הגשר הצר

"כל העולם כולו גשר צר מאוד, והעיקר והכלל, שלא יתפחד כלל".
 
מכירים, נכון? למי שלא, אז זו האמרה המפורסמת של רבי  נחמן מברסלב על כך שכל העולם הוא גשר צר מאוד (וחלק מאיתנו אפילו יודעים את הלחן ותנועות הידיים המתוקות של שמצטרפים לשיר הזה). אבל השיר הקליט הזה אומר לנו שהדבר העיקרי הוא – לא לפחד, או כפי שרבי נחמן מברסלב אומר "שלא יתפחד כלל", כלומר שלא נגרום לעצמנו לפחד, וזה משהו חשוב ומאוד משמעותי.
 
לא מזמן קראתי את ספרו המדהים של הרב אפים סבירסקי "קשרים" (Connection). בספרו, שהוא מעין מפגשים על הספה והתמודדות אינטנסיבית של תפילה  אישית, הרב סבירסקי מסביר שישנם שמונה סוגי פחד:
 
1. פחד מדחייה וביקורת
2. פחד מכישלון
3. פחד מאיבוד שליטה
4. פחד מחוסר הידיעה
5. פחד מבדידות
6. פחד לא לדעת מהי מטרת החיים
7. פחד מסבל
8. פחד ממוות.
 
מאמרים נוספים בנושא:
אל  תפחדו
אל תישאר מאחור
אלוקים לא יוצא להפסקת קפה
 
הרב סבירסקי מסביר שהפחד הוא הרגש השלילי העיקרי, ושכמעט כל רגש שלילי אחר הוא תוצאה של הפחד שלנו. למשל, אדם שמפחד מכלב שנובח עליו. ברוב המקרים, התגובה תהיה כעס – על הכלב, על הבעלים שלו, על עצמו בגלל שפחד, או (אם הוא כזה אדם "ירא שמים") אז גם על אלוקים שיצר את הסיטואציה המפחידה הזו.
 
כשמישהו מנסה 'להפיל' עליך את האשמה מכיוון שהוא רוצה, או יותר נכון מכריח אותך, להגיע "למסיבה הגדולה" שלו (ואתה בכלל לא מעוניין ללכת…) מה באמת קורה כאן? האם יכול להיות שלאדם יש גוש פחד מאסיבי מאיבוד שליטה, מבדידות, והוא עושה כל מיני מניפולציות ידועות רק כדי שהוא יוכל לשלוט, להרגיש שהמושכות בידיים שלו?
 
או, הורים שכל הזמן מבקרים ונוזפים בילד שלהם בגלל שהוא מבולגן, לא מאורגן, שמן, טיפש… מה באמת קורה כאן? ובכן, תשובה אחת יכולה להיות שההורה מפחד להיראות 'כישלון' בעיני עצמו, או שמישהו יבקר אותו על שיש לו ילדים 'פחות ממושלמים'.
 
לא משנה מהי ההתנהגות האיומה, הרגש שלילי, או ההפרעה ההתנהגותית שנראית על פני השטח, אם תחזרו על העקבות עד לשורש תגיעו לפחד.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הוא מת מפחד
והעיקר – לא לפחד כלל!
להמיר פחד באור
 
אז עכשיו אנחנו יודעים מה הבעיה, אבל מה הפתרון?
 
פשוט וקל: אמונה. או אם אהיה מדויקת יותר, מדובר בשלושת כללי האמונה שהרב שלום ארוש מרבה לדבר עליהם (הרחבה מפורטת תמצאו בספרו רב המכר בגן  האמונה) והמפרקים את כל סוגי הפחדים עד ליסוד, ברגע שאדם מתחיל לחיות על פיהם באמת. בואו נעשה תזכורת קלה לשלושת הכללים הללו:
 
1. יש רק את אלוקים בתמונה. הוא מנהל הכל, כולל הכל, בעולם, כולל את החיים שלי ושלך.
 
2. הכל לטובה, וטובתי הנצחית, לכן אין לי שום סיבה להיות עצוב ומדוכא משום דבר.
 
3. אלוקים מנסה להעביר לי מסר. הוא רוצה שאשנה או אתן משהו בחיים שלי.
 
עכשיו, בחזרה לפחדים. בואו נראה איך זה עובד בפועל. אם אני מאמינה שאלוקים אחראי על הכל, אז הפחדים מכישלונות, מאיבוד שליטה ומאי הידיעה מתפוגגים באוויר.
 
אם אני מאמינה שהכל לטובה, ולטובתי הנצחית, זה לכשעצמו מפוצץ את הפחד מפני דחייה או ביקורת, את הפחד מהבדידות ומהסבל. ולבסוף, אני מאמינה שאלוקים מנסה לתקשר איתי ושיש לנו דיאלוג בו הוא מדריך ומוביל אותי למטרת חיי. זה מטפל כהוגן בפחד מפני חוסר ידיעת מטרת החיים.
 
והאחרון, הפחד מהמוות. אם אדם חי את חייו עם אמונה, הפחד מהמוות מתורגם לפחד שכזה מבלי שעשיתי את התפקיד המוטל עלי כאן בעולם. ובמקום לגרום להתקפי פאניקה, דיכאון ואפטיה, הפחד מדרבן אותנו לעשות עבודה רוחנית עד כמה שאפשר, שמתבררת כחיונית עבורנו ועוזרת לנו לחיות חיים עם סיפוק וקדושה. הפחד הזה הוא פחד קדוש, פחד מרומם ומנשא.
 
בחזרה לגשר הצר. מה רבי נחמן מברסלב מנסה לומר לנו? הרבה דברים, אבל זה מה שנראה לי: העולם כולו הוא גשר צר, אבל יש מקום רק לאדם אחד לעבור על הגשר. ובמקומות מסוימים, אתה מרגיש לבד וכל כך 'אבוד'. בפעמים האלה, זכור שאלוקים תמיד איתך! ושהוא היחיד שיכול ללוות אותך לאורך כל הדרך במסע הזה.
 
ולזכור גם, שכאשר הפחד מכה בכם, אתם בהחלט יכולים לשלוט בו. כי הדבר החשוב והעיקרי הוא – שלא יתפחד כלל. לדבוק בבורא עולם ולעבוד על מידת האמונה. כן, גם אתם תחצו את הגשר ותהיו אלה שיספרו את זה הלאה, לבאים אחריכם.