הסערה שאחרי סנדי

מעבר לכל הנזקים וההרס הצליחה
סנדי לרשום על שמה את הבלתי
אפשרי: עצירת קצב החיים האמריקאי
וכיבתה את האורות של התפוח הגדול.
להתמודד עם הסערה שאחרי סנדי.

"הדודה" סנדי האיומה מהים הקריבי בחרה לעצמה את התאריך הכי פחות מוצלח – מבחינת מארחיה ההמומים – כדי לבקר בחופי ארצות הברית. הסופה הטרופית שהתפתחה בים הקריבי ופתחה במסע ביקורים ארוך וזרוע הרס בחופי ג'מייקה, קובה, איי בהאמה, האיטי, החוף המזרחי של ארצות הברית וחופי מזרח  קנדה– הייתה כמו כל הוריקן, אורח בלתי רצוי ומאוד מסוכן. אך עבור האמריקאים היו לסופה הזו השלכות רחבות עוד יותר.

בשבועות האחרונים, מהופנטות מאות מיליוני זוגות עיניים להתגוששות המרהיבה בין שני אזרחים אמריקאים על כסא בודד אחד בבית הלבן שבשדרת פנסילבניה מספר 1600 בוושינגטון – ברק אובמה, נשיאה המכהן של ארה"ב ויריבו למרוץ הבחירות הנוכחי, מיט רומני. השניים עושים כל מאמץ כדי לשכנע את מיליוני אזרחי מדינות ארה"ב מדוע כדאי לבחור בכל אחד מהם. קמפיין הבחירות האמריקאי אינו עוצר על גבולותיה של היבשת, העולם החדשותי כולו נשאב על כורחו אל מוקד ההתעניינות הזה. הימים הללו מלווים בתחושה שכאילו מאבק השלטון הזה הוא שיכריע את גורלו של כדור הארץ כולו, ואולי גם את גורלה של מערכת השמש בכלל.

שבועיים לפני הרגע הגדול, הזמן של רגע לפני הספירה לאחור, כל אחד מהמועמדים עושה את הכל על מנת לגרוף עוד קול נוסף שעשוי אולי להוביל אותו אל הכסא הנחשק. ואז, ללא כל הזמנה היא הופיעה, סנדי האיומה.
 

חלק מהנזקים שחוללה הסופה סנדי (צילום: "ברסלב ישראל", כל הזכויות שמורות)
 

הסופה הטרופית שהכתה את חופי ארה"ב גבתה את חייהם של עשרות, וגרמה במסעה הפראי נזק של עשרות מיליארדי דולרים. אך שני הנפגעים הראשונים והאומללים ביותר – ברק אובמה ומיט רומני, טעמו אותה הרבה קודם שהגיעה אל החופים. סנדי הורידה בבת אחת את נושא הבחירות מהפרק וממהדורות החדשות. בשבוע האחרון גנבה הסופה החצופה את הבמה כולה לטובתה. היא מילאה את כל מהדורות החדשות, וגרמה לביטולם של אירועי בחירות ענקיים וגורליים. מעבר לכך, הצליחה סנדי לרשום על שמה את הבלתי אפשרי – עצירת קצב החיים האמריקאי בניו יורק באופן מוחלט. ארבע-עשרה אלף טיסות לניו יורק מרחבי העולם בוטלו בעקבות הסערה, הרכבת התחתית הושבתה, המסחר בבורסות הופסק. גם בניו יורק למדו לכבות אורות.

הסופה ומסקנותיה

כיום, במבט לאחור, ניתן לאמוד מעט את תוצאותיה ההרסניות של הסופה יחד עם הניסים העצומים שליוו את מסעה וגרמו לה להיות הרבה פחות קטלנית, מכפי שהייתה עלולה להיות. ניתן לומר שהסופה הזו הייתה רעשנית ומבעיתה לפני שבאה, הרבה יותר מאשר ברגע האמת. לנתון הזה יש חלק נכבד בהצלת נפשות המונית. כיום, בחסדי שמים, ניתן לזהות ולהתריע מראש לפני התפרצותם של אירועי טבע מסוכנים. המידע המוקדם על הסופה המתקרבת אל החופים, יחד עם היכולת לאמוד את מהירותה, מסלולה ומימדיה, סייעו לרשויות להקדים את פני הסכנה ולהיערך בהתאם. אך יש כאן דבר-מה נוסף.
 
האמונה מלמדת את האדם המאמין להתבונן על כל דבר שמתרחש בחוץ כדי להבין משהו בפנים – בחייו האישיים ובנוגע לענייניו. אירועים מבעיתים בעולם מעוררים את השאלה המתבקשת: מי עשה זאת ולשם מה?

אנחנו יודעים ומאמינים שכל דבר שמתרחש כאן מכוון לקראת מטרה מסוימת. ואם מדובר באסונות טבע, הרי שמי שמנהל בכל רגע נתון את הטבע, מי שברא את האוקיינוסים האדירים, ומי שמשגיח על התנהלותם של גרמי השמים בכל שעה, הוא זה שגם אחראי על יציאתם כביכול מכלל שליטה. אי אפשר לקבוע סיבה כזו או אחרת. כן אפשרי ורצוי להבין רמזים, וזה מה שננסה לעשות כעת, בעזרת השם.

סנדי לוותה בעיקר בפחד. החשש מפני הבאות, ההיערכות, הבהלה ההמונית – הפחד הזה שיתק בבת אחת את מסע הסגידה לאלילי השלטון בוושינגטון. המעצמה החזקה בתבל מצאה את עצמה מול ישות מבהילה השועטת לעברה בטירוף ומאיימת על חייהם ועתידם הכלכלי של מיליונים. במקרה הזה לא היו במגירות השולחן שבבניין הפנטגון שום תוכניות תקיפה אפשריות. מול סופה טרופית אין הרבה מה לעשות חוץ מלהתגונן. וזה מה שמיליוני אמריקאים עשו בשבוע האחרון.
 

עוד מהנזקים שחוללה הסופה סנדי (צילום: "ברסלב ישראל", כל הזכויות שמורות)
 

המציאות הזו עושה משהו לחזה הנפוח. היא מחזירה את האדם הקטן למימדיו המקוריים ומזכירה לו היכן מקומו על פני המפה, ומי בעליו האמיתי של הגלובוס ומה שמחוצה לו. את התובנות הללו, שהן חיוניות ביותר עבור כל אדם ועבור האנושות בכלל – לימד אותנו המורה הדגול: מיסטר פחד. הפחד זה שמפניו כל אדם כל כך חושש מסוגל ללמד אותנו דברים נפלאים על עצמנו, על העולם, ובעיקר על נוכחותו של בורא עולם.

בואו נתבונן.
 
מה רוצה הגיבור
 
בסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב, במעשה מ'בעל תפילה', מופיעה במרכז הסיפור 'מדינה של עשירות'. זו מדינה מוזרה ואפילו הזויה לכאורה. מנהלים שם חוקים מקוממים ונלעגים המבוססים בעיקר על הון ורכוש. מעמדם של האזרחים נקבע לפי מצב החשבון בבנק. אם יש לך הרבה, אתה שווה הרבה. אין לך, אינך שווה מאומה. תפישת העולם המעוותת הזו מובילה את אזרחי המדינה של עשירות לשגרת חיים מטורפת המשועבדת כליל לכסף. ההון משחק בחייהם תפקיד ראשי ובלעדי. עד כדי כך, שלא רק המעמד החברתי מושפע מהכסף – המהות אף היא נקבעת בהתאם. כך לדוגמה, מי שמחזיק בבעלותו הון רב במיוחד זוכה למעמד נחשב כל כך, עד שאיננו בגדר אדם, הוא הופך להיות 'כוכב' או 'מזל'. מתייחסים אליו כאל עצם שמימי בעל סגולות מיוחדות. עשירות גדולה יותר הופכת את בעליה ללא פחות ממלאך. ויש באופציה גם אפשרות להעפיל לדרגת אלוקות. כלומר, אזרח עשיר מאוד מאוד ייחשב מהיום והלאה לאלוהי הארץ.
 
האהבה לכסף, שהפכה עד מהרה לצורך כפייתי והתפתחה לאידיאולוגיה דתית, סוחפת את בני המדינה להתנהגות חולנית המגובה היטב בתיאוריות מלומדות, האופפות את נושא ההון בהילה רוחנית של תכלית ויעוד עליון. ובאותה מידה שהכסף מרומם את העשירים לפסגות אלוהיות, הוא משפיל את העניים לדרגת תת אנוש. חסרי האמצעים אינם זכאים להיקרא 'אדם'. הם הופכים להיות בעלי חיים, בהמות או עופות. בעלי חיים בסביבת אוכלוסייה דתית–פולחנית מוצאים את מקומם בדרך כלל על המזבח. כך נעשית הקרבת בני אדם לפולחן נפוץ ברחבי המדינה. הצמרת השלטת מגיעה להחלטה שבתור עשירים לא נאה להם לנשום את אותו אוויר עכור הנפלט מריאותיהם של סתם בני אדם. אי-לכך, נודדת אוכלוסיית מדינת העשירות לאחת מפסגות ההרים. שם, בגובה העננים ומאחורי חומות ענק שמורות היטב, מקיימים אנשי ההון את חייהם הנעלים, ללא סכנת הסתאבות והתבוללות עם אוכלוסיות נחותות שאינן מכירות בערכו של הכסף.
 
