מה יש בשם?

שמו של האדם, כך מסבירה
הקבלה, מהווה את כל תמציתו
ומהותו. לשם יש השפעה עצומה
על נשמת האדם ואפילו על השפע
בחייו. שם, אם כן, לא נותנים
סתם כך ובקלות ראש…

שייקספיר טעה כאשר כתב: "כי מהו השם? הן זו אשר נקרא לה שושנה גם תחת שם אחר תרעיף ניחוח…" אבל האמת היא, ששושנה תחת שם אחר לעולם לא תרעיף ניחוח, ריח מתוק, מכיוון שהיא כבר לא תהיה שושנה!

השם מהווה את הבסיס והיסוד של כל דבר. הוא עמוד התווך, מקיף, מכיל ומבהיר כל חפץ ודבר. אנחנו יודעים מהו פרח, שולחן ואפילו קרקר. פשוט, בגלל השם שלהם. אפילו בעיניים עצומות נצליח לראות תמונה ברורה של חפץ או מאכל שנרצה לראות, ושוב, בגלל השם שלו.

חשבון פשוט וקל – אם השם כל כך נחוץ וחיוני כדי להגדיר חפצים, אז פי כמה וכמה כאשר מדובר בבן אדם חי ונושם, נשמה קדושה. שמו של האדם, כך מסבירה הקבלה, מהווה את כל תמציתו ומהותו. לכן, נתינת שם לתינוק הוא לא דבר שנעשה בקלות ראש. לשם שאנו נותנים לילדינו יש השפעה משמעותית על מי שהם יהיו, על האופי שלהם ואפילו על השפע שלהם בחיים.

עובדה ברורה היא, שכאשר אנו מזכירים את האחד הקדוש, יתברך שמו, אבינו הכל יכול שבשמים כ"השם", ממחישה את המשמעות העמוקה של השם. ממש אותן אותיות.

לא פעם אנו נותנים לילדים שמות של בני משפחה קרובים ויקרים לנו, חיים, או להבדיל, כאלה שנפטרו מן העולם, תלוי במנהגי המשפחה. זהו מנהג יפה שמשמר את זיכרונם של היקרים והקרובים לליבנו. אולם חייבים לקחת בחשבון את דרך חייו של הנפטר, או האם הוא נפטר בנסיבות טראגיות. יכול להיות שכאשר אדם יפנה לרב שלו אז הוא ישלול את השם על הסף או יציע להוסיף שם נוסף כתוספת, כדי שלילד יהיה מזל טוב יותר. כדי להדגים עד כמה חשוב שמו של האדם, נתייחס לסיטואציה הבאה: כאשר אדם נמצא במצב קריטי, מחלה סופנית ח"ו וכו’, בדרך כלל מוסיפים לו שם כדי לשנות את הדינים שיש עליו משמים כך שתושפע לו הטבה בבריאותו. (הערה חשובה: דבר זה צריך להיעשות בהתייעצות ובליווי של רב).

היום מאוד מצוי בקרב הרבה אנשים לתת לילדיהם שמות לועזיים בהם ישתמשו בחיי היומיום. אולם ביום בו ניתן להם שמם ובו בורכו, למשל על שם הדודה היקרה בתיה או הדוד בנימין, הם עכשיו בלייר או בראיין. אך עלינו לתת את דעתנו לעובדה שהשם בו נקרא האדם מחבר ומקשר אותו לעניינים הרוחניים שלו. מכיוון שלשמות המודרניים הללו אין שום קשר לקדושה, האם לא יהיה עדיף להשתמש בשם העברי-יהודי שניתן לילד, השם שמקשר אותם למקום נשגב ועליון?

ידוע, שבתקופות קדומות לנשים הייתה רוח הקודש לאחר הלידה, דבר שאפשר להן להעניק שמות הולמים וראויים לילדיהן. כיום, מכיוון שאין זה כך, האמא, יחד עם בעלה, צריכים לנקוט במשנה זהירות כאשר הם בוחרים שם לילדם, זה צריך להיות שם יהודי טוב והגון שיתאים בצורה הולמת לילד היקר בו זכו. כי באותה מידה שבכל אות בתורה טמונה משמעות מיוחדת ואינסופית, כך גם האותיות שמרכיבות את שמו של האדם מכילות ערכים עליונים וייחודיים. וכפי שהתורה היא מתנה שבורא העולם העניק לעם ישראל, התינוקות הם מתנה וברכת השם לבעל ולאישה. מדוע? משום שליצירת הוולד יש שלושה שותפים: הבעל, האישה והשם יתברך. ואם כך, שמו של הילד צריך להתאים לבריאתו של מלך מלכי המלכים.

בנוסף לכך, כדי להשיג את התועלת השמימית שיש בשם שנותנים לילד, טוב יהיה לטעון מחדש את הסוללה הרוחנית שלו אם ההורה יקרא לילד בשמו המלא לפחות פעם ביום. מדוע לקרוא לילד בשמו המלא רק כאשר ההורה כועס עליו? האם זה כדי להיות ‘רשמי’ ו’סמכותי’? אפשר לעשות זאת במצב של רוגע, בדרך נפלאה ומתוקה, כדי לחזק ולהעצים את נשמתו של הילד בכל פעם שמבטאים את שמו.

האם אתם רוצים להשתמש בשמכם היהודי, אולם קוראים לכם מזה שנים ‘שון’, ‘מארק’? אל דאגה! אף פעם לא מאוחר לעשות שינוי בשמכם מהגרסה הלועזית למקורית, למשל, ממארק למרדכי-מנדל. נכון, ייקח קצת זמן עד שתתרגלו, אבל המשפחה והסובבים אתכם בודאי יכבדו את החלטתכם. וכפי שאנו, לעיתים קרובות, מבצעים שינויים בחיינו כדי להסתגל ולכוון עצמנו בצמיחתנו הרוחנית כדי להתקרב אל השם, ושואפים להיות טובים יותר, כדי לצעוד בשביל חיינו על הצד הטוב ביותר, ללא ספק גם השימוש בשמנו המלא והיהודי רק יוסיף לנו. ולא רק, לא להביא בדרך זו אור נוסף לעולם.

המדרש מלמד אותנו שעם ישראל זכו לגאולה ממצרים, מכיוון שלא קיבלו את התרבות המצרים עליהם ואף פעם לא שינו את השמות היהודיים שלהם. "בזכות נשים צדקניות באותו דור, אבותינו זכו להיגאל ממצרים". חז"ל אומרים לנו שבזכות נשים צדקניות, עם ישראל יזכה שוב להיגאל.

וכמו בימי קדם, איננו צריכים להיכנע להשפעות זרות, אלא לעמוד חזקים ואיתנים ולשמר את המורשת והזהות היהודית שלנו. להשתמש בשם היהודי שלנו הוא צעד קטן ופשוט, אבל יכול לגרום שינוי גדול בעולם… אולי לקצר את ההמתנה הארוכה לגאולה המיוחלת!