הלכות כיבוד אב ואם

 

 

א. הנשבע שלא לכבד את אשת אביו או את בעל אמו, יש להסתפק אם השבועה חלה כמו דין חצי שיעור. וכן הדין בנשבע שלא לכבד את אחיו הגדול.

ב. יש אומרים שאינו חייב לכבד את אשת אביו אלא דוקא בפניה, אבל שלא בפניה אינו חייב לכבדה, וכגון כשבא לעיר ומבקש איזה דבר, אינו צריך לתלות בכבודה, וכדומה. ויש חולקים.

ג. לא נתרבו בעל אמו ואשת אביו אלא לענין כיבוד, ולא לענין מורא. ולכן אין צריך לעמוד מפניהם כמלוא עיניו כמו באביו, וכן אין איסור לישב במקומם, או לסתור דבריהם, וכדומה. ומכל מקום המנהג שלא לקרוא להם בשמם בפניהם מפני כבודם.

ד. אם אשת האב מחלה על כבודה, כבודה מחול, דלא גרע מאמו שמחלה על כבודה. ואינו צריך לכבדה מדין כיבוד האב, דאנן סהדי שגם האב מוחל.

ה. אשת אב שנשאת לאחר מיתת אביו, אין שום ענין לכבדה גם לא משום דרך ארץ. ואם אמו מקפדת ודורשת מבנה שלא יכבד את אשת אביו, יש אומרים שאם היא נשואה לאביו [ואביו נשא ב’ נשים], הרי היא והוא חייבים בכבוד האב, וכיון שכבוד אשת האב הוא כבודו של אביו, אין לבן לשמוע לאמו. אבל אם אמו גרושה, ודורשת מבנה שלא יכבד את אשת אביו, לאיזה שירצה יקדים. ויש אומרים שבכל אופן צריך לכבד את אשת אביו אף שאמו מקפדת. ולדינא ישתדל לעשות זאת שלא בפני אמו ושלא בידיעתה.

ו. אולם לאחר פטירת אביו אם אמו מתנגדת שיכבד את אשת אביו, ישמע לאמו.

ז. אם אמו אומרת לו השקיני מים, ובעל אמו אומר השקיני מים, יש אומרים שיקדים את אמו, שאף שהוא ואמו חייבים בכבוד בעל האם, מכל מקום כל הכבוד של בעל אמו נובע מחיוב כבוד האם. ויש אומרים ששניהם שוים.

ח. אם אמו מבקשת מים ואשת אביו מבקשת מים, או אמו מגורשת מאביו, כבוד אמו עדיף. אשת אביו שנפטרה, או בעל אמו שנפטר, אינו חייב בכבודם כלל, מכיון שמתו דמי לנתגרשו.

ט. חייב אדם לכבד את אחיו הגדול, בין שהוא אחיו מאביו בין שהוא אחיו מאמו. ואף שהאח הקטן תלמיד חכם יותר מהגדול, אפילו הכי האח הקטן צריך לכבד את האח הגדול. וכן באחים תאומים צריך הקטן לכבד את האח שנולד לפניו. וכן חייב לפרנס את אחיו הגדול מכספי צדקה אם הוא עני ואין לו בנים שיפרנסו אותו.

י. אין צריך לכבד את האח הגדול ככבוד אביו ואמו, אלא בקימה והידור בדברים, וכדין חמיו. וכן אין חיוב מורא מפני אחיו הגדול, ולכן מותר לקוראו בשמו, ולסתור דבריו, ולשבת במקומו הקבוע, וכיוצא בזה.

יא. יש אומרים שחיוב זה לכבד את אחיו הגדול, הוא לכל אחיו הגדולים ממנו. וכן לאחיותיו הגדולות ממנו, ואף לאחר מיתת אב ואם, וכן הוא הן לפי הפשט והן לפי הסוד. ויש חולקים ואומרים שאין החיוב אלא באחיו היותר גדול מכולם, ולא לכל אחיו הגדולים ממנו. והעיקר כסברא ראשונה.

יב. אם אחיו הגדול רשע ובעל עבירות, אין חיוב לכבדו.

יג. תלמיד חכם שאחיו הגדול ביזה אותו, ונידה הקטן לגדול, יפה עשה שנידהו לגדול, שכיון שאינו נושא פנים לתורה אינו עושה מעשה עמך ואינו חייב לכבדו. ומכל מקום אינו שבח לתלמיד חכם שינהיג עצמו לנדות.

יד. כיבוד אחיו הגדול ואשת אב אינו נוהג אלא בפניהם.

טו. יש אומרים שחייב אדם לכבד את אבי אביו [סבו], ואם אביו [סבתו]. ויש חולקים. ויש המחלקים בזה בין לאחר פטירת אביו, לימי חייו, שדוקא בחיי הוריו חייב לכבדם, אבל אחר שהוריו מתו אינו חייב לכבדם. ועל כל פנים אין חיוב לכבדם אלא בקימה והידור, אבל לא כאביו ממש ולגבי אבי אמו ואם אמו, יש לצדד שאין חיוב לכבדם.

טז. אם ההורים אסרו על הבן לזמר קדיש אחר הסבא, מפני קפידתם שלא יורע מזלם, ישמע להם.

יז. בן היושב לפני אביו, ואביו אומר לו השקיני מים, וסבו אומר לו השקיני מים, יש אומרים שיקדים את אביו, מפני שכבוד אביו עדיף. וכן לענין כיבוד בסנדקאות, יש לו לכבד את אביו ולא את הסבא. ויש אומרים שיקדים את סבו, מפני שהוא ואביו חייבים בכבוד הסב.

יח. חייב אדם לחנך את בניו ובנותיו הקטנים שיכבדו את הסבא והסבתא, וינהגו בהם כבוד.

יט. אף שחייב אדם בכבוד אבי אביו, מכל מקום אינו חייב מיתה על קללתו, אלא לענין זה הרי הוא כאחד מישראל.

כ. יש להסתפק אם יש חיוב לכבד את אביו של סבו.