בשלב מסוים בסיפור, מופיעה לפתע דמותו של 'הגיבור'. זהו גיבור מיוחד, הוא כובש את העולם עם חמולה אמיצה ובלתי מנוצחת של גיבורים מגודלי איברים. הוא תמיד מציע פשרה בדרכי שלום. כשהוא מגיע עם גדודו למרחק של חמישים פרסאות מהמדינה, הוא נוהג להציע להם להיכנע. אין לו עניין במלחמות ושפיכות דמים – 'תיכנעו ותהיו בריאים'.
 
שמועות עקשניות שמקורן בסוחרים הבאים ממדינות שונות, מלמדות את בני המדינה של עשירות על כך שהגיבור הבלתי מנוצח עושה את דרכו במהירות מעוררת חלחלה אל היעד הקרוב מבחינתו – המדינה שלהם. התייעצות מהירה מציגה תמונת מצב ברורה, עדיף להיכנע. אך כאן מתעוררת בעיה לא פשוטה. מידע אמין ומדויק מצביע על עובדה מזעזעת, מיודענו הגיבור לא מתחבר לכסף. הכסף – אלילם הבלתי מעורער של בני מדינה של עשירות לא תופס בעולמו שום מקום. השמועות טוענות שהוא אפילו בז לכסף, ממש כך.
 
"לא היה ולא יהיה", מכריז ראש הממשלה. "לא יעלה על הדעת להיכנע תחת שלטונו של מי שכופר בגלוי באמונתנו". והישיבה ננעלה בהחלטה נחושה: לא נכנעים.
 
* * *
 
ננסה להתמקד בנקודה זו.
 
אזרחי המדינה של עשירות שבויים באידיאולוגיה מטורפת מלווה בסממנים דתיים של כת מסוכנת. אין דרך לשכנע אותם לנטוש את דרכם האומללה, אך התובנה הראשונה שמצליחה בכל זאת לפרוץ אל עולמם האטום מופיעה דווקא באמצעות הפחד. 'הגיבור' מטיל עליהם אימה. רבי נחמן מכוון אותנו אל אחת ההבנות החשובות בהכרת השגחת הבורא, וסימן ההיכר של ה'גיבור': הוא אינו דורש מאומה, אך ורק כניעה. לא כסף לא זהב, ובודאי שלא הרג. רק דבר אחד, ת-י-כ-נ-ע!!
 
בורא עולם מנהיג את עולמו בחסד. אין כל סיבה שיתרחשו בעולמנו אסונות. אירועים קשים מכל סוג אינם באים על מנת לפגוע, הם באים כדי לעורר. ומדוע? משום שהטבע האנושי נוטה באופן מדאיג לפתח הערצה מסוכנת לכוחות אנושיים שאינם באמת מסוגלים להנהיג את העולם. בדיוק כמו אזרחי המדינה של עשירות המעריצים את הכסף, ובעקבות כך מעוותים את כל מערך המוסר החברתי והאישי, כך גם האנושות המודרנית מפתחת זיקה הרסנית לישויות כוחניות. אחת מהישויות הללו היא הבן-אדם. זוהי אשליה מסוכנת ביותר. אנשים נסחפים במהירות להערצה של דמויות מקרינות עוצמות וכוח, וההיסחפות הזו מסיטה את תשומת הלב מבעליה האמיתי של הזירה – בורא עולם.
 
זה תופס אותנו גם בחיינו האישיים. אנחנו נתקלים בהזדמנויות שונות בבעלי עוצמה למיניהם שיש להם כביכול השפעה מסוימת על תחומים מסוימים בחיינו. זה עשוי להיות המעביד שרושם לנו בסופו של כל חודש את המחאת המשכורת. זו יכולה בהחלט להיות חוות דעת רפואית המתיימרת לקבוע את גורלו של חולה, או כל בעל נוכחות אחר. הסכנה כאן היא עצם הסטייה ממוקד הכוח האמיתי – בורא עולם. מגמה שמרחיקה אותנו מהעיקר ומעסיקה אותנו בתפל. וכך קורה שבזמן אמת, כשיש צורך לגשת אל הכתובת הנכונה – להתפלל ולבקש מבורא עולם ישועה ורחמים, ההשתדלות ממוקדת בכתובות אחרות נעדרות יכולת. אנחנו מחפשים את הישועה בדלתות הלא מתאימות, וזה חבל.
 
הפחד משחק כאן תפקיד מצוין, הוא ממקד אותנו. פחד מביא בכנפיו את התובנה שאין בעולם מי שיכול באמת להושיע אותך, רק בורא עולם. פחד גם עוזר לנו להיפטר מכל העיסוקים הצדדיים שאינם מאפשרים לנו בדרך כלל לחשוב ברצינות וברציפות על עצמנו ועל הסובב אותנו. הפחד מפנה את הזרקורים לכיוונים היותר חיוניים של החיים. וכשמבינים את זה, אין יותר צורך בהפחדות. ניתן לחסוך המון עוגמות נפש אם מתעוררים בזמן.
 
אולי לזה התכוונה סנדי.