נטילת ידיים לטיבולו במשקה, באיזה כלים נוטלין

 

א. האוכל דבר שטיבולו בדם דגים וחגבים, אין צריך ליטול כדין דבר שטיבולו במשקה. וכן האוכל דג עם דמו, אין צריך נטילת ידיים. אבל המטביל פרי בדם דגים שיש בתוכו קשקשים, צריך ליטול ידיו. וכן חולה הצריך לאכול דבר הטבול בדם (של בהמה או של עוף) לרפואתו, מפני פיקוח נפש, או בדם אדם האסור מדרבנן, צריך נטילה כדין האוכל דבר שטיבולו במשקה.

ב. המטבל לתוך יין שרוף מתבואה, או מתמרים, צריך נטילת ידיים כדין דבר שטיבולו במשקה. אבל אם זיעת התבואה הוא ממיעוט המים, אין צריך נטילת ידיים.

ג. האוכל פרי שאין עליו רטיבות כלל, אף שיוצא המיץ מהפרי ומרטיבו, אין צריך נטילה. וכן המטבל במי פירות אין צריך נטילה. ולכן בליל פסח יש לתת מים בתוך המיץ לימון עד שיעור רוב, כדי שהטיבול של הכרפס יהיה חייב בנטילה, לקיים את הסדר שקבעו "קדש ורחץ" וכו’. וכן המטבל בתוך דבש תמרים, אין צריך נטילה, דחשב כמי פירות. ורק בדבש דבורים צריך נטילה.

ד. האוכל תפוח מרוקח בדבש, אין צריך ליטול את ידיו כדין האוכל דבר שטיבולו במשקה, שמאחר ונתבשל כל כך עד שנבלע בתוך האוכל, נתבטל מתורת המשקה וחזר להיות כאוכל.

ה. האוכל עוגה או ביסקוויט פחות מכזית, ומטבילה לתוך כוס תה או קפה חם, אפילו אם ידיו נוגעות במשקה, אין צריך ליטול ידיו משום דבר שטיבולו במשקה. כיון שמטבל בדבר מבושל, וגם הוא פחות מכזית. אבל האוכל שיעור כזית עוגה ומטבלה לתוך כוס תה או קפה חם, אם ידיו נוגעות ברטיבות, צריך נטילה. ואם אינן נוגעות ברטיבות, אין צריך ליטול ידיו. ואם המשקה לא נתבשל, ובעת הטיבול ידיו נוגעות ברטיבות, אף שאוכל פחות מכזית, יחוש ויחמיר ליטול את ידיו בלי ברכה. אלא שמעיקר הדין שאין צריך ליטול ידיו בפחות מכזית. ואם נזהר שלא לגעת במשקה, ואוכל פחות מכזית, אף במשקה שלא נתבשל יש להקל.

ו. האוכל פת שהניחוה בתוך מרק חם, שלא בתוך הסעודה אין צריך נטילה מדין טיבולו במשקה. כיון שאוכל בכף, וגם זה דבר מבושל. ואם ירצה להחמיר ליטול מדין פת פחות מכזית, תבוא עליו הברכה.

ז. האוכל בידיו בשר או עוף שיש עליהם רטיבות מים, טופח על מנת להטפיח, שלא בתוך הסעודה, צריך ליטול ידיו כדין טיבולו במשקה. אבל האוכל צלי, אף שקודם הצלייה הדיחו את הבשר במים, ואחר הצלייה יש עליו מהול טופח על מנת להטפיח, אין צריך ליטול ידיו.

ח. האוכל סופגניה, אף על פי שהיא ספוגה בשמן, וידו מתלכלכות מהשמן, אין צריך ליטול ידיו משום טיבולו במשקה, באופן שטיגון הסופגניות לא נעשה בשמן זית. אך אם טיגנו הסופגניה בשמן זית, צריך ליטול ידיו, ולא דמי לאוכל תפוח שנתבשל עם דבש, שאינו צריך ליטול ידיו.

ט. האוכל ירקות הנמצאים בתוך מרק, שלא בתוך הסעודה, אורז וכל מיני תבשיל שיש בהם רטיבות, על ידי כף או מזלג, אין צריך ליטול ידיו משום טיבולו במשקה, וכן המנהג. שאין הדרך לאוכלם אלא בכף או במזלג.

י. האוכל עוגה ומטבלה בחמאה או בגבינה קרושה, אין צריך ליטול ידיו משום טיבולו במשקה. אבל המטביל לתוך חמאה שנימוחה, צריך ליטול ידיו, כדין דבר שטיבולו בחלב.

יא. האוכל פירות מבושלים (קומפוט) במים, אין צריך נטילה, כיון שאוכלם בכף ואינו נוגע בידו בפירות, וגם המים הם מבושלים. והאוכל פחות מכזית יכול אף ליגע בפירות.

יב. המטבל דבר מאכל במלח, אף שהמלח בא מהמים, אין צריך ליטול ידיו מדין טיבולו במשקה, שמלח קרוש אין שם משקה עלין.

יג. הטובל אצבעו במשקה, ומוצץ המשקה, אין צריך נטילת ידיים, שלא תיקנו נטילת ידיים לשתייה, ולכן אין השותה צריך  ליטול ידיו, אף אם הוא שותה מים בידיו מהנהר.

יד. הנוטל ידיו לפירות שאין עליהם רטיבות, אפילו בלא ברכה, הרי זה מגסי הרוח, שמראה בעצמו שהוא מדקדק במצוות במה שאינו צריך. אבל אם היו ידיו מלוכלות בטיט וכו’, ורוצה לאכול  פירות, מותר לו לרחוץ את ידיו, שהרי אינו עושה כן בתורת חיוב.

טו. יש אומרים שאם נטל ידיו למים אחרונים, באופן שנטל את כל כף היד כמו נטילת ידים, ונמלך לאכול דבר שטיבולו במשקה, צריך ליטול ידיו שוב. וכל שכן אם כבר בירך ברכת המזון והביאו לו תיכף אחר ברכת המזון דבר שטיבולו במשקה, שצריך לחזור וליטול ידיו. ויש חולקים. והמיקל בזה בעת הצורך, יש  לו על מה שיסמוך.

טז. אם נטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה, ואחר כך רוצה לאכול לחם, אף ששמר את ידיו, אין אותה נטילה עולה לו, וצריך לחזור וליטול ידיו שנית. אך לא יברך על נטילת ידיים.

 

  

יז. לא יתן מים לחבירו בחפניו, שאין נוטלים ידיים אלא בכלי. וכל הכלים כשרים לנטילת ידיים, אפילו כלי העשוי מרפש ועפר. וצריך שהכלי יהיה מחזיר שיעור רביעית מים. ואם אינו מחזיק רביעית אין נוטלים ממנו, אפילו שימלאנו כמה פעמים באופן ששופך על ידיו כמה רביעיות. וצריך ליטול שוב את ידיו כדין, ומיהו אין צריך לנגב ידו קודם שיטלם כדת.

יח. אם אין שם כלי לנטילה, אלא בקבוק שפיו צר, יש להקל ליטול ממנו נטילת ידיים לסעודה.

יט. והוא הדין שמותר ליטול ידיים מבקבוק פלסטיק המיוצר בימינו, שיש בתחתיתו מיתקן פלסטיק שחור הגורם לבקבוק שיעמוד יציב.

כ. כלי שיש לו בליטה לשפוך ממנו מים, כמו קנקן מים שנעשה מתחילה כך, כשר לנטילה.

כא. אין נוטלים ידיים מכלי נקוב או סדוק, או שבור. ואם ניקב כלי בכוס משקה, דהיינו שהמים מבחוץ, יכולים להכנס לכלי, ומחזיק רביעית מן הנקב ולמטה, ואין לו כלי אחר ליטול בו את ידיו, מותר ליטול את ידיו מכלי זה דרך הנקב, אך לא יברך. ואם ניקב הכלי נקב קטן שרק מוציא משקה, אפילו אין למטה מהנקב רביעית, הכלי כשר לנטילה.