אמונה

 

אמונה נקראת "אבן", מחמת שצריכים להיות חזקים באמונה כמו אבן חזקה, בבחינת "אני חומה", אולם אף על פי כן אינה כאבן קשה ממש שאין בו שום לחלוחית, חלילה, אלא אדרבא היא בחינת אבן טובה, שכל מיני השפעות וברכות נמשכים ממנה, כי האמונה היא מקור הברכות וההשפעות, וכן האבן כשנשברת אין לה תקנה אבל אמונה שנשברת, יש לה תקנה על ידי שברי האמונה עצמה.

 

עיקר כלל האמונה הקדושה היא אמונת חכמים, כי הם ממשיכים לנו את האמונה הקדושה בשלימות, כי בלא אמונת חכמים אמיתיים, גם אמונתנו בבורא עולם אינה בשלימות.

 

 

 

 

פעם בעת הקיבוץ בראש השנה כשנעשה רעש מדיבורי האנשים ביניהם בקלויז בין התפילות, עלה רבי פסח זסלבסקי ז"ל לבימה והיכה בכפו על הבימה וצעק: "הרבי כאן, הרבי כאן!" – ותיכף נפלה חרדה על הקהל ושקטו, כי הרגישו בקולו שאכן כך הוא.

 

 

נכדו של רבי נתן ששמו אף הוא רבי נתן, עלה לארץ ישראל בחודש אלול בהיותו בגיל שבעים שנה. והיו אנשי שלומנו מתפלאים עליו על עזיבתו את אנשי שלומנו באמצע חודש אלול, ולא נשאר לשהות עימם בקיבוץ באומן בימי ראש השנה.

 

כששאלו אותו על זה ענה להם: "וכי בטוחים אתם בזאת שאזכה ואהיה בארץ ישראל, היש ביכולתכם להבטיח לי זאת?" – ונסע.

 

ואכן כאשר הגיע לארץ ישראל היה זה סמוך לסוכות, ובחול המועד סוכות נפטר ונטמן בהר הזיתים.

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.