ברוך הבא, ילד
ככל שאנו מתבגרים, גודלת בתוכנו ההבנה של כמה הרבה יכול להשתבש בדרך. לכן, אם זכינו להגיע למטרה זאת מתנה ענקית מבורא עולם!
ככל שאנו מתבגרים, גודלת בתוכנו
ההבנה של כמה הרבה יכול להשתבש
בדרך. לכן, אם זכינו להגיע למטרה
זאת מתנה ענקית מבורא עולם!
לידת תינוק היא בגדר נס. גם אנשים המגדירים את עצמם כלא מאמינים בבורא עולם ובניסים, נשברים בנקודה זו ומודים בפליאה כי לתופעה הזאת אין הגדרה אחרת מתאימה יותר מנס.
כל כך הרבה סייעתא דשמיא נדרשת כדי להגיע לרגע הזה שאתה מחזיק תינוק בידיים, משהו מעל הטבע ממש. ככל שאנחנו מתבגרים, גודלת בתוכנו ההבנה כמה הרבה יכול להשתבש בדרך. לכן, אם זכינו להגיע למטרה – היינו התינוק, זוהי מתנה ענקית מהקדוש ברוך, שעליה כל תודה שנאמר כאילו לא תכסה את מגוון הרגשות שברצוננו להביע.
אז זכיתי, ברוך השם, להגיע לרגע המיוחל ולהחזיק תינוק בידיים. וכמו שקורה כמעט לכל אישה, בשלב כלשהו, הדרך לשם הייתה לא פשוטה, ארוכה ומלאת מהמורות. אבל היום, במבט לאחור, אני מסתכלת על הייסורים והצער באהבה, מתחזקת ומחוזקת, ומלאת הערכה ותודה על הכל.
לפני הלידה הייתי מלאת חששות (זוכרים את מתקרבת בצעדי ענק?). מה לעשות שעם השנים אתה מבין שכל כך הרבה יכול השתבש בדרך – האומץ פתאום בורח ופחדים ממלאים את מקומו… נדרשת כאן עבודה חזקה ותמידית על אמונה. האמצעי שהשתמשתי בו, בין שאר הדברים, הוא תפילות ותפילות ועוד תפילות. ביקשתי בכל מאודי לעבור את הלידה בשלום ובטוב ושאזכה לצאת בידיים מלאות, וקיבלתי על עצמי לפרסם את הנס אם תפילותיי יתגשמו.
אז אני מנצלת במה זו כדי לפאר ולשבח את הקדוש ברוך הוא, להודות לו ולהללו, ולומר בקול רם: "ברוך אתה ד' שומע תפילה"! כי באמת זכיתי שכל תפילותיי ויותר נענו, בסייעתא דשמיא גדולה ולניסים גלויים ממש. ואני יכולה לומר היום, עם חיוך גדול על הפנים ותינוק בוכה על הידיים, שהייתה לי לידה מצוינת ואני אפילו מוכנה לעבור את זה שוב.
ההשגחה של השם עליי ליוותה אותי לאורך כל הדרך באותו יום – מבית החולים בו ילדתי שהכי ועד ליחס החם שקיבלתי שם, הן בחדרי הלידה והן במחלקת היולדות (וכדאי לציין שאני יולדת עם דרישות לא סטנדרטיות, ובכל מקום אחר לא היו מכבדים את בקשותיי בהתאם לנוהלי בתי החולים). השם ענה לתפילותיי ושלח לי שליחות מדהימות, ממש מלאכיות, בדמות הדולה הנאמנה שלי והמיילדות שיילדו אותי בסבלנות, באהבה ובכבוד, ברגישות ובאכפתיות עד אין קץ. השם שמר על כבודי, על צניעותי, על פרטיותי ועל כיבוד רצונותיי לכל אורך הדרך, אפילו אם אני התבלבלתי ולא הצלחתי לשמור עליהם.
והנס?
כן הוא היה נס גלוי ממש: התינוק יצא עם קשר מלא בחבל הטבור – דבר מאוד מסוכן בפני עצמו! רק שבמקרה הזה לא השפיע כהוא זה, לא במהלך הצירים והלידה, וכמובן לא בתוצאה!
אני מאחלת לכל אישה לידה כל כך טובה והתאוששות מהירה כמו שאני חווה. והכי הכי חשוב, אני מאחלת לכן אחיותיי להחזיק תינוק קטן וחמוד בידיים במהרה, כי זה הנס הגדול מכולם. זאת ההתגלמות של הקדוש ברוך הוא בעולם הזה.
תודה לך בורא עולם.
ו' ניסן התשע"א
4/10/2011
מזל טוב, החלמה מהירה ושתרוו נחת יהודית מילדיכם 🙂
ו' ניסן התשע"א
4/10/2011