תפילה של אמא

חשבתם פעם כמה אמא שלכם אוהבת אתכם? תתפלאו לשמוע, זאת אהבה שנוצרת אפילו עוד לפני שנולדתם? אז תעצרו הכל ושימו את עצמכם בצד ותקשיבו לכמה מילים של אמא.
 
אבא שבשמים, אני יודעת שאני לא מושלמת. אני יודעת שישנם הרבה דברים שאני צריכה לתקן ולשפר. לא פעם אני תוהה אם אני ראויה בכלל לדבר איתך, כמו שאני עושה תמיד. אבל החכם הגדול מכולם אמר שאתה תמיד שם ומקשיב. ולא רק, הוא גם אומר שאני צריכה לדבר איתך כל יום במילים שלי, אלה שיוצאות לי מהלב. אז ראויה או לא, הנה אני, אישה פשוטה ורגילה, אמא שמנסה לעשות את הטוב ביותר מבחינתה, במיוחד כשזה מגיע לתא המשפחתי הקטן שלה. אבא אוהב, יש לי רק בקשה אחת היום – ברך את הילד שנתת לי. הוא כל כך יקר לי, כי רק אתה יודע מה הייתי מוכנה לעשות ולהקריב בשבילו.
 
אבא יקר, אתה יודע איזו שמחה מילאה אותי כשגיליתי שאני בהיריון. שמחת הציפייה להיות כבר אמא היא מה שנתנה לי לעבור את כל הימים והשבועות והחודשים עם הסחרחורות, הבחילות והחולשה הנוראה, תקופה שנראתה כמו נצח, שלא רצתה להיגמר. לא משנה כמה בקבוקים של מי פה קניתי בכל תשעת החודשים הללו, תמיד היה לי טעם רע בפה. כשהסתכלתי על עצמי במראה הרגשתי נורא. מצב הרוח לא היה בעננים, הכאבים בגו, ברגליים, הוורידים שיצאו והכאיבו, וכל זה היה שום דבר לעומת הצירים והלידה הכואבת. אבל ברגע שהבכי שלו נשמע בחדר, ברגע שהאחות הניחה את היצור המתוק הזה עלי, כל המאמץ, הכאב והסבל היו שווים רק לשמוע אותו ולהרגיש את המתיקות שלו.
 
עוד מאמרים בנושא:
 
יש מקום רק לאהבה
אני רק השליחה
כאן גרים בכיף
מגילת זכויות הילדים
 
אבא יקר שלי, ואתה בטח יודע איך הרגשתי אחרי הביקור אצל רופא הילדים, כשהוא היה רק בן שנתיים, והרופא אמר שיש לו רשרוש בלב. הלב שלי נפל בקרבי. פתאום, עלתה במוחי תמונה איומה של ילד מוגבל שלא מסוגל לעשות כלום. הוא לא ירוץ, לא ישחק, ובכלל, יהיו לו חברים?! אתה זוכר את הלילות הלבנים שלי, אלה שהכרית הייתה החברה הכי טובה לדמעות הרבות שנשפכו עליה, נכון? בטח, אתה עשית משהו שאי אפשר להסביר, שמעת את התפילה שלי והרשרוש נעלם.
 
אבא מתוק שלי, אתה בטח גם זוכר את הצביטה שהרגשתי בלב ביום הראשון שלו בכיתה א'. ברגע שהוא עלה על ההסעה שנבלעה עם כל המכוניות בכביש הגדול, כמו יונה שנבלע במעי הדגה, פתאום החששות החלו להציף אותי: מי יעזור לו להגיע לשער של בית הספר? מי יעזור לו לחצות את הכביש? האם הוא יצליח בלימודים? האם המורה תהיה טובה ונחמדה? אלפי שאלות ניקרו לי במוח באותו יום, שהיה היום הכי ארוך בחיים שלי, אבל רק אתה הרגעת אותי בדרכך המיוחדת.
 
