/15/2014

מאמר נפלא ומחזק ! אשרינו ! (:

2. רינת

י"ד שבט התשע"ד

1/15/2014

(:

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה