אמונה

 

 

דע, שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזה חולאת מיוחדת, וכל זה אינו אלא למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על: "אל תהי בז לכל אדם", אבל מי שיש לו אמונה בשלמות, והוא גם כן שומר הברית ומקים: "אל תהי בז לכל אדם", אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו, אלא נתרפא בכל מאכל ומשקרה בבחינת וברך את לחמך וכו’, ואין צריך להמתין, עד שיתרמו עשבים המיוחדים לרפואתו.

 

עיקר הישועה הבאה, אינה אלא על ידי אמונה, ומידת אמונה היא לפי מנהיגי הדור.

 

כשהולך מרב לרב, אז צריך לחזק אמונתו באחדות השם-יתברך, כי הלימוד מהרבה מלמדים מזיק לאמונת-היחוד. וכן הרב שיש לו אמונת היחוד, הוא יכול להאיר לכל תלמיד ותלמיד לפי כוחו, וכל תלמיד אינו שומע אלא מה שצריך לו ולא יותר.

 

הנחמה בא על ידי אמונה.

 

על ידי מיעוט אמונה נתרבו הזבובים בעולם.

 

מי ששומר את עצמו מלעבור על לא-תחמוד, על ידי זה ניצול מכעס וגאוה ומחסרון אמונה הבאה על ידי כעס וגאוה.

 

על ידי שאין מודיעין אלוקותו לאומות העולם, על ידי זה אומות העולם מסיתין ומדיחין את ישראל לילך בחוכמות חיצוניות.

 

על ידי קילקול אמונה נתעוררין דינים, ועל ידי הרהורי עבודה זרה נתעוררין דיני דינים, היינו, שדנים את הדינים שנידון כבר, אם נדון כראוי בלי ותרנות.