מחשבים מסלול

מה קורה כאשר אדם חושב שהועלם הזה הוא מקומו ותכליתו? הוא מצפה שהכל בחיים ילך לו כסדר. אבל כשמשהו בתכנונים משתבש, הוא נבהל ומחפש בכל דרך לפתור את הבעיה. אם ינסה לפתור אותה בלי אמונה, בוודאי רק יסתבך יותר ויותר. אבל גם אם יבין שיש כאן משהו רוחני שעליו לתקן, אבל הוא מחפש לפתור את הבעיה בדרך האמונה – אם רצונו הוא רק לסלק אותה מעליו, הוא עדיין בנמצא בטעות גדולה מאוד. והטעות מתחילה בתפישה השורשית של תפקידו בעולם הזה.

מה התפקיד?

התפקיד של האדם בעולם הזה הוא להרבות בתפילה, זאת אומרת להיות מחובר לבורא עולם 24/7 ועל כל צעד ושעל להודות לו, להתפלל ולבקש את עזרתו. וגם, להתחזק ברוחניות שלו ולחזור בתשובה. ואיך משיגים את כל הדברים האלה? על ידי התפילה האישית – ההתבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב. וככל שירבה בתפילה זו כך יזכה יותר להשיג את המטרות הללו.

אלא, שיש לאדם כל מיני מסגרות ואילוצים בחיים שמונעים ממנו להרבות בתפילה, לכן הוא חייב להקדיש לכל הפחות שעה ביום לתיקונו הרוחני: לחשבון נפש, לתשובה ולשיחה עם הבורא, ובשאר היום עליו להיות קשור עם הקב"ה כל היום בתפילות קצרות ובהודיות על כל דבר ודבר, שהרי חובת התפילה והקשר עם הבורא מקיפה את כל היום כולו ולא רק את שעת ההתבודדות. מטרתה של שעה זו היא להחזיר את האדם למסלול ולהזכיר לו את תפקידו המקורי והעיקרי: להיות בקשר עם הבורא  כל היום, ולעורר אותו לחטוף זמנים ולברוח אל אליו ולהאריך בתפילה כראוי על כל נקודה הטעונה שיפור אצלו.

לא צריך להרבות ברמזים

כמובן, שמשמים רוצים בטובת האדם שיגיע לתכליתו, לכן מנסים לעורר אותו לתשובה. כלומר, לעורר אותו להתבודד, שהרי עיקר התשובה היא לבקש מבורא ועלם שיקרב אותו אליו, לתפקיד והתכלית שלו בעולם הזה, כפי שאומר רבי נחמן: "לקבוע לו על כל פנים שעה או יותר להתבודד לבדו באיזה חדר או בשדה, ולפרש שיחתו בינו לבין קונו בטענות ואמתלאות, בדברי חן וריצוי ופיוס, לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיקרבו אליו לעבודתו באמת" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, כה). וכאשר אדם שוכח את תפקידו העיקרי מתחילים לרמוז לו משמים בכל מיני רמזים שיחזור למסלול שלו, לעצמו.

מאמרים נוספים בנושא:

יצאתי לחפש את עצמי

רק חצי שעה

עזוב הכל, זאת השעה שלך

חברתי התפילה

קבוע, אבל בטוח

קפה עם מלאכים

החבר הכי טוב

הכלים שאלוקים נתן לי

שיחה עם אלוקים

אלוקים, אפשר שאלה?

בהתחלה, הרמזים עדינים כמו שמציינת התורה (פרשת מצורע) – נגע הצרעת פוגע תחילה בביתו ובכליו כי "אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחילה" (מד"ר). אך כאשר האדם מנסה להתעלם מהבעיה, או כאשר הוא מנסה לטפל בבעיה בשטחיות וכביכול "לחזור לחיים" – זו התעלמות שמראה שהוא למעשה לא הבין את המסר של הקב"ה, הוא רק רוצה שהחיים יחזרו "לזרימה" שלהם, והוא לא מבין שהתכלית היא שהוא עצמו יהיה מחובר לבורא עולם בתפילה.

ואם לא מבין במוח…

לכן חייבים לעורר בנגע כלשהו. ואז, האדם יוצא מחוץ למחנה ויושב בדד וחייבים להתרחק ממנו. ברור שאין מטרת הבדידות להעניש או לנקום בו חלילה, אלא לתת לו זמן להתבוננות מעמיקה בדרכיו ומעשיו כדי שישוב מדרכו הרעה.

כל כוונתו של הקב"ה במעשה זה היא אך ורק לעורר את האדם. לכתחילה, אדם צריך לעשות התבודדות יומית, לבודד את עצמו מבני אדם מרצונו כדי לתקן את מידותיו. אך אם אינו יודע לעשות תשובה, עליו ללכת אל הכהן מרצונו ולבקש ממנו שיראה לו את הדרך, שהיא התפילה האישית. אבל מכיוון שגם את זה לא עשה, כי "לא היה לי זמן" ועוד כל מיני תירוצים וסיבות שיש לכל אחד, לכן משמים מביאים אותו אל הכהן בעל כורחו, כמו שכתוב בתורה "והובא אל הכהן". ואם לא מבין את הרמזים, עליו לצאת בעל כורחו מחוץ למחנה למשך שבעה ימים של התבודדות והתבוננות, הכנעה ותפילה.

