הפיקניק
אתה לא צריך להיות פרופסור לענייני סוציולוגיה כדי להבין שאהבת ישראל הופכת את החיים לתענוג גדול. כי עם אהבת ישראל, אחדות ושיתוף, החיים יכולים להיות פיקניק מהנה.
אתה לא צריך להיות פרופסור לענייני
סוציולוגיה כדי להבין שאהבת ישראל
הופכת את החיים לתענוג גדול. כי עם
אהבת ישראל, אחדות ושיתוף, החיים
יכולים להיות פיקניק מהנה.
אנשים רבים חושבים שמצוות "ואהבת לרעך כמוך" – כלומר אהבת ישראל, היא איזה תיאור ציורי מספרי ילדים. לכן הם מאפשרים לעצמם לשנוא, לבזות, לתעב ולקטלג את מי שלא נראה להם, או שנראה שונה מהם, או מי ששייך לקבוצה כזו או אחרת. או, ובלי הגזמה, צבע העור אף הוא נכנס לקטלוג המכוער הזה.
אלה שעונים על התיאור בפסקה לעיל, פשוט הולכים בעקבות היצר הרע ששמח יותר ממך מהתוצאה הסופית של הקטלוג. הוא גם שמח אם אדם רוצה להיות רק 'דתי' ולא להתקדם הלאה (כאן הוא נכנס בכל הכוח). הוא גם שמח שאתה לא נותן את דעתך למה שאתה מכניס לפה. הוא גם אוהב את אלה שמשקיעים שעות בלימוד התורה, הגמרא והתוספות ועושים מעצמם 'מציאות' – לא מחייכים או אומרים שלום למי שלא שייך לחוג החברתי אליו הוא משתייך.
היצר הרע אוהב סופר-דקדקנים, כי הדקדקנות, ההקפדה וההחמרה גורמים לאדם לזעוף כל היום. למעשה, היצר הרע ייתן לך לעשות הכל, כל עוד לא תחזק את האמונה שלך וכל עוד לא תהיה לך בלב אהבת ישראל. למה? כי אמונה ואהבת ישראל הם הנתיב הדו-סטרי באוטוסטראדה להשם. אמונה ואהבת ישראל הן גם הדרך הישירה לשמחה ואושר.
באופן הפוך, תמיד תגלה שהזעפן הזה הוא חסר אמונה ואהבת ישראל. אדם כזה הוא אסיר בכלא של היצר הרע. והוא גם לא מבין מה הוא מפסיד, במיוחד אם הוא חושב שהוא 'מציאות'.
היסודות עליהם מושתת חסידות ברסלב, מלמדים אותנו שאיכות חיינו תלויה באהבת כל אחד מעם ישראל. אנשים שוכחים שאהבה ללא תנאים לכל אחד מעם ישראל היא ציווי מהתורה, מצווה לא פחות חשובה מהנחת תפילין או אכילת כשר. יתירה מזו, כפי שאהבת ישראל היא מצווה חיובית, ישנו ציווי מהצד שכנגד – "לא תשנא את אחיך בלבבך". עבירה על מצוות אלה, שנכללות במצוות שבין אדם לחברו – אין לה סליחה גם ביום כיפור, אלא אם כן אדם מפייס את מי שהוא פגע בו. זאת לא בדיחה…
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו (ליקוטי מוהר"ן ל"ד, ד) שלכל יהודי ישנה נקודה מיוחדת רק לו, שאין אותה באף אחד מעם ישראל.
כל יהודי הוא כמו אות בתורה. יהודי שפוגע, מקטלג, מבזה וכו' יהודי אחר, למעשה פוגע בספר התורה עצמו, מכיוון שאות אחת שנמצא בה פסול פוסלת את כל הספר, וספר התורה כבר לא כשיר לקריאה.
אנשים מתנהגים כסומים ומתעלמים מתחבולות היצר הרע, שעושה הכל כדי לחבל באחדות של עם ישראל. וחבל לאותם אנשים שלא נותנים דעתם על זה, ששוכחים שכולנו ילדיו של השם. כן, כך אומרת התורה. יהודי ששונא, מבזה, מדבר רע וכו' על יהודי אחר, אומר לבורא עולם שהוא לא אוהב את ילדיו. איך הייתם מרגישים אם מישהו היה אומר לכם שהוא לא יכול לסבול את הילדים שלכם? כשזה מגיע לילדים שלך, אין כאב גדול מזה.
ומכיוון שאנחנו עדיין לא אוהבים אחד את השני, בית המקדש לא נבנה. השם בהחלט ישמח שהלב שלנו יתמלא באהבה ולא בשנאה וטינה אחד לשני.
דבריו של רבי נחמן מברסלב – הנקודה המיוחדת שיש בכל יהודי ושאין אותה בשום אדם, הם המפתח לחיים איכותיים. איך? כאשר אנו מתחברים לעוד יהודי, אנו זוכים ליהנות מהנקודה המיוחדת שיש בו, וכן להיפך. איך? המשל הבא ימחיש לנו את הדברים:
דמיינו לעצמכם שיש לכם 100 ככרות לחם, וזהו. שום דבר נוסף. אכלתם ככר, אכלתם שתיים. וזהו. ואז מגיע חברכם, ולו יש 100 בקבוקי מים מינראלים. הוא נותן לכם בקבוק מים, ואתם נותנים לו ככר לחם. שניכם שמחים, כי דקה לפני כן לו לא היה מה לאכול ולכם לא היה מה לשתות. שיתוף פעולה ואחדות זה שם המשחק.
עכשיו מגיע חבר שלישי ולו יש סל מלא עגבניות, וגם הוא מצטרף למסיבה. עכשיו כולכם נהנים מלחם טרי, מים מינראלים, ועגבניות חתוכות וטעימות. חבר רביעי מגיע ולו יש 100 סטיקים טריים, אבל אין לכם אפשרות לצלות אותם. אבל אז מגיע החמישי, ולו יש שקים מלאים בפחם, רק שפחם אי אפשר לאכול. חבר שישי מגיע ואתם מגלים שהוא פחח ורתך, אמנם אין לו אוכל להציע לכם, אבל מנגל הוא כבר יסדר בשבילכם, וגם הוא מצטרף למסיבה. השביעי מגיע ולו יש צלחות, ולשמיני יש סכו"ם. התשיעי מגיע עם סלט ענק, מלח ושאר תבלינים, והעשירי מביא איתו עוגות שוקולד לקינוח. החבר האחד-עשר אף הוא מצטרף ומביא לכם קפה טורקי. החבר ה-12 מגיע גם הוא בריצה עם חבית יין קטנה, והחבר ה-13 רץ לעברכם כששק תפוחי אדמה על גבו. 14 מגיע עם גיטרה ו-15 מצטרף לחגיגה עם חליל…
עכשיו תראו מה קורה: במקום להיות רעבים ובודדים, החבורה הזאת נהנית מפיקניק מדהים עם סטיקים על המנגל, לחם טרי, תפוחי אדמה, יין טוב, קפה טורקי ועוגה לקינוח. וזה לא נגמר בזה, יש גם מוסיקה טובה, שירה ואם תרצו גם ריקודים. מה יכול להיות יותר טוב מזה?
רק טיפש ישב לבד וירעב. רק טיפש לא מנצל את הנקודות הטובות שיש בכל אחד מאחיו ואחיותיו עם ישראל.
אתה לא צריך להיות פרופסור לענייני סוציולוגיה כדי להבין שאהבת ישראל הופכת את החיים לתענוג גדול. כי עם אהבת ישראל, אחדות ושיתוף, החיים יכולים להיות פיקניק מהנה. אתם מוזמנים להצטרף.
* * *
הנכם מוזמנים לבקר באתרו של הרב לייזר ברוידא, "לייזר בימס"
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור