תפילת מוסף בראש חודש,יעלה ויבוא בברכת המזון ועוד

סימן תסג - תפילת מוסף בראש חודש - א. זמן תפילת מוסף לכתחילה עד סוף שבע שעות, ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע, ואף על פי כן יצא ידי חובה, מפני שזמנה כל היום.

4 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן תסג – תפילת מוסף בראש חודש
 
 
א. זמן תפילת מוסף לכתחילה עד סוף שבע שעות, ואם התפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע, ואף על פי כן יצא ידי חובה, מפני שזמנה כל היום. ולכן אם עברו שבע שעות, עם כל זה יתפלל מוסף. ואם שכח ולא התפלל עד שעבר כל היום, אין לה תשלומין. ויש בה נשיאת כפים. (ילקו"י שבת ה’ עמ’ דש. וראה עוד ביבי"א ז/נד)
ב. נוהגים לחלוץ את התפילין כשרוצים להתפלל מוסף. ויחלצום אחר אמירת חצי קדיש, ולא קודם הקדיש. ויש בזה סוד נשגב, וכן ראוי לנהוג. ומי ששכח לחלוץ את התפילין והתפלל עמהם מוסף, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ואם נזכר בזה באמצע תפילת מוסף, יכסה את התפילין שבראשו בטלית שעליו. (ילקו"י שם עמ’ שה)
ג. המניח תפילין של רבינו תם, יניחן קודם קריאת התורה, ואפשר להניחן בעת שאומרים בריך שמיה עם פתיחת ההיכל. ויקרא עמהן שתי פרשיות של קריאת שמע. ואותם הנוהגים להניח תפילין של רבינו תם אחר התפילה וללמוד עמהם, בראש חודש אין נכון לכתחילה להניחן אחר תפילת מוסף. אולם השליח ציבור שאינו יכול לשהות בהנחת תפילין של רבינו תם, מפני טורח ציבור, יכול להניחן אחר מוסף. וכן מי שהוא כבד פה, ואם יניח תפילין של רבינו תם לפני מוסף, יפסיד תפילה בציבור, רשאי להניחן בראש חודש לאחר מוסף. (יבי"א ג/ה)
ד. אף במקום שנהגו שאבי הבן והסנדק מניחין תפילין בשעת המילה, מכל מקום בראש חודש אין להניח תפילין, לאחר מוסף, ושב ואל תעשה עדיף. ויש שאוסרים בכלל להניח תפילין בשעת המילה. אך הנוהגים כן יש להם על מה שיסמוכו. (יבי"א ג/ה אות ד’, ויחו"ד ו/ו)
ה. יש לעשות חזרה גם במוסף, ובקדושה אומרים "כתר", וכשמגיע למלוא כל הארץ כבודו אומר: לעומתם משבחים ואומרים, כמו בקדושת שחרית, ואחר שסיים חזרת התפילה אומר קדיש תתקבל, ואומר מזמור ברכי נפשי את ה’ וכו’, משום שנזכר בו עשה ירח למועדים. ואין אומרים תפילה לדוד הטה ה’ אזנך. (ילקו"י שבת ה’ עמ’ שז. ויחו"ד ה/יב)
ו. המתפלל מוסף בראש חודש וכשהגיע למחיה המתים שמע קדושה של שחרית, לא יענה עמהם. וכן להיפך. והוא הדין בשבת. אולם המתפלל תפילת תשלומין בשחרית לתפילת ערבית, ושמע קדושה כשהגיע למחיה המתים, יענה עם הציבור. (יבי"א ו/כ אות ג’)
ז. המנהג פשוט כשחל ראש חודש ביום חול אומר "את מוסף", וכשחל ראש חודש בשבת אומר "את מוספי", כדי להבדיל בין קדושה לקדושה. ואין לשנות מהמנהג. ואם טעה בשבת ואמר מוסף במקום מוספי, אינו חוזר. (יבי"א ד/מח אות ב’)
ח. מי שהתפלל מוסף בעל פה בראש חודש, וכשסיים "וברית אבות לבנים תזכור" התחיל יהי רצון מלפניך ה’ אלקינו ואלקי אבותינו, ובמקום שיאמר שתעלנו וכו’ סיים "שתחדש עלינו את החודש הזה וכו"’ וחתם, וכשסיים תפילתו נזכר שלא אמר פסוקי מוסף, אינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף, וספק ברכות להקל. (ילקו"י ח"ד שבת ה’ עמ’ שט)
ט. מי שטעה בראש חודש וחתם במוסף מקדש ישראל ויום הזכרון, או מקדש ישראל והזמנים, לא יצא ידי חובה, וחייב לחזור ולהתפלל מוסף. (יבי"א ד/נא אות ט’)
י. בשבת וראש חודש אין אומרים במוסף תכנת שבת, אלא יש לומר נוסח "אתה יצרת", כדי לפרסם שהוא ראש חודש. וחותמים מקדש השבת וישראל וראשי חודשים. ואם טעה וחתם מקדש השבת בלבד, יצא. אבל אם חתם בשל ר"ח בלבד, לא יצא. (ילקו"י שבת א’ עמ’ שעד)
יא. אם טעה בשבת וראש חודש והתפלל "תכנת שבת" וחתם מקדש השבת, נכון שיאמר ברצה [בלי חתימה] : ונעשה קרבנות חובותינו לפניך, תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן, את מוסף יום ראש החודש הזה וכו’, ואחר כך יאמר יעלה ויבוא, ואתה ברחמיך הרבים וכו’. ואם נזכר אחר שסיים תפילתו, והזכיר יעלה ויבוא ברצה, יבקש מהש"צ שיכוין עליו, ויכוין גם הוא לצאת ידי חובת תפילת מוסף, ויענה רק אמן אחר סיום הברכות. ואם התפלל ביחידות לא יחזור להתפלל מוסף, ויסמוך על מה שהזכיר ר"ח ברצה. (שם עמ’ שעה. וילקו"י שבת ה’ עמ’ שיא)
יב. יש אומרים שבמוסף של שבת וראש חודש צריך לומר מעין החתימה סמוך לחתימה, ולכן צריך להוסיף: כי בעמך ישראל וכו’, וחוקי ראשי חדשים וכו’. ויש חולקים. ואין לשנות מהמנהג. (ילקו"י שבת כרך א’ עמ’ שעה)
יג. נשים פטורות מתפילת מוסף בראש חודש, אך טוב שתשמענה תפילת החזרה של מוסף מפי השליח ציבור. ואם מתפללות מוסף אין למחות בידן, שיש להן על מה שיסמוכו. (שם עמ’ שע. ויבי"א ב/ו אות ד’)
יד. בשנה מעוברת מוסיפים במוסף "ולכפרת פשע". ואם שכח להוסיף זאת, אינו חוזר. (ילקו"י שבת ה’ עמ’ שיב)
 
 
סימן תכד – יעלה ויבוא בברכת המזון
 
 
טו. מזכירים יעלה ויבוא בברכת המזון. ואם לא אמר אין מחזירין אותו, שהרי אין חיוב לאכול פת בראש חודש, ולא נתחייב כלל בברכת המזון מצד ראש חודש. ואם נזכר קודם שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, יאמר שם בלי שם ומלכות ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון. והשוכח לומר יעלה ויבוא בראש חודש בברכת המזון, יכול לאומרו בהרחמן. [וירא שמים יצא ידי חובת כל הדיעות ויאכל פת בסעודת ראש חודש]. (שם עמ’ שיג)
טז. בשבת וראש חודש מקדימים לומר רצה והחליצנו ואחר כך יעלה ויבוא. ואם טעה והקדים אמירת יעלה ויבוא לרצה והחליצנו, יצא. (שם עמ’ שיד)
יז. בשבת וראש חודש אם נמשכה סעודתו אחר שחשכה, מזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון. אבל אם חל ראש חודש במוצאי שבת, וסיים את סעודתו אחר שחשכה, אינו אומר יעלה ויבוא בברכת המזון, ומזכיר בה רק רצה והחליצנו. (ילקו"י שבת כרך א’ עמ’ ת"י)
יח. אם התפלל ערבית של מוצאי שבת במוצאי ראש חודש מבעוד יום, ואחר כך סעד ומברך ברכת המזון קודם שקיעת השמש של יום ראש חודש, אפילו הכי אין לו להזכיר ראש חודש בברכת המזון, שהרי עשאו חול בתפילתו. אבל אם הוא לא התפלל אף על פי שהציבור התפללו ערבית, אינו נמשך אחריהם, וצריך להזכיר ראש חודש בברכת המזון. (ילקו"י שבת ה’ עמ’ שיד)
 
 
סימן תכה – דיני ראש חודש שחל בשבת
 
 
יט. ראש חודש שחל בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ברכות ואומר יעלה ויבוא בעבודה, ואינו מזכיר של שבת ביעלה ויבוא. (שלחן ערוך)  

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה