פסח – החג של הילדים

את סיפור יציאת מצרים, העבדות
והציפייה לגאולה יש להמחיש לילדים
עם סיפורים והצגות. למה? כי פסח
הוא החג של הילדים!
 
 
הוא כאן. פסח הגיע וכולנו מתאספים, כמו כל עם ישראל לאורך כל הדורות סביב שולחן ליל הסדר. ובלילה הזה בו נהיינו לעם, ציווה עלינו בורא עולם להתאסף ולהתלכד ביחד עם כל בני המשפחה ולהעביר לילדים את רשמי האמת, את אותם רשמים שראו הדור הראשון – דור דעה שיצאו מגלות לגאולה, מאפילה לאור גדול. ומאותו לילה, לפני למעלה משלושת אלפי שנה, מעבירים עם ישראל מדור לדור את המסורת היהודית, את האמונה הטהורה ואת התורה הקדושה.
 
אנחנו החוליה המקשרת
 
כך נהגו עם ישראל בלילה הראשון של יציאת מצרים, וכך גם בשנה השנייה לצאתם. כך נהגו כשבית המקדש עמד על מכונו, גם התנאים וגם האמוראים, רבותינו הראשונים והאחרונים, וכך נוהגים בכל תפוצות ישראל בדור שלפנינו ובדורנו אנו. פסח בא, חג החינוך בא.
 
עם ישראל חי וקיים!
 
לאורך כל הדורות ניסו אומות העולם לעקור אותנו מאמונתנו. זה התחיל כבר בתקופה של ישמעאל, אז ראתה אותו שרה אימנו "מצחק את יצחק", כלומר מנסה להחטיאו. אבל היא שמרה עליו מכל משמר וציוותה על אברהם "גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק".
 
גם עשיו הרשע כשראה את יעקב אבינו הצדיק מתהלך עם בניו השבטים הקדושים, נתקנא בהם ורצה להכשילם. הוא הציע "לשמור" על הילדים, אולם יעקב אבינו לא הסכים.
 
בהגדה, בערב שכולו מצה נזכיר את העובדה "שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם".
 
אלפי שנים לא נגדעה המסורת, לא יכלו לה – לא פרעות ולא מסעי צלב, לא אינקוויזיציות ולא שואה – עם ישראל חי וקיים! בכל מקום בו חיו יהודים ואפילו היה זה תחת עינויי גוף ונפש – ידע בלילה הזה הבן לשאול: "אבא! מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" והאב היה משיב לו: "בני מחמדי, 'עבדים היינו… ויוציאנו ה' אלוקינו משם'". את סוד הנצח של עם ישראל שאבו האב והבן מהלילה הזה, שהרי עיקר מצוות הלילה הזה היא מצוות "והגדת לבנך". בלילה הזה העביר כל אב לבנו את המסורת, את היהדות והאמונה הצרופה. מצוות חינוך הילדים תופסת בחג הפסח מקום עיקרי, לכן נוהגים הרבה שינויים בסעודה – מסירים ומחזירים את הקערה, מגלים ומכסים את המצות, שופכים יין לתוך כלי חרס שבור באמירת עשר המכות כדי לעורר את הילדים להסתקרן, להתעניין ולשאול.
 
בליל הסדר היה עם הילדים
 
סיפר הרב דוד אבוחצירא שליט"א על הסדר שהיה עורך הגאון "החתם סופר" זי"ע. כאשר היה "החתם סופר" חוזר מהמקווה לפני אמירת ההגדה, פניו היו בוערות באש קודש ואף אחד מהמסובים לא יכול היה להסתכל בפניו הקדושות, ואת ההגדה היה אומר כאחד השרפים ביראה ובקדושה גדולה. אבל יחד עם כל הקדושה והיראה שהייתה חופפת את קדושת ישראל "החתם סופר", מן הסתם, נחשוב שהוא היה מנותק משאר בני הבית, נכון? טעות! בספר מנהגי החת"ס (פרק י, אות ט"ו) נאמר: "שכל אריכתו בליל הסדר היה עם הילדים והילדות הצעירים, ותרגם להם כל תיבה ותיבה בהגדה וביאר תוכן העניין ולא אמר שום דרוש כלל". אם כך נהג קדוש ישראל, גם אנו נעשה זאת, כי העיקר בלילה הזה הם הילדים שלנו.
 
הילדים – ההמשכיות של עם ישראל
 
כתוב "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוקינו אתכם, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה. וייתן ה' אותות ומופתים גדולים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו. ואותנו הוציא משם למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו. ויצוונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלוקינו לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה". הכל מתחיל ביציאת מצרים. מהלילה הזה אנו שואבים את האמונה לכל ימות השנה, שהרי כל רצונו של ה' יתברך הוא לגאול את עם ישראל מתחת עול פרעה, היא בשביל שיעבירו ההורים לילדיהם את המסורת, את המצוות והתורה.
 
תפקידנו, ההורים, בלילה הזה, למסור לילדים את ראשית תולדות עמנו, ומטרת גאולתנו ממצרים – קיום התורה והמצוות בארץ ישראל. התנאי ליציאתנו ממצרים הוא קיום מצוות ה'. כפי שאמר הקב"ה למשה בסנה: "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה". חינוך הבנים בדרך התורה היא המטרה העיקרית. שהרי, אין המשך לעם ישראל בלי הילדים. וכמובן, רק על ידי ההמשך הרוחני, שהוא חינוך הילדים ברוח ישראל סבא.
 
גם פרעה הרשע שידע את הסוד "שכל ההמשכיות של עם ישראל זה הילדים", ניסה למנוע את יציאתם של הילדים ממצרים ואמר למשה ואהרון: "כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם. לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה', כי אותה אתם מבקשים". אך משה רבינו לא ויתר על הילדים והסביר לפרעה: "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג ה' לנו".
 
אין חג בלי הילדים. אין גאולה בלי הנערים, בלי הבנים והבנות. גם פרעה הבין שעתיד עם ישראל הוא עם הבנים, לכן ציווה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו".
 
בשעה שאנו אומרים את ההגדה נתאמץ ונאמר אותה תוך כדי הסבר, באופן שיומחש לילדים עניין יציאת מצרים. עלינו להמחיש לעצמנו ולילדים את היציאה מעבדות לחירות. עלינו לחיות את סיפור ההגדה ולהחדיר בילדים את המסר של "יהודי הוא עבד ה'". ועבד עושה את רצון אדונו. עם ישראל זכו לצאת ממצרים בזכות שלא שינו את שמם, לבושם ודיבורם. במצרים עם ישראל נבדלו מהמצרים וגרו בארץ גושן. "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – כוחנו הוא בהיבדלות משאר אומות העולם.
 
בתפילת החג אנו מתפללים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו. ורוממתנו מכל הלשונות וקידשתנו במצוותיך". על ידי לימוד התורה וקיום המצוות אדם נהיה קדוש, הוא נהיה "יהודי". רבינו "אור החיים" הקדוש זי"ע, רבי חיים בן עטר, כותב שהגואל הראשון הוא גם הגואל האחרון – משה רבינו, ואין משה חפץ לגאול עם הבטלים מן התורה.
 
בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך
 
את כל המסרים האלו עלינו להמחיש ולהחדיר לילדים תוך כדי קריאת ההגדה, כאשר הילד רואה בעיניו את המצה, המרור, החרוסת ואת הזרוע – זכר לקורבן הפסח. כפי שאומרים בהגדה "בעבור זה" – "בעבור "זה" לא אמרתי, אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך". עלינו להתאמץ ולהמחיש על ידי סיפורים והצגות את העבדות תחת עול המצרים, את הציפייה לגאולה, את עשר המכות, את ההכנות לליל הסדר במצרים ושאר ענייני הפסח.
 
חכמינו ציוו אותנו לומר את ההגדה דווקא ליד שולחן הסדר עם קערת הסדר, כפי שאנו אומרים, "בעבור זה" – בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. הפעולות הגשמיות, ההצגות והרשמים הקדושים שהילד יחווה בליל הסדר יאירו בו במשך כל השנה ויעצבו את חוסנו הרוחני. וכאשר יגדל ויהיה לאיש יוכל להעביר לדור הבא את מסירת התורה והאמונה.
 
בלילה הזה מתאחדים כל עם ישראל בכל תפוצות הגולה לעקור את חושך הגלות ואת הכפירות מליבם ולהחדיר את מציאות ה' – שיש רק את השם בעולם "כי לי כל הארץ". שהרי, בשעה שיושבים כל בית ישראל ומקיימים את מצוות הסדר הם מקיימים את התנאי שבעבורו הוציאנו הקב"ה ממצרים.
 
חג פסח שמח וכשר.
 
* * *
הרב יצחק אבוחצירא הינו יועץ בתחום חינוך ילדים, מטפל בשיטת "מוח אחד" (בוגר מכללת שלם) ומחנך בתלמוד תורה "שלום בניך" של הרב שלום ארוש שליט"א. ניתן לפנות לרב יצחק אבוחצירא בכתובת: a0548434435@gmail לשאול שאלות בנושא חינוך הילדים ועוד.