מריבה
מריבה - כשיש מחלוקת משני אנשים ולכל אחד יש לו אנשים המצדדים לו, כשגוזרים מיתה למעלה, חס ושלום, על אחד מאנשי המחלוקת, מתחילים מן הקטן שבהם, ולא מהאיש, שהוא עיקר במחלוקת. לפעמים נגזר על האדם שיכלה זרעו.
מריבה
כשיש מחלוקת משני אנשים ולכל אחד יש לו אנשים המצדדים לו, כשגוזרים מיתה למעלה, חס ושלום, על אחד מאנשי המחלוקת, מתחילים מן הקטן שבהם, ולא מהאיש, שהוא עיקר במחלוקת.
לפעמים נגזר על האדם שיכלה זרעו. וכשנמסר ביד שונאיו, על ידי זה נתבטלת הגזירה של כליית זרעו.
מי שמרחיק את האדם מעבודת השם יתברך, על ידי זה יבוא ממנו זרע, שיצערו לזרעו של המרחיק.
מי שיש בידו למחות ברשעים ולא מוחה, כאיל הוא עושה הרע.
המחזיק במחלוקת עובר בלאו וראוי להצטרע.
החולק על מלכות בית דוד, ראוי להכישו נחש.
על ידי עסק התורה יכול לעמוד בקשרי המלחמה.
צריך להתחזק נגד השונאים ולהעריך עמהם מלחמה בתחבולה, והקב"ה יעשה הטוב בעיניו.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור