חיוב הקריאה וטלטול הספר תורה, סדר העולים לספר תורה

  

א. אין להעביר ספר תורה ממקום למקום אלא במקום הצורך, אפילו על ידי פרימת התפירות בין חומש לחומש. ובמקום צורך כששולח את הספר תורה למרחקים בתוך ארגז, יש אומרים שאין להתיר את התפירות בשל כך, אלא ישלחנו כמות שהוא ארוז היטב. ומכל מקום כשאין עשרה שמלווים את הספר תורה, נכון יותר שיתיר את התפירות (שבין חומש לחומש) בהתרת רוב התפירה. ודבר זה נכון יותר על פי ההלכה מאשר לפסול את הספר תורה על ידי הטפת שעווה על האותיות כדי לפוסלו. ומכל מקום הנוהגים לפסול הספר תורה על ידי הטפת שעווה על האותיות, לצורך העברת הספר תורה ממקום למקום, יש מקום ליישב מנהגם.

ב. בני אדם החבושים בבית האסורים, אין מביאם אליהם ספר תורה לקרוא בו, אפילו בראש השנה וביום הכיפורים. ואפילו אם הנמצא בבית הסוהר הוא אדם חשוב, אין להתיר בזה. וכיום קבעו בית כנסת בבתי הסוהר, ופשוט שמותר להביא לשם בקביעות ספר תורה כדי שיקראו בו בציבור. ומותר להוציא ספר תורה מבית כנסת אחת לבית כנסת אחר, כשהולכים עמו עשרה אנשים ללוותו דרך כבוד.

ג. יש להקל להביא ספר תורה ולהניחו בבית האבל, כדי שיקראו בו בשני וחמישי, ובפרט אם מייחד לו ארון ותיבה. אבל אם לא הביאו ספר תורה לבית האבל, וכשהגיעו הציבור לקריאת התורה באמצע התפילה בימי שני וחמישי, אין להתיר לילך ולהביא ספר תורה לבית האבל כדי לקרוא בו. ואפילו אם האבל הוא אדם חשוב ותלמיד חכם. וכשאין ספר תורה בבית האבל, מנהגינו פשוט שאחר גמר התפילה בימי שני וחמישי, הולכים לבית הכנסת וקוראים בספר תורה בברכות. ואין האבל הולך עמהם. ואם אינם יכולים לעשות כן ומקילים בזה, יש להם על מה שיסמוכו.

ד. מי שמבקשים ממנו להשלים מניין בבית האבל, ועל יד כך יפסיד שמיעת קריאת התורה, יש לו להעדיף להתפלל בבית האבל, אף שאין שם ספר תורה, ולגמול עם האבלים חסד, ומעיקר הדין אינו חייב להתאמץ אחר כך ולילך לשמוע ספר תורה, והמחמיר לילך אחר כך ולשמוע קריאת ספר תורה, תבוא עליו ברכת טוב.

ה. יש מקומות שנוהגים להתפלל בציבור בבית החתן בשבת שבתוך שבעת ימי המשתה של החתן, ומביאים לשם מערב שבת ספר תורה, ומייחדים לו ארון באופן שיהיה לכבוד הספר תורה, כדי לקרוא בו בשבת, ויש לנוהגים כל על מה שיסמוכו.

ו. ציבור שמתפללים ליד הכותל המערבי, מותר להם להביא ספר תורה ממקום למקום סמוך לקריאת התורה, אף בלי שילוו את הספר תורה עשרה אנשים. ואין צריך להביא הספר תורה למקום שמתפללים, קודם התפילה.

ז. ציבור שמתפללים בימי חג הסוכות בתוך הסוכה, ובעת קריאת התורה מביאים ספר תורה מבית הכנסת שליד הסוכה, כדי לקרוא בו בציבור, יש להם על מה שיסמוכו, ובפרט אם מלווים את הספר תורה עשרה אנשים. ואם הספר תורה נמצא ברשות אחת עם הסוכה, יש להקל בשופי.

ח. בית כנסת שאן להם ספר תורה מהודר, או שאין להם ספר תורה שאינו משוח, מותר להם בשבת זכור להביא ספר תורה מהודר, או שאינו משוח, מבית כנסת אחר, כדי שיקראו בו בפרשת זכור, אף אם אין שם עשרה אנשים המלווים את הספר תורה. ובמקום שאין עירוב אין להקל בזה בשבת.

ט. מותר לטלטל ספר תורה מביתו לבית אחר (בימות החול), כדי להראות חזותו ויופיו לאחרים, לקיים מה שנאמר: "זה אלי ואנוהו". וכן מותר לטלטל ספר תורה לבית המגיה כדי להגיהו, דכל שהוא לתיקון הספר תורה, ולכבודו, מותר.

י. יש נוהגים שכאשר מכניסים ספר תורה חדש לבית הכנסת, מוציאים לקראתו את ספרי התורה מההיכל, אל מחוץ לבית הכנסת בשמחה ובשירים, אף על פי שאין עשרה מלווים את הספר תורה לחוץ. ומנהג זה יסודתו בהררי קודש, וכבר נהגו כן בפני גדולי הוראה, איתני עולם, ואין פוצה פה ומצפצף. ואדרבה יש  לחזק בדקי מנהג זה, והמחמיר בזה נגד המנהג, גורם מניעת כבוד לספר תורה החדש, וחביבה מצווה בשעתה.

יא. מותר להוציא ספרי התורה שבבית הכנסת, אל רחובה של עיר, ביום שמחת תורה, בשמחה ובשירים, ובריקודים ומחיאות כפיים לכבודה של תורה. וכן יש להתיר לעשות כן במוצאי שמחת תורה ובהקפות שניות עם כלי שיר, ובלבד שיהיו זהירים במאוד בכבוד ספרי התורה כראוי, ולא ימסרו את ספרי התורה לילדים קטנים, פן תהיה להם למכשול ח"ו אם יגרמו לנפילת הספר תורה. ואין צריך לומר שאסור בהחלט על פי ההלכה לזרוק את הספר תורה באויר, ולקבלו לידיו דרך שמחה, שזהו בודאי נחשב זלזול בקדושת הספר תורה. ואם חל יום שמחת תורה בשבת, יש להזהיר את העם שלא יוציאו את הספרי תורה לרחובה של עיר במקום שאין שם עירוב כדת, שהדבר אסור משום הוצאה מרשות לרשות שהיא אב מלאכה מן התורה. וכן יש להזהיר ביותר על שמירת כללי הצניעות בקפידה רבה, שלא יתערבו האנשים והנשים יחדיו ח"ו.

יב. מותר להוציא ספר תורה לקראת מלך או הגמון. ואם בא בשבת, אסור לטלטל הספר תורה ברשות הרבים לכבודם.

יג. ציבור שקראו בתורה, וסיימו את תפילתם, מותר למניין השני המתפללים בבית הכנסת להוציא הספר תורה פעם נוספת, ולקרוא בו, ואין לחשוש שמא יאמרו ספר תורה אחר הוא, והראשון היה פגום ופסול.

יד. כשקורין בספר תורה בשבת, ונפסק אור החשמל, או ששכחו להכין את אור החשמל מערב שבת כדי שידלק בשעת קריאת התורה, וקשה לקרוא בספר תורה על הבמה באמצע בית הכנסת, מותר להעביר את התיבה ליד החלון, במקום שיש אור, כדי שהשליח ציבור יוכל לקרוא בספר תורה, ואף שעל ידי כך החזן קורא בתורה ופניו אל העם ולא למזרח.

טו. כשקורין בספר תורה ונפסק החשמל בשבת, וחזרו ותיקנוהו יהודים בשבת תוך חילולי שבת, מותר להמשיך לקרוא בספר תורה, ואין בזה איסור משום נהנה ממלאכת שבת.

טז. ספר תורה שנמצא בו פסול באמצע הקריאה בשחרית של שבת, ושכחו והוציאו במנחה של שבת, ונתברר שאחד מהקהל עובר ותיקן את הספר תורה בעצם יום השבת, יש אומרים שעם כל זה מותר לקרוא בספר תורה זה, ואין זה נהנה ממלאכת שבת.

 

 

יז. בשני ובחמישי ובשבת במנחה, קוראים בספר תורה שלושה עולים, אין פוחתין מהם ואין מוסיפים עליהם. ואין מפטירים בנביא. וגם כשיש בבית הכנסת שני חתנים, או שני בעלי ברית או שני חתני בר מצווה, ושניהם ישראלים, אין להוסיף על מניין העולים לספר תורה, כדי להעלות לספר תורה את שניהם, אחר הכהן והלוי, אלא יעלה אחר מהם בלבד. ומכל מקום מותר לבקש מהכהן לצאת מחוץ לבית הכנסת, כשיש מניין עשרה בבית הכנסת בלעדיו, ויקרא לישראל החתן במקום כהן, וכך יוכלו להעלות לספר תורה את שני החתנים, או שני בעלי הברית. ואם יסרב הכהן לצאת מבית הכנסת, או שיש שם מניין בצימצום, יאמר השליח ציבור "אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן". ובאופן כזה מותר שהאב יעלה לספר תורה ראשון, והבן חתן הבר מצווה יעלה לעליית שלישי.

יח. אם יש מקומות אצל בני אשכנז שנהגו כדברי הרמ"א להעלות לספר תורה בשני וחמישי ארבעה עולים כשיש שם חתנים, אין לעשות כן אלא בחתנים ממש, שיום טוב שלהם הוא, אבל אין להטריח את הציבור להעלות לספר תורה שני חתני בר מצווה, אחר הכהן והלוי, ושב ואל תעשה עדיף. ומכל מקום גם בני אשכנז אין נוהגים כיום להוסיף על העולים לספר תורה בימי שני וחמישי. ובכל זה אין להטריח את הציבור להעלות לספר תורה ארבעה עולים כדי להעלות את החתן ואחד מקרוביו, שלא נחשב למועד אלא לגבי החתנים עצמם, ולא לגבי קרוביהם. ובלאו הכי מנהגינו תמיד שלא להוסיף על העולים בשני וחמישי.

יט. בית כנסת שהגיעו לשם אורחים מחוץ לארץ, ורוצים להעלותם לספר תורה בימי שני וחמישי, כדי שיתרמו מכספם להחזקת הישיבות הקדושות בעת עלייתם לתורה, מותר לבקש מהכהן הנמצא בבית הכנסת, שיצא מחוץ לבית הכנסת כדי שיוכלו להעלות את אותם נדיבים לעליית ראשן ושני ושלישי. ואם הכהן מסרב לצאת החוצה, או שיש שם מניין בצימצום, יאמר השליח ציבור: "אף על פי שיש כאן כהן יעמוד ישראל במקום כהן".

כ. המנהג פשוט להעלות לתורה כהן שאינו תלמיד חכם, אף לפני תלמיד חכם מופלג וגדול בתורה, מפני דרכי שלום. ואף שבכל הכיבודים רשאי הכהן למחול על כבודו בשביל ישראל גדול ממנו, לעניין קריאת ספר תורה כך היא התקנה. ומכל מקום אם ירצה הכהן לצאת לחוץ, כדי שיקרא הגדול בתורה ראשון, רשאי לעשות כן.