כל אחד יכול!

כל אחד מאיתנו קרא סיפורי צדיקים וחלקנו זכו לראות צדיקים עוד בחייהם. ובוודאי יש לכל אחד מאיתנו הרהור תשובה "איך הייתי רוצה להשקים קום בנץ", "איך הייתי רוצה להתפלל במניין את כל התפילות", "איך הייתי רוצה כזו דבקות ובערה לקב"ה", "איך הייתי רוצה לקיים את כל הסעיפים בשולחן ערוך". אבל. אחרי הרהור התשובה בא היצר ולוחש. "איך בכלל אפשר? זה רק לצדיקים. מי שכבר נולד ככה. צדיק מלידה. עם משפחה של צדיקים". "מה הקשר אליי? כמה זה רחוק ממני. בוודאי בגלגול הזה זה לא אפשרי".

רבי נתן אומר בליקוטי הלכות הִלְכוֹת בִּרְכַּת הַשַּׁחַר הֲלָכָה ג אוֹת ו:

"מַה שֶּׁרב בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּעַצְמָם וְסוֹבְרִים, שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ וְקָשֶׁה לָהֶם לָשׁוּב אֶל ה לִהְיוֹת אִישׁ צַדִּיק אוֹ אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת כְּמוֹ שְׁאָר צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים כְּמַרְגָּלָא בְּפוּמָא דְּאִינְשִׁי לוֹמַר, כְּשֶׁמְּסַפְּרִין מֵאִישׁ צַדִּיק אוֹ מֵאִישׁ כָּשֵׁר וְיָרֵא בֶּאֱמֶת וּמַתְחִיל לְהִתְעוֹרֵר בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה גַּם כֵּן לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וְהִתְקָרְבוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַךְ אַחַר כָּךְ תֵּכֶף אוֹמְרִים, מִי יָכוֹל לְהִתְדַּמּוֹת לְזֶה הָאִישׁ צַדִּיק וְכוּ כִּי הָיָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִנְּעוּרָיו. כְּאִלּוּ צִדְקַת הַצַּדִּיקִים וּכְשֵׁרִים הוּא רַק מִצַּד הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מִתּוֹלַדְתָם אֲשֶׁר בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן."

נדמה לנו שהנשמה הקדושה שיש לצדיקים היא מולדת. הם נולדו ככה. למשפחה כזו. נולדו לבית כזה. נולדו עם נשמה כזו גבוהה ללא עבירות וללא תיקונים. אבל באמת זה לא כך.

"כִּי עִקַּר צִדְקַת הַצַּדִּיק הוּא רַק עַל יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כַּמָּה וְכַמָּה יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה וְהִתְגַּבֵּר וְהִתְחַזֵּק בְּכָל פַּעַם וְלא הִנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפּול בְּשׁוּם אפֶן וְהִרְבָּה בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים עַד שֶׁזָּכָה לְמַה שֶּׁזָּכָה."

אז באמת אדם נהיה צדיק על ידי יגיעה וטרחה בעבודת השם. זה לא שהוא נולד כך וזהו. אין לו עבודה. הוא נולד כמו כולנו. רק התייגע הרבה ימים והרבה שנים. עד שהגיע למדרגתו. ובכל פעם התגבר והתחזק יותר ויותר ולא הניח את עצמו ליפול משום מניעה. ובנוסף לעבודה הרבה, בצד זה, יש להתפלל הרבה ולהרבות בתחנונים. עד שנזכה למה שנזכה.

"..וְכָל אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת כְּמוֹתָם כִּי הַבְּחִירָה חָפְשִׁית כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כֶּתֶר שֵׁם טוֹב מֻנָּח וְכוּ.."

וכל אחד ואחד מאיתנו יכול להיות כמותם. כל אחד מאיתנו יכול להיות צדיק גמור או לפחות איש כשר באמת. כי העניין הוא בבחירה והבחירה חופשית. כמו כתר שמונח לידינו ואנחנו יכולים לשים על ראשינו כל רגע ממש. "כתר שם טוב". רק נחליט ונשים על ראשינו.

"..וּבֶאֱמֶת עִנְיַן הַטָּעוּת הַזֶּה שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁנַּפְשָׁם אֵינָהּ קְדוֹשָׁה מִשָּׁרְשָׁהּ וּמֵחֲמַת זֶה אֵינָם מִתְגַּבְּרִים לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים, כָּל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַחִלּוּף, שֶׁנֶּחֱלַף הַבֶּן מֶלֶךְ לְבֶן הָעֶבֶד כַּמְבאָר בְּ"סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת", שֶׁמֵּחֲמַת זֶה נָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל וְהָלַךְ בִּדְרָכִים לא טוֹבִים, עַד שֶׁהָיָה מְסֻפָּק בְּעַצְמוֹ אִם הוּא בֶּן הַמֶּלֶךְ אוֹ בֶּן הָעֶבֶד."

אבל באמת הטעות העיקרית היא במחשבה. שנפשי לא קדושה משרשה. שהיא כבר "מלוכלכת" בחטאים של העולם הזה. שחס ושלום נפשי נמוכה. מי אני כבר? עוד גרגיר אורז בסיר. וזה נמשך מהיכלי התמורות שאנחנו לא יודעים מי אנחנו. בני מלכים או בני עבדים.

"כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט בְּתֹקֶף סוֹף הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה, שֶׁהִתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר מְאד מְאוד עַד שֶׁכַּמָּה בְּנֵי אָדָם מְיָאֲשִׁין אֶת עַצְמָן כְּאִלּוּ נַפְשָׁם אֵינָהּ מְסֻגֶּלֶת כְּלָל לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְכָל זֶה הוּא רַק פִּתּוּי הַיֵּצֶר."

כל אדם שרחוק מהשם יתברך בעיקר בימנו. ימי עיקבא דמשיחא. שגלות הנפש והגוף כל כך גדולים. אז עוד יותר מתגבר הייאוש כאילו הנפש שלנו כל כך רחוקה ואיך בכלל נגיע לדרגה כלשהיא. כל שכן לדרגת צדיקים.

"כִּי בֶּאֱמֶת צָרִיךְ הָאָדָם לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁנֶּפֶשׁ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה וִיקָרָה מְאד מְאד וְכֻלָּם הֵם בְּחִינַת בְּנֵי מְלָכִים וִיכוֹלִים לִזְכּוֹת לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וּקְדוֹשׁוֹת מְאד כְּמוֹ כָּל הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כִּי גַּם עֲלֵיהֶם עָבְרוּ מַחֲשָׁבוֹת וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. אַךְ הָיוּ מַשְׂכִּילִים לִבְלִי לְהַנִּיחַ לְהַטְעוֹת אוֹתָם וְהִתְגַּבְּרוּ וְהִתְחַזְּקוּ מְאד עַד שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ אַשְׁרֵי לָהֶם. וְזֶה בְּחִינַת:" וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה"

כי נפשו של כל אחד מאיתנו גבוהה ויקרה מאוד! וכולנו בני מלכים ויכולים להגיע למדרגות גבוהות. וגם על הצדיקים והכשרים עברו מחשבות כאלה. אבל ההבדל ביניהם לביני שהם השכילו והבינו שזו רק עצת היצר. ולא התייחסו אליה והמשיכו ועלו מעלה מעלה בעבודת השם יתברך. שנזכה.