לחץ וקוצר נשימה, איך מתמודדים?

הרפואה הקונבנציונאלית הוכיחה
שלחץ הוא הסיבה הישירה ל-80%
של המחלות בימינו, ובעיקר, לקוצר
נשימה. איך מתמודדים עם זה?
 
 
מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? או לענייננו – הלחץ או קוצר הנשימה?
 
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל-מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות ו, ט) ורש"י מסביר: "ולא שמעו למשה" – לא קיבלו תנחומין, נחמה. הם התייאשו כל כך עד שלא האמינו שיום יבוא והם ייגאלו. "מקוצר רוח ומעבודה קשה" – אדם שנמצא תחת לחץ, הנשימה שלו קצרה והוא לא יכול לנשום עמוק.
 
הרפואה הקונבנציונאלית הוכיחה שלחץ הוא הסיבה הישירה ל-80% של המחלות בימינו.
 
כשמישהו נמצא במצב של לחץ, הוא חווה קוצר נשימה. וקוצר נשימה גורם לחוסר בחמצן בדם, דבר שגורם לשרירים להתקשות וליצור לחץ בכל הגוף.
 
אדם לחוץ, לרוב, נושם עד למקום החזה, כלומר הנשימות נכנסות עד לגובה החזה ולא מעבר לזה. לפעמים כל כך קשה לו לנשום, ובלי משים הוא ירצה לשאוף אוויר תוך כדי שהוא מרים את החלק העליון של גופו – לרוב הכתפיים, כדי להכניס את האוויר לריאות.
 
לעומתו, אדם רגוע נושם לעומק, עד לתוך בטנו, כשהוא משתמש בסרעפת. בדרך זו הוא גם מושך אוויר לעומק הריאות.
 
לחץ הוא מצב רגשי-פנימי שנגרם על ידי הראיה השכלית של הסובל.
 
אדם, במצב כזה, לא מסוגל לשנות את המצב הרגשי-פנימי בגלל הסברים ופירושים שליליים שהוא נותן לאירועים שקורים לו בחיים. לרוב, הסתכלות כזו הופכת להרגל. הוא רגיל לראות דברים דרך המשקפיים השחורות, אז מה הפלא שהתמונה נראית שחורה ומלחיצה ובגלל זה הוא לא יכול לנשום?…
 
התרופה לאדם כזה היא… לנשום!
 
ברגע שהוא לומד לשים לב לנשימות שלו, אט אט הוא הופך ל'שואף', אדם ששואף פנימה, ואז הוא מסוגל לשנות את המצב הרגשי-פנימי בו הוא נמצא.
 
מביני דבר יודעים שלחץ לא יכול לשכון תחת אותה קורת גג עם שאיפות.
 
"וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה (רעיון החופש והגאולה היה זר ולא מוכר) ולא שמעו אל משה מקוצר רוח". מה זה "מקוצר רוח"? רבי יהודה אומר: הם לא נחו והם לא הכניסו אוויר לתוכם, לא נשמו כראוי (כך עפ"י דברי הזוהר הקדוש, פרשת וירא כ"ה). הם לא היו מסוגלים 'לשאוף' לעזוב את הסביבה המוכרת והלוחצת בה חיו מכיוון שזו הפכה להרגל ושגרה.
 
שאיפה, לעומת זאת, דורשת רוגע ובהירות.
 
מוטיבציה ורצון לשחרר את עצמנו מגבולות השעבוד צריכים להגיע ממקום פורה ושופע, מיסוד בריא וטוב. וקרקע פורייה שכזו יכולה להיווצר בעזרת הנשימות שלנו.
 
הנשימה, בכל אופן, מושפעת מהנושם. לכן, עשו כל מאמץ לנשום כמו שצריך. דרך קלה לעשות זאת היא לבחור 5 דקות מתוך 1440 הדקות שבורא עולם נותן לנו כל יום. שבו במקום שקט בו אף אחד לא יטריד אתכם. יש לכוון את השעות לחמש דקות בדיוק, לא פחות ולא יותר (לפחות בשלב ההתחלתי).
 
התחילו לנשום נשימות מהירות וכבדות דרך הפה. נשמו הכי מהר שאתם יכולים והוציאו את האוויר ששאפתם מהר. אחרי 3-4 נשימות, האטו את הקצב תוך כדי שאתם סופרים עד 5 בין נשימה לנשימה. עשו זאת במשך 3-4 פעמים.
 
סיימתם? החזירו את הנשימה למצב רגיל עד שחמש הדקות יסתיימו. זה הזמן לעצום את העיניים. וכשחמש הדקות יחלפו, פתחו את העיניים ונשמו כמה נשימות עמוקות.
 
עשו פעולה זו כל יום, עדיף באותו מקום ובאותו זמן. התוצאות לא יאחרו לבוא ובהחלט יפתיעו אתכם לטובה.
 
בהצלחה רבה, גבריאל.