כשהוא חוזר, עליו לעשות כמה פעולות: לגלח את שיער ראשו, שזה מורה על התחדשות ולהיות כתינוק שנולד ולהתחיל הכל מחדש. כלומר, ללכת בדרך חדשה. והעיקר, להתחיל מהיום מחדש ולקבע לעצמו לפחות שעה בכל יום לשבת בדד ולעסוק בתכליתו העיקרית בעולם הזה.

רפואה מונעת

היום אין לנו את נגע הצרעת, אבל לקב"ה יש את הדרכים שלו לבודד את האדם – צרות, ייסורים, מחלות, בתי כלא ושאר מרעין בישין השם ישמור, לכן כל אדם צריך להתחזק ולקבוע לו שעה של שיחה אישית יומית ולבדוק את דרכיו כל יום, כדי שלא יצטרכו משמים לבודד אותו. ומי שיעשה את זה לא יצטרכו לעולם לסלק אותו מהמחנה. דבר נוסף, על האדם ללמוד שבכל צער הכי קטן שבא עליו, עליו להתעורר ולאחוז בתפקידו העיקרי שהוא – חרב התפילה, להרבות בתפילה וכך למנוע מעצמו ייסורים וצרות חלילה.

נמצא, שאין חיסון נגד כל סוגי הייסורים שיש בעולם כמו ההתבודדות!

והטעם הפשוט לכך הוא, שעל ידי ההתבודדות יומית אין סיכוי שאדם יגיע לידי צרעת, כי על מה בא נגע הצרעת? על לשון הרע. ומהו שורש עבירה קשה זו? הריחוק מן האמונה. אדם שהוא בעל אמונה ועוסק בתכליתו ומקדיש זמן לשיחה היומית בכל יום, ורואה כמה עליו לעשות ותקן בעולם הזה – אין לו זמן לדבר על אף אדם בעולם!

סדר יום עמוס

עיקר ההתבודדות הוא, ליישב את הדעת ולהתעורר לעסוק בתכלית, ואז האדם רואה את מה שיש לו לתקן. אם יש לו תוכנית עמוסה מאוד לחיים – לתקן את המידות שלו, לדעת את התורה כולה, לזכות לקדושה, לעבוד את השם בשמחה – ועל הכל להרבות בתפילה, אין לו זמן אפילו לחשוב על אדם אחר ולשפוט מי בסר ומי לא. ואפילו מי שמזיק ומרע לו – הוא לא רואה אותו כמציאות, אלא רק כמקל של הבורא שבא לעורר אותו לתשובה ולתפילה, ולא חושב על רע או מדבר עליו בכלל.

ואם אדם נכשל חלילה בלשון הרע, מכיוון שיש לו חשבון נפש יומי, הוא מיד יעשה תשובה על דיבוריו עוד לפני שיופיעו הנגעים. ואפילו אם לא עשה תשובה חלילה, מיד כשיגיע הנגע, עוד לפני הפגיעה בנפש, הוא מיד יעשה תשובה מכיוון שהוא מפשפש במעשיו הוא מתעורר מיד בסימן הברור ששולחים לו משמים, ברמז הראשון שהוא מקבל.

הסדר הנכון בחיים

גם אם אדם עשה תשובה שלמה אך לא הרבה בתפילות, ברור שלא ילך לו כסדר כפי שהוא רוצה, כי כל הזמן צריכים לעורר ואתו משמים לעוד נקודות עליהן הוא צריך לעשות תשובה או להתפלל, ולהכין את עצמו מראש שלא ילך לו כסדר. וכשרואה שכך הם פני הדברים ויש לו קשיים וחסרונות ובעיות, העצה היחידה היא: לקבל הכל באמונה ובאהבה ולומר תודה, וכן – להרבות בתפילה! זה הסדר הנכון בחיים בעזרתו אדם יגיע לתכליתו ולמטרת בואו לעולם הזה!

ואומר רבי נתן מברסלב: "מדוע הולך לי בזקנותי כסדר? משום שבשנותיי הצעירות עסקתי הרבה בהתבודדות", שהרבה בתפילה על כל דבר. ועוד אמר: "בכל מקום שאני רואה חיסרון – זה רק בגלל שלא התפללו על דבר זה בכלל או שלא התפללו מספיק". ואנחנו מדברים על רבי נתן שהיה צדיק נשגב! מכאן ילמד כל אחד שעדיין רחוק מלהרבות בתפילה ורחוק מצדקות, שאין לו מה לצפות שילך לו כסדר.

המתכון לשמחה אמיתית

כדי שנצליח באמת לשמוח בכל מה שעובר עלינו, ולפתור את כל הבעיות מהשורש, עלינו להכין את עצמנו לקבל את המציאות: כך השם רוצה שנעבוד אותו, ועל יד זה נצליח להרבות בתפילה ואז לעולם לא נתייאש משום דבר. בכל מה שעובר עלינו, נקבל בשמחה ובאהבה את המשימה החדשה מהשם, ונתחזק לקיים עוד יותר את תפקידנו בעולם הזה עם תפילה חזקה יותר.

ועל ידי זה, בעזרת השם, נזכה שהקב"ה ירפא את כל עם ישראל מכל חולי, שנתקן את כל פגמינו ופגמי כל הדורות ולא נצטרך לעבור עוד גלויות, צרות וייסורים, ונזכה לגאולה הפרטית ועל ידי זה לגאולה הכללית ברחמים גדולים, אמן.