דווקא כשלא הולך לך

הזמנים הכי טובים בחיים בהם אתה מעפיל לפסגות, כך יספרו לכך יודעי דבר, הם אותם ימים בהם השמש זורחת לך עם חיוך ענק, כשהציפורים מצייצות במתיקות והכל זורם על מי מנוחות. מה שנכון – נכון. מישהו חושב אחרת?
 
כן.
 
רבי נחמן מברסלב.
 
בא רבי נחמן והופך את כל הקערה על פיה ואומר באופן חד-משמעי: ממש לא. דווקא כשלא הולך לך – אלה הרגעים בהם אתה מעפיל לפסגות שלא הכרת בחיים. דווקא בימים שאתה מרגיש הכי למטה, הכי שפוף ועלוב, מהנקודה הזו אתה מתחיל את הדרך לפסגה הכי יפה שאי פעם טיפסת עליה. כמובן, לצד ההצהרה מתלווה תנאי בלתי מעורער: זה יקרה רק אם תקבל את כל רגעי ה'דווקא כשלא הולך לך' האלה באהבה ושמחה!
 
בספרו – ליקוטי מוהר"ן (ח"ב, תורה פז) רבי נחמן מסביר לנו איך זה קורה. הזדמנות פז (כמספרה של תורה זו – פ"ז) מגיעה לידינו בעיקר בחודש זה – אלול, חודש התשובה, הרחמים והאהבה הגדולה של המלך שנמצא כבר בשדה ומחכה רק לנו. רבי נחמן מלמד מהי הדרך האמיתית לתשובה שלמה, לפסגה אליה אדם שואף להגיע והיא שונה, כאמור, ממה שרוב בני האדם סוברים. לרוב, אנשים חושבים שתשובה היא רק להצליח ולהתעלות ברוחניות. אבל כאן רבי נחמן אומר לנו – עצרו! זה לא מה שחשבתם מכיוון שההיפך הוא הנכון. ועיקרה של התשובה הוא דווקא כאשר אדם רוצה להיטיב את מעשיו והוא לא מצליח, ועם כל זאת, מקבל את זה באהבה ובשמחה, וכמו שהוא מיטיב לנסח את דבריו ולקלוע למטרה עם משפט מוחץ: "ועיקר התשובה – כשישמע ביזיונו יידום וישתוק".
 
ולא ליחידי סגולה רבי נחמן מפנה את דבריו, אלא לכל אדם במקום שהוא מונח בו. יש מי שעוד לא נכנס בכלל לעבודת השם, וכשהוא מסתכל על עצמו היצר הרע מיד מסית אותו ומפנה אותו לזרועות הייאוש בטענה שאין לו תקנה כלל, מכיוון שמעשיו רחוקים מלהיות טובים. אולם כאן רבי נחמן נותן לנו מושג אחר לגמרי באומרו לאדם: 'למרות שהתבוננת על מקומך והבנת היכן אתה אוחז, תמשיך בכל הכוח לחזק את הרצון להתקרב לבורא עולם'. ויש את האנשים שכבר השיגו השגות נפלאות בדרכם הרוחנית אך מרגישים שאינם מתקדמים לשום מקום. ולא רק שאינם מתקדמים, לעיתים אף הולכים לאחור. ובכל פעם שנדמה להם שההם מתקדמים קצת, הם חוזרים לסורם. כך הוא קצב הליכתם: מתקדמים ונופלים, מתקדים ונופלים. לכל אחד מקבוצת אנשים אלה היצר הרע הכין טיעון מושלם, אך קטלני: אין לך תקווה! נקודה. ושוב, רבי נחמן אומר לאנשים בקבוצה זו: 'עצרו! זאת בדיוק התקווה והתקנה שלכם: תמשיכו לרצות להתקרב למרות הביזיון הנורא שאתם חווים, למרות שאתם רוצים אך לא מצליחים. אל תסתכלו לאחור, אל תשמעו ליצר הרע. פשוט, תמשיכו הלאה'.
 
אז אם חשבתם שלהצליח בכל תחומי החיים, ובעיקר בצד הרוחני של החיים, זה העיקר, בא רבי נחמן ואומר לנו שמדובר במשהו הרבה יותר פנימי: דווקא בנקודה שלא הולך לך שם אתה מתחזק וממשיך לרצות. כאן מתגלה פנימיות הרצון האמיתי שלך לטפח את הרוחניות שלך, את הקשר עם בורא עולם והקרבה אליו.
 
כי מה העיקר?
 
העיקר הוא להגיע לאמונה, לענווה, לנקודה בה אדם ידע את מקומו – את אפסיותו. בלי בורא עולם הוא לא יכול לעשות שום דבר, כל שכן להתגבר על היצר הרע – מלאך אש. שהרי, אם היה הולך לאדם בדרכו הרוחנית והיה רק מצליח בכל מה שעושה ורוצה, הוא היה הופך לבעל גאווה איומה ואז בהחלט לא הייתה לו תקנה, חלילה, משום שהיה נתקע במקום כה מטונף ובזוי מבחינת בורא עולם – במקומה של הגאווה. ומה יכול לתקן פגם כזה? מידת הענווה שבאה בעקבות ההמתנה והביזיונות של חוסר ההצלחה, רק אלה נחשבים חומרי הניקוי שיסירו את לכלוך העוונות מעליו – שידע את מקומו ויתבייש.
 
גם אם זה נשמע קשה, דעו שזו ההתחזקות הכי טובה שישנה. כאן רבי נחמן בא ואומר לכל אחד מאיתנו: תתחזקו בכל מקום ומצב בו אתם נמצאים. דווקא כשלא הולך לך אבל אתה ממשיך לרצות ולכסוף – זה עיקר התשובה. זה העניין של קבלת הביזיון בשתיקה ובדמימה. אם אדם מגיב בעצבות, בכעס, בזעם ובתרעומת – זה אומר שהוא לא קיבל את הביזיון באהבה. אדרבה, הוא לא פעם עושה ברוגז עם בורא עולם, עם כולם ואפילו עם עצמו. אך אם ידע שאינו ראוי עדיין וההמתנה הזו נצרכת לו, וכמובן יקבל זאת באהבה, הוא יצלח את הניסיון איתו הוא מתמודד על הצד הטוב ביותר. וכמובן שלא נשכח, צריך לבקש הכל במתנת חינם. וכל זמן שאדם לא הבין נקודה זו הוא לא יצליח להתקדם ברוחניות שלו, וכמובן גם לא לחזור בתשובה.
 
בתורה פ"ז – הזדמנות הפז שאנו מקבלים בחודש אלול, רבי נחמן מלמד אותנו שכוונות חודש זה הן תיקון לפגם הברית, וזה לשונו: "…כי סוד כוונות אלול הוא "הנותן בים דרך" (ישעיה מ"ג) (וכמבואר בכוונות האר"י ז"ל) – להאיר בחינת דרך בים, ודרך זה נפתח בחודש אלול, ועיקר פגם הברית הוא בבחינת דרך הזה, כי היה צריך להאיר בחינת הרכ"ד (מאתיים עשרים וארבעה) אורות בבחינת ים, בחינת אמונה, והוא נטה מזה ופגם בבחינת דרך, בבחינת (בראשית ו): "כי השחית כל בשר את דרכו". כי אישה נקראת דרך, כמובא בדברי רבותינו ז"ל (קדושין ב:), ויש דרך אחר, בחינת (משלי ל): "דרך אישה מנאפת", והכלל: שעיקר הפגם בבחינת דרך, שלא האיר הדרך בים, ולפעמים מחמת זה הפגם יוכל לאבד את זיווגו (עין תיקון יד) כי מאחר שנטה מזיווגו קשה לו למצוא את זיווגו, ואפילו אם ימצא את זיווגו, תהיה לו מנגדת ולא תהיה נוטה אחר רצונו, מחמת שנטה ממנה ולא האיר בה, מזה נתהווה שיש לה רצון אחר כנגדו ואז: לא זכה – כנגדו. (יבמות סג)".
 
מי שפוגם בברית מפסיד את זיווגו, כך אומר רבי נחמן. וגם אם מתחתן – אשתו מתנגדת לו. נראה שדבריו מסבירים את התופעה הנוראה שאנו עדים לה בדורנו: ריבוי הרווקים והרווקות. יותר משבעים אחוז רווקים ורווקות בגילאים 20-30, ופחות מ-30% נשואים. וגם אלה שמתחתנים – רובים מתגרשים תוך מספר חודשים. ואלה שנשארים במסגרת הנישואין – צריכים רחמי שמים גדולים שהשלום ישכון בביתם. חשוב לציין, על פי הסטטיסטיקות, שלא מדובר באנשים עם מגבלות או בעיות, אלא בבחורים ובחורות עם הצלחה, כסף, מקצועות מכובדים, תארים, ביניהם גם תלמידי חכמים – וכל אלה לא מוצאים את הזיווג שלהם!
 
תופעת פירוד כואבת ומפחידה זו מרמזת על פירוד בעליונים, לא עלינו, והכל כמובן בא מפגם הברית. אין זה אומר שהרווקים והרווקות הם הפוגמים בברית, הגזירה פוגעת בכולם. אלא, מדובר בתופעה כללית המושפעת ממצב הדור. וכידוע, מבריאת העולם לא היה דור שנפל כל כך לפגם הברית, לזרועותיה של תאוות הניאוף שהגיעה בדורנו לשיאים שלא נראו כמותם. עיקר הניאוף הוא בעיניים, כמו שאנו יודעים, והיום בכל כיס אפשר להכניס מכשיר שיש בו את כל האפשרויות ליפול לתאוות ניאוף בעיניים בכמויות ואיכויות שלא היו מימות עולם. התופעה כל כך חמורה עד שלאנשים אין אפילו את הרצון לצאת מהשיגעון אליו נפלו. וגם מי שמבין מעט לאיזה מקום חשוך נפל, חסר את הכוח להשתחרר מתאווה זו.
 
אז מה התקנה? איך יוצאים מזה?
 
להיות בראש השנה אצל רבי נחמן בעיר אומן. את עיקר הכוח לשמור את הברית ולהתחיל להתבודד על תיקון המידות והתאוות – מקבלים אצל הצדיק האמיתי. שהרי, כל הנסיעה הזו היא בשביל תיקון הברית, במקום מנוחתו של הצדיק אפשר לזכות לטהרת המחשבה, להתעוררות רוחנית, לקבל את כוח התפילה ועוד תיקונים השייכים לשורש נשמתו של האדם. והעיקר הוא להיות אצלו בראש השנה. מי שהיה שם יכול להבין שמדובר בכוחות אדירים שהצדיק נותן לאדם להילחם ביצריו. ובפרט, כאשר יש לנו הבטחה מרבי נחמן שבראש השנה הוא יכול להמשיך תיקונים – מה שאינו יכול בכל ימות השנה!
 
על זה יצא הכרוז "איש בל יעדר!"
 
ורבי נחמן הבטיח שמי כל שיבוא אליו ויתכנס עם כלל ישראל הבאים אליו – הוא יתקן אותו ואת כל משפחתו. ויזכו הוא ובני ביתו וכל התלויים בו לישועות עצומות בכל התחומים. והישועה הכי גדולה היא – לקבל כוח בנשמה להתגבר על השקר של העולם הזה ולהתחבר אל האמת, לתקן את התאוות ובעיקר את תאוות הניאוף, שהיא עיקר הניסיון שלנו בעולם הזה.
 
זה הזמן לנצל את הזדמנות הפז האדירה שניתנת לנו בחודש זה, ובפרט בראש השנה אצל הצדיק רבי נחמן מברסלב, ולזכות להמתיק את הדינים מעל עם ישראל ולזכות לישועות שכל אחד מאיתנו מייחל ומצפה להן, ולגאולה השלמה כהרף עין, אמן.