לא מושלם, אבל מושלם

בבוחן פתע שנעשה ל-7 מיליארד
בני אדם כולם קיבלו 100. איך יכול
להיות?! פרספקטיבה, זה כל העניין.
 
 
זה בוחן פתע: האם העולם הוא מקום מושלם?
 
אני לא בטוח לגבי התשובות שלכם, אבל אני מניח שרובכם בודאי עניתם "לא". אלה שענו "כן" – לכם אני מעניק קרדיט ענק על הגישה החיובית שלכם. ועכשיו, לתשובה הפוליטיקלי קורקט שלי: "כן ולא".
 
אני מניח שבבוחן הזה כולם קיבלו 100. בכל אופן, פרט לעובדה שאני רוצה שכולם ירגישו טוב, האם באמת זה אפשרי לומר ששתי התשובות נכונות?
 
זה עניין של פרספקטיבה.
 
על הגלובוס חיים למעלה מ-7 מיליארד בני אדם. חלקם עשירים, חלקם עניים, חלקם זקנים, חלקם צעירים, והרשימה עוד ארוכה. אם הייתם מתבקשים לשאול את כל האנשים האלה אם יש להם מה שהם צריכים והם שמחים במאת האחוזים בחלקם, אני תוהה כמה באמת היו עונים "כן". עכשיו, עם ההבנה והאמונה שיוצרנו האוהב, אבא שבשמים, יכול לעשות הכל, האם אתם חושבים שמישהו היה גורף את כל הקופה? לכל הפחות, על פי חוק הממוצע, מישהו שם בחוץ היה צריך לקבל לפחות את מה שהוא צריך, נכון? נראה לכם שאלוקים טעה 7 מיליארד פעמים?
 
התורה מספרת לנו על הרווח שאנו מקבלים בקיום מצוות הבורא: "והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה…ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירושך ויצהרך" (דברים ז), ובהמשך נאמר לנו: "והיה אם שכוח תשכח את ה' אלוקיך והלכת אחרי אלוהים אחרים ועבדתם והשתחוויתם להם, העידותי בכם היום כי אבוד תאבדון… עקב לא תשמעון בקול ה' אלוקיכם" (שם, ח). פשוט וברור, כאן משה רבינו מלמד אותנו את העניין של השכר והעונש בעולם הזה. אם אנחנו טובים, יהיה שפע וברכה, ואם לא, חלילה, ההיפך.
 
הבעיה עם הסבר זה היא שהוא סותר את הנלמד בתלמוד, שם נאמר שאין שום שכר על קיום המצוות בעולם הזה. שכר ועונש הם מושגים ששייכים לעולם אליו הנשמה הולכת אחרי ה-120 כאן בעולם הזה, העולם הבא. אז איך אפשר להבין את הנאמר לעיל? התשובה הקלאסית היא שהתורה לא מבטיחה שום שכר או עונש בעולם הזה. נאמר לנו שאם נקיים את מצוות הבורא נתברך בסביבה תורמת ומובילה למטרה חשובה: להתקרב לבורא. אם לא נעשה מה שמצפים מאיתנו, אז העולם שלנו יהפוך מקום עוין, ולא כעונש אלא עם כוונה לשלוח לנו קריאת התעוררות. על פי גישה זו, טוב ורע בעולם הזה הם רק תפאורה. הבחירה בידינו להחליט אם תסריטי החיים יקרבו אותנו לבורא, או שמא ירחיקו אותנו ממנו.
 
בכל אופן, 7 מיליארד האנשים שמהלכים וחיים בעולם הזה, כשכל אחד בלי יוצא מן הכלל מתמודד עם האתגרים והקשיים המיוחדים רק לו. ולמרות שחלק גדול התברכו עם הרבה טוב, נראה שכולם צריכים להתמודד עם אותה דרגת זעם וכעס, כאב או סבל. בהנחה שמצבים שונים בחיינו הם הדבר בעזרתו נממש את הפוטנציאל שלנו ונפתח את הקשר המיוחד עם הבורא, אז מה כבר משיגים עם הקשיים והאתגרים האלה? למה הם מועילים? האם מסלול רגוע ונינוח לא יתרום להתפתחות הרוחנית שלנו? האם הבקשה של הכנר על הגג להיות איש עשיר לא הגיונית?
 
ברור שבורא עולם רוצה לתת לנו את הסביבה הטובה ביותר לצמיחה ולהתפתחות הרוחנית שלנו. אני חושב שזו הנקודה המאתגרת של רבים מאיתנו. אנחנו לא מבקשים שנגרילה (חיים של אוטופיה מרוחקת ודמיונית), אבל החיים לא יכולים עם מגע עדין ומרגיע ולהפיק את אותם רווחים?
 
ישנה אמרה מפורסמת האומרת "אין אתיאיסטים בשוחות". אם הייתם בורא עולם, איפה הייתם שמים את האנשים? לכולנו יש את ה"שוחות" שלנו, המקומות והמצבים בהם אנו מרגישים מופצצים מכל עבר ואין לאן לברוח. מהמקומות האלה אנחנו זועקים מעומק ליבנו ונשמתנו. הכנות והעמקים לא תמיד תואמים לסצנה רגועה ושלווה. ואנחנו גם יודעים שכאשר הרובים שקטים יש תחושה של המתקה והודיה, אבל, ולצערנו, זה לא מחזיק זמן רב. כמה מאיתנו הרגישו כאשר יצאו מבית חולים, בית עלמין, מזירת תאונה, את התחושה שהנה, עכשיו, אנחנו משתנים? קביעה נחושה של התעוררות שמחזיקה בדיוק כמה שניות?
 
בחזרה לבוחן פתע. האם העולם מושלם?
 
זה תלוי.
 
האם אנחנו רוצים להיות רק "צוננים"? אם התשובה היא כן, העולם רחוק מאוד מלהיות מושלם. האם אנחנו רוצים להושיט את היד ולגעת באינסוף? אם התשובה היא כן, אנחנו נוגעים בהבנה הכי חשובה ויקרה: לעולם יש אינסוף הזדמנויות והוא מייצג סביבה מושלמת למטרות וההזדמנויות הללו. עם פרספקטיבה נכונה נבין שבורא עולם ברא עולם לא משולם אבל הכי מושלם שרק יכול להיות.
 
רבי דב בער, המגיד ממזריטש זצ"ל, הסביר את הרעיון הזה כשהוא משתמש במילים של תפילת הבוקר. אנחנו מהללים את הבורא באמרנו שכל העולם הוא קניינו ורכושו של הבורא. כלומר, כל העולם הוא דרך 'לרכוש/לקנות' אותך. כל כאב יכול להיות סיבה לכעס ועצבים והוא משקף את החוסר השלמות של העולם הזה. אבל אותם כאבים יכולים להיות חלונות של הזדמנויות, כך שהאפשרות השנייה היא, למעשה, שהעולם מושלם. וזו גם הזדמנות מושלמת ליצור קשר עם מקור כל הברכות והטוב.
 
אם נקיים את מצוות הבורא עם לימוד המסרים שבורא עולם רוצה ללמד אותנו, הוא ייתן לנו סביבה הרבה יותר רגועה שתעזור לנו להבין את עצמנו, כפרט וככלל. בעזרת פרספקטיבה זו כל הדברים הלא מושלמים בחיינו – הגדולים והקטנים – יכולים להוביל אותנו למקור כל השלמות – בורא עולם בעצמו ובכבודו.