השיר של הבריאה

לא מזמן זכינו שהרב אליעזר רפאל ברוידא נתן שיעור אצלנו בישוב. אין מה לומר, לראות אותו 'חי' זה משהו ששווה כל מאמץ. בכל פעם שאני מרגישה מוכה ונחבטת מאתגרי החיים, אני נוסעת לירושלים, לשיעור של הרב ברוידא, ועד סוף השיעור אני כבר מרגישה אדם אחר.
 
באותה שיעור, הרב ברוידא דיבר איתנו על פרק שירה – אוסף פסוקים מהתהילים והתנ"ך בהם מהללים ומשבחים כל יצורי הבריאה את בורא העולם.
 
סגולה ידועה היא לומר את פרק שירה (שירת הבריאה) במשך ארבעים ימים רצופים, ואז רואים ניסים וישועות.
 
לפני שבע שנים, כשהיינו ממש בעיצומם של ניסיונות, קשיים ואתגרי חיים עד כדי פשיטת רגל ומכירת הבית הראשון שלנו בארץ ישראל, אמרתי פרק שירה במשך 40 ימים ברציפות בעקבות עצה של חברה.
 
"את תראי ניסים", אמרה לי. "אבל את חייבת לספר לכולם על הישועה שקיבלת, כך שתזכי את הרבים ותעודדי עוד אנשים לעשות את זה".
 
אני חייבת לומר לכם שזה באמת היה קשה. כעולה חדשה, היה לי קשה לומר את זה בשפה האנגלית (זה לא כמו בעברית שהיום אני יודעת, ברוך השם), וזה הרגיש כמו הדבר כי מעיק ומעייף שהייתי צריכה לעשות בחיים שלי, חצי שעה ויותר במשך ארבעים ימים רצופים.
 
כי בת'כלס, למי אכפת בכלל מה יש לצפרדעים לומר, ואת מי מעניין מה יש לחולדות או לירקות שבשדה לומר לאלוקים? את מי? (שאלה די מובנת לדרגת האמונה בה הייתי לפני שבע שנים, כשהייתי שחוקה ומותש,ת ומאוד צינית מאיך שמקשרים כל דבר לתפילה…)
 
כדי לעזור לעצמי 'להיכנס לזה' קניתי ספר שמסביר מה כל יצור אומר, וגם, לקבל הסבר רחב יותר על המושגים שעומדים מאחורי שירת הבריאה. הספר, אין מה לומר, היה נחמד ומעניין ובהחלט עזר לי. אך עדיין, זה היה מאבק יומיומי לומר את השירה הזו כל יום. המשכתי בגלל שביקשתי מאלוקים נס כלכלי מסיבי ומיידי, הנה סיבה מספיק חזקה לעודד אותי, באותם ימים, להמשיך לומר את פרק שירה במשך חודש וחצי.
 
ביום ה-39 קיבלנו מייל מהאנשים שקנו את הבית שלנו. הם החליטו לממש את האופציה של כניסה מוקדמת, וביקשו מאיתנו לעזוב את הבית לפני מהתאריך הסופי, סעיף שהסכמנו בסגירת החוזה, מכיוון שהם כבר מכרו את הבית שלהם. לא חשבנו שזה יקרה, ומימוש האופציה תפסה אותנו במצב שלא היה לנו שמץ של מושג לאן פנינו מועדות, אבל שמחנו לגלות גמישות. שישה חודשים לאחר מכן חתמנו חוזה על קניית בית שיהיה מוכן רק עוד ארבעה חודשים, ובינתיים, יש לנו חודש אחד להיות בחוץ.
 
אני חייבת לציין שהייתי מאוד מבולבלת ואפילו נבוכה מה'נס' שאלוקים ארגן לנו… כי לתומי חשבתי על זכייה משמעותית בלוטו, או על הצעת עבודה עם משכורת שמנה, או נס משמעותי במצב הכלכלי שלנו, אבל לא לעבור לפני הזמן ולגור מי-יודע-איפה. אז זו הסיבה שהעדפתי לא לפרסם את הנס.
 
עם היכולת להבין שהגיע עם השנים, כמובן, היה ברור שאלוקים ידע, יודע ותמיד יידע מה הוא עושה. כבר למחרת מצאנו דירה במקום שונה מהמקום בו גרנו לפני כן, קרוב מאוד לירושלים, ובדיוק לזמן שאנחנו צריכים – חודש. השכירות הייתה כל כך נמוכה, עד שלא הרגשנו אותה עם תשלום המשכנתא ששילמנו כל חודש.
 
אבל זה לא הכל. תוך שישה שבועות מאז שעזבנו בעלי קיבל הצעת עבודה במשרד עו"ד גדול מאוד בירושלים, אחרי שחיפש עבודה במשך חודשים רבים.
 
וזה לא הכל. כל כך אהבנו את המקום החדש עד שהחלטנו למכור את הבית שקנינו, עוד לפני שהכנסנו את כף רגלנו השמאלית לתוכו, ולהישאר במיקום החדש שלנו. אחרי שנה וחצי אלוקים עזר לנו ומצאנו בית מציאה של ממש עם מחיר שאין לו מתחרים, למרות שמחירי הדירות החלו לאותת על תפנית כלפי מעלה באזורים מסביב לבית החדש.
 
אבל זה לא הכל. שלוש שנים אנחנו כבר כאן, בבית המקסים שקנינו, ואני – מאדם מצועצע וראוותני, מבזבזנית גדולה – הפכתי לאדם פשוט עם סגנון חיים עוד יותר פשוט (ואם אודה על האמת, נראה לי שאפילו הגזמתי, אבל זה כבר סיפור ליום אחר).
 
ביום שנכנסנו לבית החדש הרגלי הקנייה שלי כבר היו שונים כרחוק מזרח ממערב. כן, החובות עדיין השתרגו לנו על הצוואר (אבל הרבה פחות משנים קודמות), אולם הייתה לנו הרבה יותר אמונה שאלוקים יעזור לנו לפתור את הבעיות הפיננסיות, וגם – וחשוב מאוד – אמרנו תודה והערכנו מאוד את הכסף שיש לנו ואת כל מה שאלוקים נתן ונותן לנו.
 
שלוש שנים לקח לי לראות את הניסים שזכיתי בהם אחרי אמירת פרק שירה ארבעים ימים ברציפות, ועוד שלוש שנים להעריך אותם. כשהרב ברוידא הסביר שפרק שירה משריין מאחורי הבקשה של תפילה שכזו את מלאכי שמים, זה מה שהופך אותה לסגולה ידועה ובדוקה לכל מה שאדם צריך, בפרט כשהוא מבקש פרנסה.
 
והנה אני כאן, מבינה ויודעת שהגיע הזמן לעשות את זה שוב.
 
אבל הפעם, זה כמובן בעברית. והפעם, תוך רבע שעה אני מסיימת את פרק שירה בשמחה, ולא בחצי שעה מתישה. והפעם, אני מאוד נהנית מזה. מי יודע איזה נס יתנוצץ עכשיו? האמת, אני ממש לא יודעת. אבל דבר אחד אני כן יודעת: גם כשאמרתי את פרק שירה באנגלית עם האמונה הקטנה שהייתה לי, ועם מעט מאוד רצון טוב, זה שינה לי את החיים!
 
אז כאשר (ולא אם…) הנס יקרה הפעם, אפרסם אותו הכי מהר שאפשר ולא אחכה שבע שנים.