צדיק

 

 

כשהקב"ה רואה איזה צדיק, שיש כוח בידו לקרב בני אדם לעבודתו, אזי מעמיד עליו שונאים, כדי שיוכל לקרב את בני האדם, כי הצדיק, שאין לו שונאים, אין יכול לקרב, כמו בעת ביאת המשיח ישבו בשלום, ואז אין מקבלים גרים.

 

יש שני צדיקים, שאחד – דיבוריו הם חרישה, והשני – דבריו כקצירה. או אחד – דבריו הקמת הברית לזיווג. והשני – דבריו הם הממשיכים את הזרע ומהווים את הולד בבטן אימו ומגדלים אותו. וכשיש מחלוקת בין שני צדיקים אלו, אל יתערב זר בתוך דיבורם, שמדברים זה על זה, כדי שלא יקלקל את המכוון.

 

כשהולכים על קברי צדיקים, צריך לזה זכות, שיוכל לאסוף רוחו ונשמתו לקבר, שיהיה כאילו הוא חי, כי אם אין זכות, אזי רוחו ונשמתו עולים למעלה לתוך שאר הצדיקים.

 

על ידי הזכרת שמות הצדיקים יכולים להביא שינוי במעשה בראשית, כלומר: לשנות את הטבע. וסימן לדבר: אלה תולדות השמים והארץ…ואלה שמות בני ישראל – גזרה שווה.

 

מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם של ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק אמיתי בראש השנה או לא, כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמיתי בראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל נעשה אותו האויר בחינת אויר של ארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ישראל, כל אחד כפי ערכו, הוא מחוייב להרגיש ארץ ישראל כשנפגש ומתוועד יחד עם איזה איש שהיה אצל הצדיק האמיתי בראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל.

 

מי שאוהב כזבים הוא מבזה את הצדיק.

 

המארח תלמיד חכם בביתו, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב תמידין.

 

עיקר הישועה הבאה אינה אלא על ידי אמונה, ומידת האמונה היא לפי מנהיגי הדור.