ואבא, אתה בטח זוכר איך הוא שמח, הילד הקטן שכבר הפך לנער גבוה, כשנבחר לשחק בנבחרת כדורסל בתיכון. אתה עזרת לו לגדול, לצמוח, להיות חזק ובריא. ולא רק שהוא הצליח בכל מקצועות הלימוד, ההצלחה האירה לו גם בתחום הספורט. וכולי מלאת הכרת הטוב אליך, אבא, כי עם רשרוש בלב הוא לא היה מגיע לזה בכלל, אבל אתה עשית שהוא יהיה בריא, ונתת לו חיים מתוקים ונפלאים. היום, אבא, הוא בין האצנים הכי טובים בתיכון. כשהרגל שלו נפצעה תוך כדי ריצה, אוי אבא, כמה בכיתי. ואתה, שראית את כל התסריטים האיומים האלה שהתרוצצו לי בראש, כשחשבתי על הגרוע מכל, הרגעת אותי עם מחשבות מרגיעות ומלטפות. רק אתה, אבא, יכול להבין מה עובר בראש של אמא שאוהבת את הילד שלה.
 
הלב שלי החסיר פעימה כשהוא קיבל בדואר את צו גיוס ראשון. התינוק שלי, היום הוא כבר בחור גדול.
 
ערמונים מטוגנים
אמא יקרה
מצלצלת לאבא
מילה קטנה, אבל ענקית
 
חשבתי שהיום הראשון של כיתה א' הוא היום הקשה בחיי, הסתבר לי שלא. אותו יום שליווינו אותו, כשהוא עלה לאוטובוס שיסיע אותו לבסיס הטירונות היה קשה מנשוא. ואני, אבא יקר, כמו תמיד בכיתי, התפללתי וביקשתי ממך שתשמור עליו, ואת כל הבחורים המתוקים שהיו איתו באוטובוס, אלה שסחבו על גבם תיק גדול ונפרדו מאמא, נופפו לשלום ונבלעו בכביש הגדול.
 
אבא אוהב ויקר, את הצבא הוא סיים בשלום, אפיל שתוך כדי השירות פרצה מלחמה והלב החסיר אלפי פעימות, לא רק אחת. לילות שלמים בכינו והתפללנו. החיים היו כל הזמן עם בחינה של יום כיפור, בכיות, וידויים, הבטחות, קבלות, בקשות, ופעם בחודש – שבת, מנוחת הנפש והגוף, כשהוא הגיע ביום שישי, או חמישי, עם החיוך המקסים שלו. איזו הקלה, איזו שמחה. תודה רבה לך אבא ששמרת עליו מכל משמר.
 
אחרי השירות הצבאי הוא רצה ללמוד, להוציא תואר. נו, אתה בטח יודע שדבר כזה לא הולך ברגל ובטח שלא בלי תפילות. להוציא תואר ואפילו שניים בלי להסתכל לשמים, בלי לבקש את העזרה שלך, בלי להגביר הילוך בתפילות בימים של המבחנים? זה בלתי אפשרי. ואתה, אבא מתוק, שם, כמו תמיד, מקשיב ואוהב, עוזר ותומך, והילד מצליח יותר מתמיד.
 
אתה זוכר, אבא מתוק שלי, איך התפללתי שתהיה לו אישה טובה? עם מידות טובות? שתבין אותו והוא אותה? שהם יכבדו זה את זו? אני חושבת שהתפילות על החצי השני שלו, על שלום הבית שלו, על הילדים שיהיו לו, היו יותר מאלו ביום שהתגייס, אתה לא חושב ככה?
 
ואתה, ורק אתה אבא יקר שלי, יודע שאני כל הזמן מתפללת על הילד הזה. אני כל כך אוהבת אותו. אנא עזור לו בהמשך הדרך, בעתיד המתוק שאתה צופן לו. בבקשה, אבא'לה יקר, שמע את תפילותינו וקבל אותן.
 
תודה ענקית לך, אבא, מעומק הלב של אמא יהודייה.
 
* * *
 
אז מה אתם אומרים, זה לא הרגע הכי מתאים להתקשר לאמא ולשאול מה שלומה? איך היא מרגישה? לומר לה שהיא האמא הכי יקרה בעולם ושאתם אוהבים אותה והכי חשוב, לומר לה מילה אחת קטנה, אבל ענקית: תודה.