כלה וחמות… זו לא בדיחה!

פעמים שהומור בא ככלי להתמודדות עם תופעה כאובה. הסבר זה שופך אור מדוע ישנן כ"כ הרבה בדיחות על [קורונה] ויחסי כלה וחמות, אכן יחסים אלו פעמים כאובים, כאובים מדי.

4 דק' קריאה

רפי כהן

פורסם בתאריך 07.06.20

'מפנקסו של יועץ זוגי' – מאמר שלישי בסדרה:

 

 

בואו לקחת חלק קטן ב'נסיון מעבדה' ובכן: מסופר כי פעם בעיירה קטנה היה היו כלה וחמות… עצרו! נכון, [רובכם לפחות] התכוננתם לבדיחה?.. כן, ככה זה. כלה וחמות הינן מושא וכר נרחב לבדיחות, סטנד-אפ, הומור ועוד. אגב, אם התאכזבתם הנה לכם סוף הבדיחה: בעיירה קטנה היה היו כלה וחמות שהיו מאוד מסמפטות זו את זו. עד כאן הבדיחה.

 

דומה שבתקופה האחרונה רק כמות הבדיחות על הקורונה, יכולה להתחרות בזו שעל הכלה והחמות. יש ששילבו בבדיחה אחת את שתיהן: 'אחד הכריז: ''זה עתה חזרתי מסין. כל כלה שרוצה שאבקר בבית חמותה, אני גובה 500 ₪'' [מחקרים גילו כי בדיחה זו הצחיקה בעיקר נשים בנות 40 ומטה..]

 

פעמים שהומור בא ככלי להתמודדות עם תופעה כאובה. ככל שהיא יותר כאובה, יהיו יותר בדיחות. לא לחינם עם ישראל- העם הכי נרדף במשך כל השנים, פיתח הומור כ"כ משובח-ההומור היהודי. הסבר זה שופך אור מדוע ישנן כ"כ הרבה בדיחות על [קורונה] ויחסי כלה וחמות, אכן יחסים אלו פעמים כאובים, כאובים מדי.

 

במאמר זה אודות יחסי כלה- חמות, נעמוד כ-משל, על הקשר בין יחסי כלה חמות לבין הקורונה- מלבד כמות הבדיחות המקבילה לשתיהן כאמור. אני יקשר שבשתיהן, מניעת ה'התפרצות' תתקיים ע"י ג' דברים: מסיכה. ריחוק. היגיינה. אך נוסיף, שבכלה וחמות יש גם תרופה וחיסון.

 

אך ראשית לפתרונות למיניהם, נפתח בהיבט הפסיכולוגי בדבר מצוקת הכלה אל מול חמותה.

 

על ידי זה נבין שמצוקה זו הינה טבעית, גם בחז"ל אנו למדים על המתח שביניהן שמחמת מתח זה, אינן נאמנות להעיד על השנייה, [יבמות קי"ז]. מאידך, חשוב לזכור שאין מציאות זו כורח המציאות, שהרי הנה זה עתה יצאנו מחג שבועות, בו קראנו על רות כלתה של נעמי, שהאידיאולוגיה ביניהן הייתה כ"כ מושלמת עד שהפסוק מגדיר את שוויה של רות לנעמי, כיותר משבעה בנים [רות ד', ט"ו]

 

ובכן, כשמתגלעים חילוקי דעות בין הכלה לחמות. נוצרים 3 סוגי מתחים מרכזיים בנפש הכלה:

 

1. 'קריעה' מבפנים, האם עליה לציית לחמותה- בחברה אחרת שאינה משפחה, ברורה התשובה: אם זה יחסי עובד- מעביד, חייל- מפקד, חובה לציית ואין מרמור, זה הנוהל. מאידך בחברות של ידידים, ברור שאינו חייב לציית וגם כאן אין דילמה. הדילמה קיימת בכלה מול חמותה: מצד אחד היא חונכה לציית למבוגרים ולכבדם, מאידך היא לא באמת חייבת לציית לה, היא אינה אמה באמת, מה גם, שציות לחמות לא יסתכם בגינוני כבוד בלבד, אלא בשינויי התנהגות.

 

2. ויכוח סמוי למי הסמכות והעליונות במשפחת הזוג- הכלה חשה בחילוקי הדעות, שהחמות מבקשת סמכות גדולה יותר ממנה ביחס לזוג שנישא, היא חשה שהחמות סבורה שהיות והיא גידלה את ה'תכשיט' שלה כ"כ הרבה שנים, והיא אשתו, הלא היא צריכה לציית לה, ואילו הכלה סוברת שכל תפקיד החמות היה לגדל את בנה ולהעבירו אליה וסמכותה תמה ונשלמה.

 

3. העיקרי שבהן- תחרות סמויה למי משתייך הבעל- טבע הקב"ה טבע באישה להיות מחוברת לבעלה ורצונה שבעלה יהא מחובר רק אליה. אליה ולא לאימו ואף לא לחבר, או לתחביב מסוים. אמנם תחרות זו אינה קשורה בהכרח רק אם ישנם חילוקי דעות בין השתיים, אלא אף מעצם הקשר שיהא לחמותה עם בנה [אף אם בנה לא יחזיר אהבה בולטת.] אך בשעת חילוקי דעות למשל מה על הזוג לעשות, תחרות זו מקבלת משנה תוקף ש-כן שאלת השייכות באה עתה לידי מבחן, כמי ינהג הבעל.

 

[אנו עוסקים במתח מחילוקי דעות. אך ודאי וכל שכן, שייווצר מתח ממילות פוגעות- כמו מכל אדם. וכן ישנו מתח נוסף שאינו מחילוקי דעות אלא מביקור עתידי של החמות. והפתרונות שלקמן, זהים גם לזאת.]

 

ה'חם' פחות בתמונה משום שהגבר פחות שיתופי וכן פחות משקיע בד"כ ברווקות ילדו, ועל כן יותר משחרר את הנשוי לנפשו.

 

לאחר המתח אותו חווה הכלה, נכנסים ל'מנגנון' הבא: מתח רב של הכלה ß היפגעות גם מדברים קטנים ['את יודעת?, דווקא יותר יפה לך המטפחת השנייה'] וכן מדברים שאמרה חמותה לטובתה: 'מה כבר אמרתי לה בסך הכל? שיש תכשיר טוב למיגור הכינים של הילדים' / 'שיש דרך מעולה כיצד סוף סוף להיקלט להריון' / 'המלצתי לה על ספר טוב כיצד לרדת במשקל' / 'בואי ואספר לך כיצד אני חינכתי את ילדיי לתפארת'. מכירים?  יופי, מכירים. ß התכנסות הכלה אל תוך עצמה. ß אי הבנת החמות להתנהגותה של כלתה  ß החמות מסוייגת בשיחות עם כלתה ß הכלה נפגעת עוד יותר וחוזר חלילה.

 

וקודם שנעסוק ב'פתרונות' המשניים: ריחוק, מסכה, היגיינה וחיסון. נעסוק ב'תרופה'.

 

התרופה- ובכן האישה באה אל בעלה עם כל המטען הנ"ל: 'ראית איך אמך מתנהגת אליי'?… בידי תגובת הבעל, יכולת מכרעת האם לגמד מאוד את מצוקתה של אשתו, או לחילופין להעצים את התסכול והמתח. הדבר נעוץ בעובדה שאחד הצרכים החזקים ביותר של האישה הוא שבעלה יסכים איתה על כל דבר ['יוסי, נכון חם היום'? ויוסי יענה: 'אוהו, לוהט'!] ובפרט על כך שקשה לה! ['אתה יודע איזו עייפה אני? יוסי יענה: 'איך לא תהיי עייפה'? את אמורה להיות גמורה מעייפות! הספקת היום את כל העולם!] הסכמה טובה על קשייה, תגמד מאוד את הקושי שלה. ועל כן טעות יהא להגיב: 'אני ואת מחוייבים בכבודה'! / 'תעזבי שטויות גם אליי היא מדברת כך, אל תתייחסי אליה' / 'את צודקת, אבל תביני אותה היא עברה את השואה, היא באה מתרבות אחרת אל תתייחסי'. כל האמירות הללו, אמנם באות מכוונה להרגיע את הרעייה, אך בהיות ואינן מצדיקות את מצוקתה. [כמו גם התעלמות ואי תגובה כלל.] הן רק מגבירות את תסכולה. על כן נכון יהא להגיב: 'את צודקת לחלוטין, אמא שלי אכן טועה בגדול' [המהדרים מוסיפים: 'הלוואי והיה לה רבע מהשכל שיש לך'!]

 

בתגובה כזו הוא נתן אישור למצוקתה ובכך מרגיע את המתח המשולש שמנינו, וכן בנוסף, ביחס למתח השלישי לעיל- למי שייך הבעל, כשהוא מצדד באשתו, הרי שנתן תשובה ברורה לשאלה זו. [ככלל, מן המידות הטובות, להסכים עם כל אדם על מה שאומר לא לפעול על פי זה. רק להסכים.]

 

[אגב חמות עם 'ראש גדול' ואמיצה, תאמר בתחילת הנישואים לבנה: 'בכל ויכוח בהקשר שלי, הצדק את אשתך!'] במקרים חריגים תאמר האישה: א"כ תאמר זאת לאימך! יאמר הבעל: 'אוקיי, אך צריך להתייעץ עם רב כיצד לומר זאת בכדי לא להיכשל במצות כיבוד הורים'.

 

ועתה נעבור לפתרונות נוספים ומשניים:

 

 

ריחוק- הריחוק יכלול שתי נקודות: ריחוק א'- להימנע ממגורים קרובים מדיי. כפי שכתב הגאון היעב"ץ [שאלת יעב"ץ חלק א' דף כ"ו] 'וגם שנאת החמות לכלתה אע"ג שהוא מצוי.. אם אינן גרות יחד, אינו דבר החייב בהחלט'. ריחוק ב'- לא נעים לומר, אך אם ישנם קשיים רבים ומתחים, כדאי [בהסכמה עם הבעל] כמה שפחות ללכת לבית הוריו.

 

מסכה- על הכלה לדעת, כי אנשי מקצוע יודעים להצביע על כ-80% מהכלות שבתקשורת עם החמות פשוט מציגות, לא באמת מעניין אותן כל מה שעבר על החמות היום ואתמול ושלשום. על כן צריך לדעת לפעמים לעטות מסכה.

 

היגיינה- את ההיגיינה נהפוך להגיונה- וכאן אנו נפנה להגיונה של החמות שתשווה בליבה שהיא אומרת לילדה בן ה- 12 לישון בשעה שהיה יישן בגיל 10, והילד מתנגד, הלא ודאי שאין הוא 'מרדן', היא פשוט צריכה ל'התעדכן' בגילו. כך גם ביחס לבנה, הוא התחתן וכבר שייך לתא משפחתי אחר.

 

חיסון- מוטב יהא אם תקדים הכלה ומידי פעם תצביע בפני בעלה על מעלות אימו, בכך לא תיתפס הביקורת על אימו כמשהו 'אובססיבי' ומה שלא תעשה, אימו, לא ימצא חן בעיניה.

 

יהי רצון שתשרה האידיליה בין כל הכלות לבין כל החמותות, לתפארת עם ישראל. הסטנדאפיסטים כבר יסתדרו. בהצלחה.

 

רפי ב"ש כהן- יועץ זוגי מוסמך. לתגובות, שאלות, התייעצות, פגישות: REFAELC37@GMAIL.COM

 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה