ניסים כל השנה

שני יהודים שדין מוות ריחף מעל ראשם הלכו להם בדרך. מלאך המוות כבר נשלח לקחת את נשמותיהם, אלא שאיש זקן פתאום חצה את השביל עליו צעדו, ואחד מהם נתן לו מטבע לצדקה. מלאך המוות מיד התגלה בפניהם ואמר לזה שנתן את הצדקה שמעשה הצדקה שלו הציל אותו ממוות. ולשני אמר, 'תתכונן חבוב! תיכף עולים למעלה!…'
 
האיש השני החל לבכות ולהתחנן לפני מלאך המוות שגם הוא ייתן צדקה לאיש. "מאוחר מדי" השיב מלאך המוות, "פספסת את ההזדמנות".
 
"טוב, אז לפחות תן לי שתי דקות להודות לבורא עולם, כי אני רגיל לעשות את זה כל יום".
 
מלאך המוות זז הציד והיהודי פתח בתפילה: "ריבונו של עולם, תודה רבה לך על החיים שנתת לי. תודה רבה לך על כל מה שעשית בשבילי בחיים. תודה רבה לך שאתה רוצה לקחת את נשמתי בחזרה אליך, עכשיו אהיה קרוב אליך"… כך הודה לבורא עולם במשך שתי הדקות שקיבל רגע לפני ש…
 
אלא שאז מלאך המוות, שנראה די מאוכזב, ניגש אל היהודי הזה ואמר לו: "תשמע, לא רק שאני לא יכול לקחת אותך, אפילו הוסיפו לך עוד כמה שנים טובות לחיות!"
 
סיפור קצר זה, שנוגע ללב, מראה עד כמה התודה היא מעלה אפילו יותר גדולה מצדקה. התודה הצילה את היהודי הזה אפילו אחרי שפספס את הרכבת והוסיפה לו עוד כמה שנים טובות לחיות.

כולם יודוך

חז"ל מורים לנו לומר את מזמור ס"ז (תהילים) תוך כדי התפילה, בתיקון חצות, בימי ספירת העומר ובחנוכה. מה יש בו במזמור הנפלא הזה?

מאמרים נוספים בנושא:
בלי האור הזה אין לך כלום
קסם של מילה
אני והיווני
החג שכולם אוהבים
 
"למנצח בנגינות מזמור שיר, אלוקים יחוננו ויברכנו, יאר פניו איתנו סלה", אנחנו מבקשים מבורא עולם שיקרין עלינו את המתיקות שלו, יברך ויחונן אותנו, שנדע שכל מה שהוא עושה איתנו הכל חסד ורחמים שלו.
 
"לדעת בארץ דרכך בכל גויים ישועתך", אנחנו מבקשים מבורא עולם שייתן לנו את הכוח והמילים כדי שכולם בעולם יכירו וידעו אותו.
 
"יודוך עמים כולם…" כולם יודו לך, בורא עולם, בכל השפות והניבים.
 
"ישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור…" כל העולם יתמלא בשירה והלל ושבח אליך, בורא עולם, כל העמים ירקדו בשמחה גדולה.
 
המטרה העיקרית של כל בריאת העולם היא שכל בני האדם יאמינו בבורא עולם. ואמונה, זה להאמין שהכל לטובה, שאין שום רע, ושאנו מודים לו כל הזמן על הכל כולל הכל.
 
בורא עולם הוריד לעולם את אורו העצום והנפלא. אמונה והכרת הטוב לבורא עולם הן לא רק סימן מובהק לאור שלו, אלא דרך חשובה בחייו של כל אדם, גן עדן עלי אדמות. אם אדם מאמין שכל מה שקורה בעולם הכל לטובה ולכל דבר יש מטרה שעיניי בשר ודם לעולם לא יוכלו להבין אותה, מכיוון שהוא רואה רק בחלק קטן מאוד של הפאזל הגדול שידוע כולו לבורא עולם, ומודה על הכל מכל הלב שלו ובשמחה גדולה – הוא יזכה לישועה. הוא יראה אותה עין בעין. כל מה שהוא צריך לעשות הוא רק להאמין.
 
בתפילת "על הניסים" שאנו אומרים במשך שמונת ימי החנוכה הבאים עלינו לטובה, אנו מודים לבורא עולם על הניסים שעשה לנו עם המכבים. רק מה, אנשים שוכחים שניסים קורים כל יום, בכל רגע ממש. בתפילת "מודים" בשמונה-עשרה אנו אומרים בלשון הווה "מודים אנו לפניך על הניסים שאתה עושה… ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת" – אדם שמודה לבורא עולם על הניסים  והטוב שבכל עת, זוכה שרחמיו העצומים והאינסופיים של בורא עולם תמיד מקיפים אותו, הוא רואה את הניסים במו עיניו לא רק שמונה ימים, אלא 365 ימים של כל השנה כולה.
 
"ויהללו ויברכו את שמך הגדול באמת לעולם כי טוב. הא-ל ישועתנו ועזרתנו, סלה, הא-ל הטוב…" (המשך "מודים"). אנחנו זוכים לישועות נצחיות, מכיוון שהמילה 'סלה' משמעה 'נצח'. כאשר כל אדם מודה לבורא עולם תמיד הוא יראה עוד ועוד ניסים וישועות, עוד נפלאות כמו בימים ההם גם בזמן הזה, אמן.