מוקצה מחמת גופו

 

 

א. מותר לטלטל מזוזה בשבת, שהרי יכול ללמוד ממנה כמה דברים.(ילקו"י ד/ב שעד)

ב. מי ששכח מעות או צ’יקים בכיסי בגדיו, ורוצה ללבוש את הבגד בשבת, צריך לנער את המעות מהכיסים קודם שילבשנו. ואף-על-פי שיש כיסים שבהם מותר לצאת עם מעות וכדומה, [במקום שיש בהם עירוב], מכל מקום מאחר שדרכו של אדם להכניס ידיו לכיסי בגדיו, נכון שבכל סוגי הכיסים יסיר את המעות על ידי ניעור הבגד קודם לבישת הבגד. שהרי אין להכניס ידיו לכיס בגדו כשיש בו מעות. (ילקו"י ד/ב שעה)

ג. מפתח דלת של בית, אינו מוקצה. ודינו ככלי שמלאכתו להיתר שמותר לטלטלו אף מן החמה לצל. אבל אין לטלטלו שלא לצורך כלל, ככל כלי שמלאכתו להיתר.

ד. צרור מפתחות או שרשרת שתלו שם מטבע לנוי, [על ידי שנקבו במטבע], מותר לטלטלן בשבת. אבל אסימון הנמצא בתוך טבעת שיש בה מפתחות וכדו’, לכתחילה טוב להסירו מערב-שבת מהצרור. אך בדיעבד ששכח להסירה מערב-שבת, רשאי לטלטל את צרור המפתחות גם כשיש בו אסימון. (ילקו"י ד/ב שעז)

ה. מטבע שייחדו אותו לקמיע, אף אם לא נבדק אם הועיל או לא, מותר לטלטלו בשבת. כל בעלי חיים הרי הם מוקצים בשבת, ואסור לטלטלם. ואף כלוב שיש בו עופות המצפצפים [כצפור או תוכי] העשוי לנוי, אסור בטלטול. ומכל-מקום אם החמה זורחת עליהם ויש בזה צער בעלי חיים, מותר לטלטלם למקום מוצל. (ילקו"י ד/ב שעת)

ו. מותר ליתן אוכל לפני בעלי חיים שלו, ואם יש צורך מותר אף להאכילם בידיו, גם אם נוגע בהם, ובלבד שלא יטלטלם. ולכן מותר לפתוח את פי הבהמה, אם אינה יכולה לאכול לבדה מחמת חולי, דטלטול מקצת מוקצה דומה לטלטול מן הצד דשרינן לצורך השבת.

ז. צנצנת זכוכית [אקווריום] שיש בה דגי נוי, יש להחמיר שלא לטלטלה בשבת משום מוקצה, ולא אמרינן שכיון שנועדה לנוי ולשעשוע יהא מותר לטלטלה. [ובפרט שיש לחוש פן יוציאם מהמים ויתחייב משום נטילת נשמה]. ואף ביום-טוב יש להחמיר בטלטולה.

ח. אם דג מת בתוך האקווריום, מותר להוציאו משם בכפית, כדי שלא לגרום שגם הדגים האחרים ימותו, ויהיה לו הפסד מרובה. (ילקו"י ד/ב שפו בהערה)

ט. אסור להוסיף בשבת מים לתוך האקווריום, משום שהוא מבטל את המים משימושםלכל הצרכים. אבל במקום צער בעלי חיים, כשיש חשש שהדגים ימותו אם לא יוסיפו שם מים, מותר להוסיף מים לאקווריום בשבת וביום טוב. (ילקו"י ד/ב שפב)

י. פרעוש שעל בשרו ועוקצו, מותר לסלקו מעל בשרו, משום צער העקיצה לא גזרו חכמים. [אבל יזהר שלא להורגו]. (ילקו"י ד/ב שפג)

יא. כלבים קטנים אף שהם מיוחדים להשתעשע בהם, אין לטלטלם בשבת וביום-טוב. ואף אפרוח חי חשיב מוקצה, אף שהקטנים משחקים בו. אולם מותר לגעת בנגיעה בעלמא בבעלי חיים בשבת, בלי לטלטלם, כמו שמותר לגעת בכל מוקצה. (ילקו"י ד/ב שפג)

יב. עיור הרגיל ללכת עם כלב הנחיה, מותר לו לצאת בשבת עם הכלב, ואין בזה איסור מוקצה.

