ממה צריך להיות הסכך,דיני דפנות הסוכה,ועוד

 

 

א. צריך שיהיה הסכך מדבר שאינו ראוי לקבל טומאה, ואפילו ארגז שנתפרק ועשה ממנו נסרים, אסור לסכך בהם. ויש מתירים להעמיד בהם את הסכך.

ב. אסור לסכך בכל סוגי נייר. וכן זכוכית פסולה לסיכוך.

ג. שפודין של עץ, וכן רגלי מטה העשויים מעץ, אין מסככין בהם, דאף דפשוטי כלי עץ אין מקבלים טומאה, מכל מקום מדרבנן אסור.

ד. מותר לסכך בתבן וקש בלי כל פקפוק.

ה. אסור לסכך בצמר גפן, (מכיון שהטעם שאסור לסכך בפשתן הוא משום שנשתנית צורתו, או מפני שראויים ליתן בכרים ובכסתות, וטעם זה שיך גם בצמר גפן וקנבוס) וכן נוצות של עופות הגדלים באילן פסולים לסכך.

ו. יש להתיר אף לכתחילה לסכך את הסוכה ב"סכך לנצח" העשוי מנסרים דקים הקשורים בחוטי כותנה. שהעיקר להלכה להקל להעמיד הסכך אף בדבר שאסור לסכך בו מדרבנן.

ז. מחצלת של קש סתמה עשויה לשכיבה וראויה לקבל טומאה, ואין מסככים בה, אבל מחצלת של קנים סתמה עשויה למחיצה או סיכוך, ולכך כשרה לסיכוך, אלא אם כן ידוע שעשאה לשכיבה או לדרוך עליה.

ח. מותר לסכך את הסוכה בנסרים דקים (פלפונים), ובלבד שלא יהיה אויר בין נסר לנסר על פני כל אורך הסוכה, שבזה יש להניח קצת ענפים ברוחב הסוכה, או קרש באמצע לרוחב הסוכה, ויוכשר בכך.

ט. אין לסמוך את הסכך ולהעמידו בדבר שאין גידולו מן הקרקע כגון צינורות של ברזל או רשת וכדומה, ולא בדבר הראוי לקבל טומאה, כגון כלי עץ וכיוצא. ויש מכשירים בדיעבד. אבל מותר לתת על צינורות של ברזל קורות של עץ מארבע רוחות הסוכה, ועליהם יעמיד את הסכך, שאד נחשבים הצינורות כמעמיד דמעמיד, ובזה לא אסרו. וכן אם נותן על הצינורות נסרים דקים להחזיק עליהם ענפי האילן שהם עיקר הסיכוך, שפיר דמי. וכן מותר להעמיד הסכך בנסרים שנעשו מארגזי עץ שנתפרקו, בהיות שאין עליהם תורת טומאה רק מדרבנן.

י. מותר לחבר כולנסאות הסוכה [מה שמעמידים עליו את הסכך] במסמרים של ברזל, או לקושרם בסמרטוטים העשויים מבלאי בגדים המקבלים טומאה. ואין לעשות הסכך או הדפנות מדבר שיש בו ריח רע.

יא. סוכה תחת חוטי כביסה או חוטי טלפון וחשמל כשרה.

יב. סוכה שכיסה אותה הכפור והשלג כשרה.

 

 

 

 

יג. הסוכה צריכה להיעשות משלש דפנות וסכך. הדפנות שהם כותלי הסוכה ומחיצותיה, אפשר לעשותם מכל דבר העומד בפני הרוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות, שהרי רוח מצויה מנדנדת אותם. וכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח מצויה אפילו הולכת בפחות משלשה טפחים, אינה מחיצה. ואפילו אם עשה מחיצה אחת של סדין ושאר המחיצות עשויות כהוגן, הסוכה פסולה. ויש להזהיר לעושים מחיצות הסוכה, או מחיצה אחת משלש דפנות, מסדינים או מיריעות, מבלי שיארגו אותם בקנים, שלא יעשו כן, ולהעיר להם שעל ידי כך הם יושבים בסוכה פסולה, ומברכים ברכה לבטלה. ואפילו אם עשו המחיצות בסדינים, בתוך חצר אשר לה חומה מסביב, שאין רוח מצויה מנידה אותם, יש לפסול הסוכה כשלא קשר. ואם הסדינים קשורים היטב בעמודי הסוכה שבתוך החצר הנזכר באופן שאין חשש כלל שמא ינתקו הקשרים, שהרי אין שם בחצר רוח, יש להכשיר את הסוכה. אבל אם עושה סוכה שלא בתוך החצר, לא מועיל מה שיקשור הסדינים היטב בעמודי הסוכה שבארבעת רוחותיה, שפעמים שמתנתקים ואינו שם על לב, ומברך ברכות לבטלה, וחשוב כאוכל חוץ לסוכה.

יד. כותל מחובר לקרקע כשר להיות דופן, וכן מעקה של גזוזטרא או מרפסת שיש בו עמודים של ברזל הסמוכים דה לזה, ואין מרחק בין עמוד לחבירו ג’ טפחים דהיינו 24 ס"מ. וכן נסרים ארוכים המושכבים לרוחב הדופן, ומחוברים היטב במסמרים, ואין בין נסר לחבירו שלשה טפחים, כשרים לדפנות. ואין צריך מחיצה של שתי וערב, אלא או שתי או ערב לבד כשרים לדפנות.

טו. המחיצה כשרה אף כשהיא עשויה מדברים שאינם ראויים לסכך. ואפשר לעשותה גם ע"י כלים, ארון, תיבה, ומחומר חזק כאבנים או ברזל ובצורה שלימה שאין הגשם חודר דרכה, ורק בסכך צריכים להקפיד שיהיה סיכוך כשר.

טז. גובה הדופן צריך להיות עשרה טפחים, שהוא שמונים סנטימטר. ויש מחמירים להצריך גובה מטר, והחש לדבריהם במצוה של תורה תבוא עליו ברכה.

יז. מותר מעיקר הדין להעביר קרש ממחיצות הסוכה, שעמד בשנה שעברה בצד אחד, לצידה השני של הסוכה, וא"צ לסמן את מחיצות הסוכה כדי לראות סדר עמידתן שלא ישנה משנה לשנה, שסוכה תשמישי מצוה היא, ואין להקפיד ברוחות, שאין מעלה לצד אחד מצד אחר.

 

 

 

 

יח. יש לעשות הסיכוך באופן שהכוכבים הגדולים נראים ממנו, ומכל מקום אם היתה מעובה כמן בית, אף על פי שאין הכוכבים (הגדולים) נראים מתוכה, ואפילו גם ניצוצי השמש אינם נראים מתוכה, כשרה. ואם היתה מעובה כל כך שאפילו גשמים רבים אינם חודרים לתוכה, יש פוסלים ויש מכשירים, וראוי לחשוש לדברי הפוסלים.

יט. קיימא לן דאויר פוסל בסוכה שלשה טפחים, ואילו סכך פסול בארבעה טפחים, ויש אומרים שדין הזכוכית כדין אויר, ויש חולקים.