תפוחיח נופלים

הכיוון אליו מושך העולם של היום
לא מוביל למקומות טובים. וכשהתפוח
נופל רחוק מהעץ, בעולם כזה, יש
לכם מספיק סיבות טובות לחשוש.
אבל אם קראתם את המפה נכון, יש
לכם את כל הסיבות לחייך!
 
 
אמרה מוכרת, ודי מפורסמת, אומרת: "ילדים קטנים, בעיות קטנות. ילדים גדולים, בעיות גדולות".
 
כאמא למתבגרים, אני בהחלט יכולה לומר שיש אמת באמרה זו, למרות שאני לא קוראת לבעיות בעיות, אלא התמודדויות או אתגרים. תינוקות הם נס, מתנה מהשם, אבל הברכה הזו לא מגיעה בלי הקשיים הנלווים אליה. כי שום דבר חשוב ויקר לא בא בקלות, בפרט כשמדובר בחינוך ילדים. היצורים הקטנים האלה הם נשמות יקרות שתלויות בנו לצורך קיומם. הם פיקדון שהופקד בידינו. עלינו להדריכם ולהוביל אותם על הנתיב הראוי והנכון להם בחיים. זו משימה בהחלט לא קלה או פשוטה, מה שמצריך מאיתנו לקחת בחשבון לא רק את הצרכים הגשמיים שלהם, אלא, ובעיקר, את אלה הרוחניים.
 
על פי תורת הסוד, הנשמה, או חלק ממנה, יכולה להתגלגל לעולם הזה כמה פעמים עד שהיא תגיע לתיקונה השלם. גלגולה בעולם שוב ושוב נעשה משום שהיא לא הצליחה להשלים ולתקן את עצמה בכל פעם שניתנה לה הזדמנות. חכמינו ז"ל אומרים שאנחנו ממש בוחרים בשמים את ההורים שלנו, בוחרים את אלה שאנו מרגישים שהם יוכלו לעזור לנו להשיג את התיקון לנשמתנו בעולם הזה. לאור דברים אלה, אתם לא חושבים שאנחנו חייבים לילדים שלנו? אחרי הכל, הם בחרו בנו, ואנחנו צריכים לענות על הציפיות שלהם. בתי הספר, השכונה בה נגור, סגנון החיים, הדברים שיהיו לנו בחיינו – הכל על פי הבחירה הזו, וכל אלה משפיעים על מי שהם יהיו כאנשים בוגרים. אם אנחנו רוצים שהם יהיו אנשים יראי השם, אז ככל שנעשה זאת מוקדם יותר כך זה יהיה יקר וחשוב יותר. עלינו לתת את דעתנו עם מלוא תשומת הלב לדבריו של הלל הזקן: "ואם לא עכשיו, אימתי?"
 
כמו שפתגם עתיק אומר: "התפוח לא נופל רחוק מהעץ". על ידי דוגמאות טובות, אנשים צדיקים ויראי שמים, לילדים שלנו, הם באופן אוטומטי יאמצו את האיכויות שיראו/יחושו. דברים שיעניקו להם הזדמנות טובה יותר להשיג את התיקון לנשמתם. בעזרת השם, זה יעזור להם גם להשיג שמחה ושלום תמידיים ונצחים, דבר שיגרום שמחה ועונג להשם. אם נתעלם מהצרכים הרוחניים שלנו, נשמות ילדינו יסבלו יחד איתנו. זו משימה משמים שנשלחנו לעשות כאן, לענות על הדרישות הרוחניות של ילדינו. אם לא נעשה זאת, לא רק שהתפוח ייפול רחוק מהעץ, הוא אפילו יגיע למקומות רחוקים ולא טובים בכלל.
 