יג. במקום שהבעל חי שבבית מקפץ על הכלים, וחושש שהכלים ישברו, ואולי ינפצם ויגרמו לפציעת הבעל חי, יש להפריחם מעל הכלים, ולא לטלטלם בידו. (ילקו"י ד/ב שפה בהערה)

יד. אם נזדמן חתול עומד על הכסא בחצר במקום שצריך לישב שם, ואינו הולך על ידי גערה, אסור לטלטלו ולהשליכו בידים, כדין מוקצה מחמת גופו שאסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. אבל לדחוף את החתול ברגליו או בזרועו, לפי הנראה יש להקל בזה, דהוי טלטול כלאחר יד שמותר אפילו במוקצה מחמת גופו. ואפילו אם תרנגולת או שאר חיה ועוף טהורים עומדים על השולחן, או במקום שצריך לישב, ואינם הולכים ע"י גערה, מותר לטלטלם כלאחר יד.

טו. אם נמצאו נמלים או זבובים על השולחן או על הכסא, אסור לגרשם ביד ממש, דהם בכלל בעלי חיים שאסורים בטלטול, ולא התירו אלא בפרעוש שעל בשרו ועוקצו. ולכן יוכל לגרשם ע"י ניפוח בפיו או הפרחתם ביד. ופעמים שיהיה דינם כגרף של רעי. (ילקו"י ד/ב שפו)

טז. אם נמלים או יתושים נפלו לתוך התבשיל, מותר להוציאם מהתבשיל עם מעט משקה, שכל כי האי גוונא שהוא לצורך אכילה לא גזרו חכמים דין מוקצה. (ילקו"י ד/ב שפו)

יז. המגדל כלב בביתו [על פי היתר מחכם], וצריך לצאת עמו לטיול יומי ברחוב, מותר לאחוז בחבל הקשור לצוואר הכלב, ולא חשיב טלטול מוקצה, אך לא יגביהו בידים ממש. (ילקו"י ד/ב שפה בהערה)

יח. נכה המרותק לכסא גלגלים וקנה קוף מאומן העושה בשבילו את כל צרכיו, וברח בשבת או ביום-טוב, ויש בזה צער גדול לנכה, ואף ספק פיקוח נפש, [מלבד ההפסד הגדול שבדבר], מותר לתת בפני הקוף סלק מתוק, או שאר דברים החביבים עליו, כדי שיקרב אליהם, ואז יוכלו להחזירו לבעליו. ואף-על-פי שאסור לגעת בבעלי חיים מפני שהן מוקצים בשבת, מכל מקום בכהאי גוונא יש להקל. (ילקו"י ד/ב שפו בהערה)

יט. יש אומרים שאסור לשחק בכדור בשבת וביום-טוב, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. והדין כן אף בכדור שעשאוהו מתחילה לשם משחק. ויש חולקים ומתירים לשחק בו במקומות שיש ריצוף ובחצר מעורבת. ולדידן העיקר כסברא ראשונה. (ילקו"י ד/ב שפז)

כ. משחקים, כגון אבני פלא ולגו, או בובה ומכוניות קטנות, מותר ליתנם בשבת לקטן לשחק בהם, ואין בזה איסור מוקצה בשבת. ובלבד שהמשחק אינו משמיע קול [נגינה]. ומשחק הפועל על ידי בטרייה, אין לטלטלו בשבת, וקטן המשחק במשחקים כאלה בשבת צריך להפרישו. וכן אם הקטן משחק בשבת בצעצוע המשמיע קול, צריך להפרישו.