מריבה

 

 

על ידי הרהורי עבודה זרה שונאים באים ונתרוממים על אדם.

 

מי ששונאיו נתרוממים, הוא נופל לתאוות אכילה.

 

כשאדם מרגיש חיכוך בגופו, ידע שיש לו שונאים ולפעמים, שעל ידי מכות וחבורות שיעשה בגופו, על ידי זה ניצול משונאים, כי זה נתחלף בזה.

 

יש שני צדיקים, שאחד דיבוריו הם בחרישה, והשני דבריו בקצירה, או אחד, דבריו הקמת הברית לזיווג, והשני דבריו הם הממשיכים את הזרע ומהווים את הולד בבטן אימו ומגדלים אותו. כמו כן כשיש מחלוקת בין שני הצדיקים האלו, אל יתערב זר בתוך דיבורם שמדברים זה על זה, כדי שלא יקלקל את המכוון.

 

מי שיש לו שונאים יזיר מן היין, ועל ידי זה נעשה ראש להם.

 

סגולה להינצל משונאים, הן שונאים של מחלוקת, הן שונאים שבדרך שמתיירא מהם, לומר כל הטעמים שבתורה, והם: פשטא, מונח, זרקא, מונח סגול מונח/ מונח רביעי מהפך, פשטא, זקף קטון, זקף גדול, מרכא, טפחא, מונח, אתנחתא, פזר, תלישא קטנה, תלישא גדולה, קדמא ואזלא, אזלא גרש, גרשיים, דרגא, תביר, יתיב, פסיק/ סוף פסוק, שלשלת, קרני פרה, מרכא כפולה, ירח בן יומו.

 

תרבות רעה בתוך ביתו של האדם היא יותר ממלחמת גוג ומגוג.

 

המחלוקת זה סימן רע לבנים, ושלום זה סימן טוב לבנים.

 

על ידי מחלוקת אין הדעת מיושבת.

 

אדם שאינו מתלונן על הבריות יהיה יקר בעיני הבריות.