הכיוון אליו מושך העולם של היום לא מוביל למקום של קדושה. דבר שמכריח אותנו לעשות מאמצים תמידיים להשיג את המטרה ברצינות ובכנות – למען עצמנו, כמו למען ילדינו. זה מחייב אותנו לחזק את עצמנו בתורה, מצוות וקדושה. ובו זמנית, לשייף ולחזק עוד ועוד את מידת האמונה. בלעדי הפנמה מלאה שהשם הוא השולט היחיד בעולם ועל כל דבר, לא נשיג את השלמות והיציבות שאנו מחפשים.
 
אחרי שנים רבות של החלפת טיטולים, לילות חסרי שינה, התמודדות עם התקפי זעם וחולי ומשימות רבות על הפרק – נראה שסוף סוף הרווחתי איזו הפסקה קצרה בדרך, לתת את הדעת ולהתבונן קצת.
 
מהרגע שהפכנו להורים, המודעות והמאבקים התמידיים שלנו מופנים בעיקר למילוי הצרכים של ילדינו (וכאלה יש בשפע). עם השנים זה משתנה, כשהדאגות והפיקוח הופכים לרגשיים יותר ופחות פיזיים. גם כשהילדים גדלים ומתחתנים, הם עדיין הילדים הקטנים שלנו ותמיד נרצה את הטוב ביותר בשבילם. המעגל מתרחב וגדל יותר ויותר כאשר היקרים לנו מקימים את הבית שלהם, התא המשפחתי שלהם.
 
ישנם ימים בהם אני מרגישה ש'הפסדתי את הספינה' של ניווט הילדים למטרות מרוממות, גם כשמדובר היה בשנים שהם עיצבו את התפתחותם. יכול להיות שאני אחראית לכמה התעלמויות באותה תקופה, אבל אני מאמינה שלעולם לא מאוחר להיות דוגמא טובה. לרבי נחמן מברסלב יש כלל זהב מאוד יקר, אני מניחה שגם מוכר להרבה אנשים ברחבי העולם: "אין שום ייאוש כלל בעולם" (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, ע"ח). כלל זה עוזר לי לגבש עמדה חיובית. הרב אליעזר רפאל ברוידא מלמד, פעמים רבות, שאל לנו להסתכל לאחור על הטעויות שלנו, אלא לעשות תשובה ולהתקדם הלאה עם חיוך ענק על הפנים. נכון, קל יותר לומר מאשר לעשות, אבל עם אמונה חזקה הכל אפשרי.
 
עכשיו, כשהילדים שלנו התבגרו בדרך שלהם, אנחנו רק צריכים להתפלל שיש ברשותם, וברשותנו, את הכלים הטובים ביותר שיעזרו להם לעשות את ההחלטות והבחירות הטובות ביותר. לילדים שלי, אני עדיין מנסה להעביר מסרים מזווית הראיה שלי. הכוונות שלי הן כמובן טובות ומכובדות, אני רק רוצה להגן עליהם, להראות להם את האמת כפי שאני רואה אותה, אבל יכול להיות לזה גם אפקט שלילי. כאשר העליתי את הנושא בפני הרב שלי, הוא אמר לי באופן חד משמעי לתת להם את מרווח והמקום להם הם זקוקים, ולאפשר להם לעשות את החיפוש של נשמתם בעצמם. אני מניחה שכל מה שהייתי צריכה זה רק עידוד ולהבין את מה שידעתי בתוך ליבי. קשה מאוד לאמא לשחרר, אבל עם אמונה אני מבינה שהכל פועל ויפעל על פי התוכנית הקדושה של השם.
 
התורה משולה לעץ – "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". בדומה, משפחה מושווית לעץ, אנו שולחים שורשים ומצמחים גזע-ישות מוצק ויציב, ענפים נוספים לעץ, ועם סביבה תומכת וטובה לילדים – הפריחה והפירות של העץ גדלים עם האחדות שלנו. אם נחבר את שני העצים ביחד, אם שניהם יעבדו ביחד – תורה וחיי נישואין, תחת אורו של השם, נייצר את התפוחים הכי הטובים שיש. יער מלא ברכות. אמן.