המבחן הסופי

הימים האלה הם יהלומים רוחניים שמפוזרים ברחובות. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק לאסוף אותם. הם המזומנים הכי טובים שיש לנו ליום הגדול.

3 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 17.03.21

הימים האלה הם יהלומים
רוחניים שמפוזרים ברחובות.
כל
מה שאנחנו צריכים לעשות הוא
רק לאסוף אותם הם המזומנים
הכי טובים שיש לנו ליום הגדול.
 
 
המדרש מספר לנו על המלך יהויכין (שידוע גם בשם יכניה), שהיה המלך האחרון בשושלת בית דוד בזמן חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל. התנהגותו של המלך יהויכין עוררה את זעמו של בורא עולם עד שהנביא ירמיהו אמר עליו: "כה אמר ה' כִּתְבוּ אֶת-הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא-יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל-כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה" (ירמיהו כ"ב, ל). ללא ספק, גזירה קשה מאוד! לא יהיו יותר צאצאים מבית דוד המלך שימלכו על העם היהודי.
 
נבוכדנאצר, השליט הרודן מבבל ומי שהחריב את בית המקדש הראשון וכבש את ירושלים, הגלה את המלך יהויכין יחד עם מרדכי היהודי, אסתר המלכה ומנהיגים וחכמים רבים מיהודה (אסתר, ב, ו). הוא כלא את יהויכין בתא קטן וצר מאוד, עד כדי כך שהמלך אפילו לא יכול היה לשכב. יודעי דבר ידעו לספר לכולם ששום אדם בעולם לא יצא חי מהתא הזה. את אכזריותו הלא מוגדרת של נבוכדנאצר תיאר הנביא ישעיהו באומרו: "שָׂם תֵּבֵל כַּמִּדְבָּר וְעָרָיו הָרָס אֲסִירָיו לֹא-פָתַח בָּיְתָה" (ישעיהו יד, יז). ברגע שיהויכין הושלך לתא הזה, נראה שהנבואה של הנביא ירמיהו מתקיימת במלואה – המלך ייפטר מן העולם ערירי…
 
החכם באותו דר ידע שמשיח חייב להיות מצאצאיו של דוד המלך. אך לאור הנסיבות בשטח, שושלת בית דוד עומד להיכחד והתקווה לבואו של משיח תיעלם, ולנצח! חייבים לעשות משהו.
 
המדרש מספר לנו שאותו חכם פגש את האומנת שגידלה את מלכת בבת, אשתו של נבוכדנאצר, וביקש ממנה להתחנן בפני המלכה שתשכנע את המלך על מנת שיאפשר ליהויכין להתייחד עם אשתו במקום מאסרו, וכך תימשך מלכות בית דוד לנצח. והאומנת אכן הצליחה במשימה.
 
תאו של יהויכין היה כל כך צר, עד שנאלצו להוריד את אשתו בחבל מהתקרה. ברגע שרגלה נגעה ברצפת התא קרה משהו – ממש באותם רגעים החלו ימי הנידה שלה. היא החלה לבכות. יהויכין, למרות העובדה שלא ראה אישה במשך תקופה ארוכה מאוד, נמנע מלגעת באשתו. הוא החל לעשות חשבון נפש. הוא השתוקק לתקן את דרכיו הרעות בהן הלך, והנה המבחן הגדול שלו: האם ייכנע לתאוות הגוף או שיתעלה, כפי שהתורה מורה לאדם – לא להתקרב לאישה נידה?
 
אשריו. באותם רגעים קשים, המלך יהויכין הצליח להתעלות על תאוות הגוף ונשמע לציווי התורה.
 
היצר הרע שלו בטח הפעיל עליו לחץ בעוצמה של עשרה מכבשים, כשהוא מפתה אותו בטענות כאלה ואחרות – 'מה אתה עושה? מי אמר לך שתראה את אשתך שוב? זאת ההזדמנות היחידה שיש לך להציל את שושלת דוד!…' אבל יהויכין דחה את כל הפיתויים והטיעונים של היצר הרע והתעלה ברוחניות שלו ועשה את רצון הבורא.
 
התשובה של יהויכין וההתנגדות לפיתוי הקשה הזה עשתה רושם עצום בשמים, עד כדי כך שכל הדינים הקשים שריחפו מעל ראשו התבטלו. לכן, לאחר שאשתו נטהרה הם התייחדו וכך נולד שאלתיאל, ממשיך השושלת.
 
בנו של שאלתיאל, זרובבל, לא רק שהיה צדיק עצום משכמו ומעלה, אלא היה גם ראש הגולה, מנהיג היהודים בגולה, ובניו של זרובבל המשיכו את דרכו בקדושה. כך שרדה שושלת בית דוד את הדין הקשה, הודות לעמידתו בניסיון ובמבחן האמונה הגדול מנשוא של יהויכין. המדרש מספר שכאשר בורא עולם מעביר דברי תורה בעולמות עליונים, זרובבל הוא זה שאומר את הקדיש לאחר מכן. ואז, כל הנשמות בגיהינום צועקות 'אמן!', ועל ידי עניית ה'אמן' שלהן על הקדיש של זרובבל הנשמות שבשאול תחתיות עולות מעלה, עד למקום מנוחתן בשמים.
 
אין לנו מושג לגבי חשיבות הטוב שאנו יוצרים בעולם כשאנו עומדים במבחני האמונה של חיינו. כמו במקרה של יהויכין, כל אחד מאיתנו צריך להרגיש שיש לדבקות איתנה וחזקה באמונה השלכות עצומות על כל הדורות הבאים אחרינו, ועל העולם בכלל.
 
הימים האלה של חודש אלול, ימים מעטים לפני ראש השנה וחגי תשרי העצומים, הם יהלומים רוחניים שמפוזרים ברחובות. כל מה שאנחנו צריכים לעשות הוא רק לאסוף אותם. כל פעם שאנו עומדים במבחן אמונה בכל תחום בחיינו – ברוחניות ובגשמיות, ומתגברים על הפיתויים הקשים שהעולם הזה מציע – זה עוד יהלום בתוך השק. כך נגיע עם שק מלא מזומנים שיעזרו לנו להתחיל את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה על הצד הטוב ביותר.
 
העמידה בניסיון היא הבסיס לגאולה העתידית שלנו, במהרה בימינו אמן, מכיוון שאמונה היא הכוח שמאפשר לנו להתנגד לכל הפיתויים שהיצר הרע מציע לנו.
 
דוד המלך ע"ה אומר "סור מרע ועשה טוב" (תהילים לד, טו). "סור מרע" זה ההתנגדות לפיתויים שמובילים לעבירות קשות. "ועשה טוב" מתייחס לאמונה – ללמוד ולהתחזק באמונה, להתקרב לבורא עולם ולקיים את המצוות שנתן לנו. אלה שני דברים שקורים בו זמנית בתהליך הרוחני שאנו עוברים, לכן שתי הפעולות – לסור מרע ולעשות טוב – נצרכות לנו מאוד.
 
אמונה היא הפרי המותר והטוב שאנו קוצרים אחרי עמל רב שאנו משקיעים בתיקון המידות שלנו ובהתקרבות לבורא עולם. בעזרת האמונה, לא רק שאנו מחישים את השלמות האישית שלנו, אלא את השלמות של כל העולם כולו. יהי רצון שנזכה כולנו להיכתב ספר החיים ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה