ארץ ישראל

 

כשרוצים לבוא לארץ ישראל, ששם עיקר כלליות כל הקדושות, אזי מתגברים ומשתטחים המניעות והעיכובים, הנמשכים מבגדים הצואים, שאי אפשר להכניעם כי אם בכח התורה והצדיקים, והעיקר – בכח קברי הצדיקים, שכבר נסתלקו ובאו למנוחתם. ועל כן כשראה כלב בן יפונה, שמתגברים מאוד עצת המרגלים שרוצים לפגום בקדושת ארץ ישראל – הלך ונשטח על קברי אבות, ועל כן גם בתחילת גאולת מצרים, שהיתה בשביל לבוא לארץ ישראל, כתיב (שמות יג) "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", בחינת קבר הצדיק.

 

 

למרות שצריך להיות זריז גדול, אף על פי כן, אל תהיה נבהל. כשאתה רואה בספרים קדושים ענייני עבודות הרבה, אל תהיה נבהל מפני זה לאמור מתי אוכל לקיים אחת מהנה מכל העניינים הללו, מכל שכן כולם. כי צריך לבל יהיה מבוהל לחטוף הכל בבת אחת, רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט. ולא שיהא מבוהל ומבולבל שרוצה לקיים ולחטוף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי. כמו שיש בשריפה חס ושלום שמחמת הבהלה חוטפין מה שאין צריכין. רק צריך לנהוג בהדרגה בנחת מעט מעט. ואם לפעמים אין האדם יכול לעשות כלל בעבודת ה’, מה לעשות, אונס רחמנא פטרה. וירגיל עצמו לכסוף ולהתגעגע ולהשתוקק תמיד אליו יתברך, כי ההשתוקקות והכיסופין בעצמם הם דברים גדולים מאוד ורחמנא לבא בעי. ויש בענין זה כמה שיחות וסיפורים יפים ששמענו, שהם עצמות גדולות טובות מאוד להרגיל עצמו בעבודתו יתברך. אך אי אפשר לבאר דברים אלו בכתב היטב. והמשכיל החפץ באמת יבין קצת.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.