צדקה מעניקה חיים | פרשת השבוע תרומה

הצדקה היא מטרת על בתורה. כמה וכמה פעמים ומכל מיני כיוונים מחנכת ומדריכה אותנו התורה לתת צדקה. לא לחיות רק עבור עצמנו, לא להיות מרוכזים רק בנו, במשפחתנו ובאנשי שלומנו. "וייקחו לי תרומה" כשאתם לוקחים תרומה, היינו שאתם נותנים לזולת ממה שנתתי לכם, אתם לי. כך אומר הקב"ה לכל נברא. תן מנדבת לבך. כשאתה נותן את לי. משתווה לי. שחרר ותשחרר. אל תקמץ, כי אין תקווה לקמצנים. קמצנות זה ריכוז עצמי, וריכוז עצמי שווה מוות. 

וזה שאומר הנביא ירמיהו כֹּה אָמַר ה', אַל-יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל-יִתְהַלֵּל הגיבור, בִּגְבוּרָתוֹ; אַל-יִתְהַלֵּל עָשִׁיר, בְּעָשְׁרוֹ.   כִּי אִם-בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי–כִּי אֲנִי ה', עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ  כִּי-בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי, נְאֻם ה'.

ויש להבין היטב כתובים אלו. מאחר ואמר שלא חפץ בהתפארות הבאה מצד החכמה, שהאדם ישוויץ בכך שהוא בעל ידיעות רבות, וכן אין חפץ הבורא בגבורת הגיבור המתפאר בשריריו או בכוחותיו או שררתו על אנשים. וכן ההתפארות בעושר היא בזויה ושפלה עד מאד, ולכן אין להתפאר בחכמה גבורה ועושר אלא חפץ האלוה שיוכל אדם להתהלל בידיעת השם, מדוע אם כן אחרי זה שב ואומר שהחפץ האמתי שלו הוא חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, שלכאורה אין זה מתיישב עם הכתוב האומר שידיעת השם היא התכלית.

אלא שבאמת, כל מה שאדם צריך לעלות בסולם יעקב עד שהשם יהיה ניצב עליו, היינו שתהיה קרבתו לאלוה קרבה תמידית, זה בשביל שהוא יוכל לרדת בסולם ולעשות חסד משפט וצדקה בארץ, שזו התכלית שאין אחריה תכלית נוספת. הצדקה היא התכלית האחרונה. היא זו שהופכת את האדם, היינו את הבעל חיים הנקרא אדם, לאדם בצלם אלוקים.

ובצדקה יש כל מיני בחינות. כי יש צדקה והיא צדקה חשובה מאד, לפרנס את העניים והנצרכים. אך לא פחות חשובה היא הצדקה שאדם עושה בפיו, להצדיק את הבריות, לתת להם כח נפשי שיעלה וירומם את רוחם. כמובן שגם חשוב מאד לתת צדקה ליישוב ארץ ישראל ולהפצת תורה. אך כמו שידוע, שהמעלה הגבוהה ביותר בצדקה היא להמציא לנצרך עסק או מלאכה שישתכר בה וירוויח את לחמו עבודתו ויגיעתו ולא יצטרך לבריות.

ומכל אלו הטעמים ועוד חשוב מאד לעסוק בצדקה, ולא רק בעצמו, אלא אף יגרום לאחרים לתת, כפי שמלמד אותנו הרמב"ם, שהכופה אחרים ליתן צדקה שכרו גדול אף מהנותן עצמו, שנאמר "והיה מעשה הצדקה שלום" היינו שזה שמעשה את האנשים לתת צדקה, כמו שעשה משה רבנו בבניית המשכן, שכרו גדול מהנותנים עצמם, ועל אלו וכיוצא בהם נאמר "מצדיקי הרבים ככוכבים"

יהי רצון שנזכה לפתוח לבבנו כלפי זולתנו, בפרט עכשיו בהתקרב ימי הפורים, בהם נאמר כל הפושט יד נותנים לו. כי זו עיקר מלחמת עמלק שהיה מרדף ממון, לעשות ההיפך ממנו ולפתוח את הלב לצדקה.